...
הצמצום - מבוא תורת
הצמצום הוא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם, אשר במהלכו "פינתה האלוהות מקום" על מנת לאפשר קיומה של מציאות מחוצה לה. מושג
הצמצום פותח במיוחד בקבלת האר"י ובמשנותיהם של ממשיכי דרכו, אך הוא בעל מקורות קדומים יותר.
הצמצום הלוריאני תורת
הצמצום, על שום מה? נקודת המוצא של קבלת האר"י (ר' יצחק לוריא) מן המאה ה - 16 היא ... ואפס זולתו". לאור קביעה זו, עולה השאלה: כיצד מתהווים העולמות מתוך אין סוף (להלן: א"ס) או בתוכו, והיכן, אפוא, מקומם? כדי לענות על כך פיתח האר"י את תורת
הצמצום. האר"י אל מול המקובלים הראשונים המקובלים הראשונים, אשר הושפעו מהמחשבה הנאו - ... אל הפועל, ולקנות לעצמה הוויה גמורה בפני עצמה. לעומתה, לפי קבלת האר"י, הסתלקות האור קודמת בהכרח להתפשטותו, למעט ההתפשטות הראשונה בעולם אין סוף, הקודם
לצמצום. לשון אחר, כל התגלות חדשה כרוכה בהסתלקות, אשר קודמת לה קדימה הכרחית. הסתלקות זו היא סוד
הצמצום. אופן היווצרותו של החלל שבו ישכנו העולמות, בכללם העולם הזה על כל הווייתו, התרחש באופן הבא: האינסוף צמצם את עצמו "מעצמו אל עצמו", כלומר לצדדיו, והותיר בתוכו חלל ריק ופנוי; בתוך חלל זה נבראו העולמות. יוצא, אפוא, כי
"הצמצום מציין, את הסתלקות האור האלוהי, שנסוג ונגנז בחביוניו הנעלמים". ה"טהירו" וה"רשימו" אותו חלל פנוי שנוצר כתוצאה
מהצמצום מכונה בשפתו של האר"י בשם "טהירו". מונח זה מושאל מספר הזוהר ופירושו "זוהר" העוטף את הא"ס מאז ומעולם, זוהר אשר אינו כולל כל
צמצום כלל ועיקר. בדברי האר"י המונח קיבל משמעות הפוכה, חדשה ומקורית. בעוד שבספר ... בו חלקיקי אור א"ס שנצטמצם, הנקראים "רשימו" (=רושם, או זיכרון ממציאות האור הגדול שהיה בחלל זה). יש להעיר שמושג הרשימו אינו מופיע בתיאור הראשוני של
הצמצום אצל ר' חיים ויטאל ומופיע רק אחרי שלב ההאצלה מהאין סוף, בניגוד לתפיסתו של אבן ... לפיה אין מקום פנוי ממנו. האלמנט הקונסטרוקטיבי שבהפרשת שורשי הדין מהאלוהות בתוך הרשימו שנותר בתוך הטהירו מעורבים גם שורשי הדין האלוהי, שנגלו גם הם
בצמצום. בנקודה זו אנו עדים למוטיב מרכזי וחשוב אשר מפתחת קבלת האר"י. בעולם האינסוף כל ... בתוך אותו ים. לשון אחר, למידת הדין (שורש כוחות הדין, דהיינו הרוע, הפועלים בעולם) לא היה משקל רב מידי בתוך הא"ס (=אין סוף). לדבריו של אבן טבול, פעולת
הצמצום שביצע האל גרמה לקיבוצם של שורשי הדין לנקודה אחת - נקודת מרכזו של חלל ה"טהירו", ולהתחזקותם בה. כפועל יוצא מכך, כוחות הדין סילקו מאותה נקודה את כוחות, או אורות החסד והרחמים האלוהיים, וכך התחולל
הצמצום ונתהווה החלל הפנוי. לעומת כתבי הרב חיים ויטאל, שטען שריכוז הדין היה חלק מתהליך
הצמצום, סובר אבן טבול כי כוח הדין היה זה שחייב את
הצמצום, הווי אומר, האל ביקש לטהר עצמו ממידת הדין שהייתה חבויה ושרויים בה. רצון זה ... או כשמרי יינה, גרם לחוסר הרמוניה ולחוסר איזון בתוך האלוהות. מצב זה הוא המעורר את האלוהות לביצוע תהליך היטהרות של הפרשת הדין והוצאתו אל מחוץ לאלוהות.
הצמצום, כאמור, נעשה במטרה לטהר את ההויה האלוהית משורשי הדין. כתוצאה
מצמצום אור האין סוף, בתוך חלל ה"טהירו" נותר ה"רשימו", המעורב בשורשי הדין שהופרשו ... להתעורר ולפעול את פעולתו". כוח הדין הוא המשרטט את הגבולות לאותם עולמות, העליונים כמו גם התחתונים, אשר עתידים להיבנות. מדברי הרב חיים ויטאל על תורת
הצמצום את עיקרון
הצמצום שביסס האר"י ניסח אחד מבחירי תלמידיו, ר' חיים ויטאל, כך: דע כי טרם שנאצלו ... העולמות כולם. - "עץ החיים", חלק א', פרק א', מאת ר' חיים ויטאל ארבע שלבי היווצרות הנברא (הרצון לקבל) תרשים של 'עשר הספירות', מבנה היסוד של הקבלה - תורת
הצמצום מלכתחילה קיים האור, רצונו של הבורא להיטיב לנברא העתידי, המכונה בפי אשלג בחינת ... הצורה, (הרגשה של הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא [בחינה ד'] ) והיא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה.
צמצום א' בחינה ד' מקבלת, כאמור, את כל האור ללא הגבלה באופן אינסופי. הרגשת הנותן ... הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאוד לקבל, נקרא שמצמצם את עצמו - "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', מאת הרב יהודה אשלג
צמצום הרצון מכונה בפי הרב אשלג
"צמצום א'". כתוצאה ממנו מסתלק האור מבחינה ד', מהמלכות. לאחר
צמצום א' לא מגיע עוד האור לכלי, לנברא. לשיטתו של הרב אשלג, הנברא בעולמנו המכיר בכך ... לאור ולא להיות נפעל על ידו ללא דעת. בתהליך התפתחות זה משחזר הנברא את פעולות האור על עצמו ובכך רוכש את השכל הפועל - המכונה "מחשבת הבריאה". התפתחות מושג
הצמצום מימיו של האר"י בעקבות תורת
הצמצום של האר"י נולדו בעיות מספר לגבי האופן שבו ניתן להתאימה לצד האמונה באי השתנות ... אשר באו לידי ביטוי בעיקר בקבלתו של ר' ישראל סרוג: 1.הבחנה בין "עצמותו" לבין אורו, דהיינו בין עצמות אור א"ס לבין אור א"ס שהוא רצונו להיטיב, וההסבר
שהצמצום התבצע ברצון בלבד ולא בבעל הרצון עצמו. 2.הטענה בדבר כך
שהצמצום אינו כפשוטו ורק בא לסבר את האוזן. סרוג פיתח את רעיונות אלה והוסיף עליהם ...