... למה? כי מדוע שאבחר רצון כזה, זאת שאלה אחרת, למה שהאדם יבחר להגיד זה טוב וזה רע? מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו שאלה: הוא
צריך רצון כדי לבחור. אליעד:
צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי ... אפסותו? למה לא את גדולתו? תקרא לזה בלשון האמת, האנשים חושבים שלהיות כלום זה ביזוי. שאלה: כלום במובן הטוב. אליעד: טוב, שאלה. שאלה: דברנו בעבודה, האם
צריך להביא ילדים לעולם. אליעד: אני בעד, מה אתה חושב? שאלה: אני שמעתי טיעונים שזה הטבע, וככה ... שתי אפשרויות, או שלאירועים יש משמעות או שאין להם משמעות, נכון? או שלחלק יש ולחלק אין, בא נלך מבחינה אובייקטיבית, אם לאירועים אין כל משמעות, אז לא
צריך לבדוק שום דבר. למשל אדם מפסיד כסף בבורסה, הוא בודק למה הוא הפסיד? כן, אם אין משמעות למה ... אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ויש איזה כוח שמתכנן כל פרט ופרט ומחליט מה יעמוד ואיפה כל דבר? זה אומר
שצריך לבדוק כל דבר, כל דבר, רבי נחמן אומר, צדיק אמיתי בודק הכל, למה לאריה יש מספר מסוים של ... יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו' וכו'? אז לא רק
שצריך להקשיב לתחושה
צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? ... אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה,
צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל
וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו ... נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא
צריך לבדוק וזה הדבר שהוא הכי
צריך לבדוק. אז איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע,
צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם
צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא
צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי
צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא
צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל ... בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז
צריך לבדוק כל דבר. אליעד: כל דבר זה כל דבר, למשל יש פה ספה ויש בה קמטים מאחור, לשאול למה יש ... זאת לא השאלה. השאלה היא, אם הכל מתוכנן בחוכמה נפלאה, למשל אם היו כאן מלאכים שמדברים איתך? האם היית מתעניינת בהם? כן, את אומרת ברור, קרה פה אירוע
שצריך לחקור אותו אבל גם את הקמט בספה
צריך לחקור, כי מי שעשה את הקמט, הביא את המלאכים, מה ההבדל? כי זה בצורה כזאת וזה בצורה אחרת? ... את הכל הוא עושה חכם, הוא הכל מתכנן, ואם הוא סתם טיפש אז סתם עשה לך פה חייזרים. אלא מה אתה אומר אולי לפעמים הוא עושה דברים חכמים ולפעמים דברים שלא
צריך לחקור אותם, בסדר, אבל
צריך לחקור מה היא האמת. אז תמשיכי מה שאמרנו שאלה: ואם זה סיבתי, הרי כל הסיבות מאותו הכוח,
וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן
צריכה לייחס להם משמעות ויש דברים שאולי פחות. אליעד: יתכן שיש חלק כן וחלק לא, השאלה היא כאשר יש לי תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים
שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא
צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי,
צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת בטן חזקה תשאל האם זה אומר לי? אולי זה סיבתי, ...