פרדוקס הכול יכול - טיעון התכונות הסותרות - מבוא
פרדוקס הכל - יכול או טיעון התכונות הסותרות הוא
פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות (כול - יכולות) מוגדר היטב. ממילא
הפרדוקס נוגד את קיומה של ישות המוגדרת ככל - יכולה, ולכן יש לו השלכות בתחום התאולוגיה.
לפרדוקס צורות שונות, כגון "האם מי שהוא כל - יכול מסוגל ... היודע זאת?" או "האם מי שהוא כל - יכול יכול לממש החלטה להפסיק להיות כל - יכול?". מעלי השאלות הללו טוענים כי שאלות אלה מובילות לסתירה. אחת הגישות להתמודדות עם
הפרדוקס היא להמעיט בחשיבות
פרדוקס הכל - יכול, ולטעון שתכונת הכל יכול מונעת בהגדרה ... - יכול באופן אבסולוטי" משמעותה ש"א" יכול לעשות כל דבר בכלל. בפרט כל דבר הניתן לתיאור על ידי רצף של מלים, גם אם ניתן להראות שרצף המלים הזה מכיל סתירה פנימית.
הפרדוקס במלוא חריפותו מתייחס בעיקר להגדרה מסוג זה. תומכים באפשרות קיומה של ישות כזאת פותרים את
הפרדוקס על ידי הטענה שישות כל יכולה איננה כפופה להיגיון האנושי. 2."א' כל - יכול" משמעותה שהטענה "א' יכול ב'" היא נכונה אם ורק אם ב' הוא תיאור עקבי של פעולה. הגדרה כזאת פותרת חלק
מהפרדוקס, אך איננה מתחמקת מהמקרה שבו ב' מוגדר כ"אבן ... - יכול (בהגדרתו זו) איננו יכול. 3."א' כל - יכול" משמעותה שהטענה "א' יכול ב'" היא נכונה אם ורק אם "א' עשה ב'" הוא תיאור נטול סתירה פנימית. הגדרה כזאת פותרת את
הפרדוקס המקורי לחלוטין, אך עדיין טומנת בחובה בעיות ... מבעיות של זמנים. 5."א' הוא נאדר" - זו הגדרה חלשה יותר, המגדירה את א' בתור ישות החזקה מכל ישות קיימת אחרת, ואף ישות איננה עשויה להתחרות בא', אף לא בחוסר הצלחה.
הפרדוקס והיהדות בעניין היכולות המיוחסות ביהדות לאל, כתב ...