... משנה דברים. ההבנה היא שאת המציאות, שאצלה הכל מושלם, הכל אחד. ואת המציאות, שבוחרת לצמצם את עצמך, ואת היא זאת בוחרת,
שהצורה הזאת תכעס. בהתחלה זה מתחיל שטוב לך, כי הכל אחד, ואחר את מצמצמת את עצמך לגוף שלך, ובוחרת מה שקורה לך. אז אם היית חווה זאת, אז היית מבינה שהכל כרצונך. עכשיו, אין אפשרות להתחמק ... היא עושה את שניהם. והיא יכולה גם לשנות, אף אחד לא מגביל אותה. המציאות מכילה את הכל. מה הכוונה להכיל? שהיא חווה את הכל
בצורה שווה. יש דבר אחד שממנו הכל יוצא - יש קיר, יש אליעד, יש שולחן, יש רגשות, ויש הרבה דברים, אבל אין הבדל בין כל הדברים האלה. אין הבדל בין קיר לכעס, שניהם באים מאותו מקום. מצד המציאות אין הבדל בין קיר, לכסא, לבן אדם, ולתחושה של בן אדם. זה הכל
צורות שונות. למעשה זה תחושות שונות. להכיל הכוונה שאת מעבר לדברים. את יוצאת מהגוף, יוצאת מהתודעה של עצמך, יוצאת מהעולם, נמצאת בשום מקום, ומשם את אומרת אני מכילה את הכל. הכל עבורי ... רעש, את לא מבדילה בין זה שאת במונית או בספארי. במצב שלך עכשיו, את עושה הפרדה בין רעש ללא רעש, עכשיו את לא רוצה את
הצורה של הרעש. אבל אם עכשיו היית מחוץ למקום, אז לא הייתה לך שום בעיה. אני לא אומר לך לרצות את הרעש, כי אם תרצי את הרעש, תרצי את הרעב, ואז תמותי. אני אומר לך, תרצי את זה שאת רוצה ... עצמם זה אותו אחד. בתיאטרון בובות, אם זה שמפעיל את הבובות, יפסיק להפעיל אותן, הבובות ימשיכו להיות קיימות, אבל במציאות
הצורות לא יכולות להיות קיימות ללא ההוויה. למשל את עוצמת את העיניים ומדמיינת פיל, האם הפיל קיים? הוא קיים, אבל הוא את. את לא רק מזיזה את הפיל, את גם הפיל. כשאת רואה את האנשים, זה לא ... רוצה שתכאב לך הבטן. אם את אומרת, שתמיד את רוצה את מה שאת רוצה, אז תמיד רע לך. למה? כי את רוצה, רק את מה שאת רוצה. יש
צורה שהיא מה שאני רוצה, ויש
צורה שהיא מה שאני לא רוצה, כשאת אומרת אני רוצה את זה ולא את זה, את סובלת. כשאת אומרת, אני רוצה רק להיות בשמחה ולא בדיכאון, בזה עשית לעצמך רע. כשאתה אומר, אני רוצה להרגיש טוב, ...