... אז השאלה היא, למה אני רוצה את זה או את זה? אבל לפני ששואלים זאת, יש לשאול, למה אני בכלל רוצה? למה יש לי רצון? השלב הבא, יש לפרק את האני רוצה, ופרקנו לאני ורוצה. כאן
צריך להבין מי רוצה? אם תבין מי הוא זה שרוצה, אז אולי תבין ... חלק מהמציאות. שאלה: האם במקום קיום אפשר להשתמש במילה הווה? אליעד: כן, זה לא משנה, כי בכל מקרה מפרקים אותו. אתה יכול לקרוא לו הישות שלפני האני. אין משמעות לשם. עכשיו
צריך להבין מה הוא הדבר ממנו עשוי האני. והמהות של האני, היא ... ואמיץ בסוף יבין מה זה הכלום. שאלה: איך הוא יבין? אליעד: על ידי זה שהוא מתעקש להבין. מכריח את עצמו להבין. שאלה: האם אפשר להבין את זה לא שכלית? אליעד: בגלל ששאלת, אתה
צריך להבין את זה שכלית. למה? כי כאשר אתה שואל אם אפשר להבין את זה לא שכלית, אתה בעצם מצמצם את החוויה, כי לא יתכן שהחלק השכלי שלך יישאר מחוץ לעניין. שאלה: מה קודם
צריך להבין, את האני או את הכלום? אליעד: אם הבנת שאני זה כלום בצורת אני, אז כדי להבין מה זה אני,
צריך להבין מה זה כלום. לכאורה האדם יגיד, אין כלום, מה אני ... הסופית היא אחת עם המהות שלה, שלמעשה אין מקום לצורה, שהצורה היא מהות. להגיד שהספר הוא המהות, זה להגיד שמי שברא את העולם זה הספר. אבל לא רק הוא, אלא כל דבר הוא המהות.
צריך להבין קודם כל מה היא המהות, היא נמצאת מחוץ למקום ומחוץ ... שהספר והחדר הם ישות אחת. אם היית מבינה מה הוא הספר, היית מבינה שאת הספר והספר זה את. איך יכול להיות שהמהות תמלא את הצורה בשלמות, ובכל זאת הצורה תהיה שונה מהמהות? האדם
צריך להביןן מה היא ההוויה, למה ההוויה קיימת, איך היא קיימת? אם האדם יבין כל מה
שצריך להבין על ההוויה, ואחר כך הוא יראה שולחן, זה לא יסתדר לו ... בנפרדות. בעצם כל השאלות בעולם, הן לבוש של השאלה הזאת, איך יכול להיות ככה, אם זה ככה? נכון, זה באמת לא יכול להיות, אבל זה ככה. זה שהאדם קיים, הוא מבין בטוח, אבל האדם
צריך להבין מה היא ההוויה הזאת, איך היא הגיעה? אולי יש כמה? ...