ציור - טעויות נפוצות
בציורים - והתובנות שלהן לחיים טעויות נפוצות
בציורים הפעם נסקור טעויות נפוצות
בציורים בכדי להגיע לתובנות בחיים. וניגע רק מעט בפתרונות עצמם. כפי שהוזכר כבר, כל תהליך בעניין
הציור מסמל תהליך גלובלי יותר בנפש האדם ובתהליכי חייו בפרט. ובכן, גם מטעויות הקיימות
בציורים ניתן להפיק תובנות. טעות מספר אחת - החיקוי העלוב טעות המעתיקים. קיימים ציירים בשוק המתיימרים להעתיק רעיון או
ציור כפי שהוא ולצייר אותו. היצירה שלהם נראית העתק גרוע של המקורי, ובמקרה הטוב, סוג של משהו הדומה כביכול למקורי, אך ... דהיינו מה שהוא עשה היווה מבחינתו "קיצור דרך" הוא חשב שעל ידי העתקה מדוייקת של מה שהצייר האומן הגדול צייר אף הוא יצליח להגיע
לציור מושלם ויפה כמותו. אך הנה, שם בדיוק שורש הטעות, בתוך האי הסתכלות של הצייר המתלמד. הוא חושב שהוא יכול להיות אומן גדול על ידי העתקת
ציור שהיא הפעולה הסופית של הצייר האומן, בשעה שעליו להתבונן בתהליכים שהובילו את הצייר האומן להגיע לרמה שכזו. עליו ... על ידי הסתכלות במצליחנים, משום שיש בהם חלק משלל החלקים החיוניים שיש לעשותם בכדי להגיע להצלחה בחיים בכל תחום שהוא. טעות שניה -
ציור קיצ'י אחת הטעויות הנפוצות
בציורים של אומנים מתחיליםו \ או מתלמדים היא, שכאשר המראה הסופי של
הציור אינו משביע רצון אזי מחפש האומן דרך לתקן את
הציור, ומנסה על ידי הדרך הקלה והעלובה לקשט את
הציור בקישוטי סרק. לעיתים על ידי תוספת של צבע וברק ולעיתים עיד ידי טישטוש ולעיתים על ידי שימוש באמצעים שונים ומשונים. התוצאה היא
ציור המכונה בשפה היומיומית "קיצ'י" מראה זול של
ציור שניסו להגיע לתוצאה יפה ומהירה על ידי פעולות מזרזות. כמובן שזו אינה הדרך הנכונה לפתור בעיות
בציור. חשוב להתבונן מה גורם לחוסר שביעות הרצון מן
הציור, חשוב לבדוק מהו שורש הבעיה. למשל האם הבעיה ברקע של
הציור או בציור עצמו? וכן הלאה. ואז ורק אז כאשר מקור הבעיה ברור, או אז ניתן לגשת אל מקור הבעיה ושם למצוא פתרון. יתכן שהפתרון פשוט וקל למדי. אך יתכן כמובן שצפויה עבודה רבה מן המשוער. מכל מקום, פתרון שאינו קשור לבעיה עצמה לעולם לא יעניק
לציור את המראה המבוקש. אין קיצורי דרך! כך בחיים. קורה כשנתקלים בתוצאה בלתי מספקת בכל מישור שהוא. הטעות הנפוצה היא ... במקום להסתפק בקישוטים סרי טעם בחיים. מכיוון שאף אחד אינו חפץ בחיים קיצ'יים... טעות מספר שלוש - פרופורציות טעות נוספת ובולטת
בציורים של ציירים מתחילים ו\או מתקדמים היא טעות הפרופורציות. כאשר צייר מצייר - נניח - אדם ולידו בית, והוא אינו מצייר את גודל האדם באופן יחסי לבית שהוא עומד על ידו, אזי נוצרת טעות צורמת לעין.
הציור הופך ללא הגיוני, משהו מפריע לעין הצופהוזאת משום שהוא אינו מאמין
לציור. לעומת זאת, קיימים
ציורים שבכוונה תחילה אין בהם פרופורציות בין האובייקטים השונים. אולם אז ודוקא אז, אין כל בעיה
בציור. הצופה נהנה מהמראה הסוריאליסטי ואינו חווה את הסטייה בגדלים כטעות ומדוע? זאת משום שהטעות נובעת מחסרון ידיעה. כלומר זה שהצייר טעה
בציור הראשון הוא משום שהוא כיוון לצייר אדם ובית באופן ראלי אך לפתע נוצר מצב
שהציור משקר, היינוש הוא אינו יודע את כללי הפרספקטיבה על בוריים. ל עומת זאת
בציור השני שבו הצייר בחר בכוונה תחילה לסטות מן הכללים, הרי שהוא גורם
לציורו כולו לשדר סטייה מוחלטת מכל חוק וגבול של סדרי גודל מתוך ידיעה שכך ממש הוא רוצה שה