... ואת הערות לקונטקסט המצטבר, המפענח חוזר רק לאחר מספר רגעים לרצף הפענוח - הזמן בו יש חיפוש לפתרון הוא זמן פסיכולוגי, זמן מנטלי, במרווח זמן זה נוצר הקונפליקט. הקונפליקט הוא תוצר (ויוצר) פרגמנטציה במחשבה, בקונטקסט, ...

... הערכי. 5358, 71... לכך אבקש להוסיף טענה אחרת, פחות מקובלת: היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. לוקוף וחב', בהצעה מפורטת לשינוי הDSM -4 - באופן ... שהתפתח בינו לבין ראש הישיבה? מי שידע להקשיב לדברי התפעמות אלה - ללא פסיכולוגיזם פטרוני - יוכל להבין את החוויה האישית, הייחודית, העוברת על מקבל ... את המטופל לשיתוף פעולה עמו. כמה הקבלות שהופיעו בשנים האחרונות בספרות הפסיכולוגית בין צורת החשיבה הטיפולית והיהדות, כמו למשל בנושא האמפאתיה או ... בעיני דתיים וחילוניים כאחד. שהרי הראשונים מערערים על זכותו לומר אמירה פסיכולוגית כלשהי על מה שנראה בעיניהם כבחירה חופשית ונכונה, בעוד שהאחרונים ...

... וכדומה. 2. חיזוק ערכי המשפחה והחברים כגון: שליחת הודעה לחבר שלא דיברנו עימו זמן רב, הרמת טלפון לדוד שלא ראינו ממזמן, או מפגש חברתי / משפחתי. חיזוק הקשרים עם הסביבה תורם רבות לביטחונו העצמי של הילד ולהתפתחותו הריגשית / פסיכולוגית. כמו כן משפר יכולות חברתיות שכידוע תורמות בעתיד לחיים. 3. אתגרים מחשבתיים. (את ...

... הגבולות הרגילים בין התודעה לבין הלא - מודע נשברו ולבסוף במידה רבה הם מומסים. היכולת לראות דפוסים, היא רחוקה מלהיות חולשה פסיכולוגית שצריך לטפל בה, היא יכולת חיונית של התת מודע שיש לפתח, וכמו כן לאפשר לה אינטראקציה עם התפיסה המודעת שלנו. מצבים של ניכור, של שינה, של חוסר ...

פסיכולוגיה חיובית - עקרונות וישומם בחיי הפרט והאירגון רבות נכתב על הפסיכולוגיה החיובית בהיותה זרם חדשני יותר בתחום הפסיכולוגיה, אף כי לעיתים היא נתפסת 'כאופנה חולפת'. הפסיכולוגיה החיובית לא עוד חוקרת את העבר 'האפל', אלא מדגישה את הטוב החיובי והעתיד. מתוך התעסקות מרובה בתחום החלטתי לרכז מספר תובנות, דגשים ויכולות שמצאתי שיהיו חשובים לקורא בחיי הפרט ... אירגון וחברה. חלק מהחומרים מתבסס על ספרו של סליגמן 'אושר אמיתי'. הנחת העבודה במסמך זה הינה שהפסיכולוגיה החיובית. הינה כלי בעל יכולת להשפיע על הפרט כמו גם על ארגון וחברה ולהניעם לפעול בהתאם. עקרונותיה של הפסיכולוגיה החיובית הינם החוזקות הטוב האושר והסיפוק. עקרונות שמרכיבים את עולמו של הפרט: רגשותיו, תכונותיו, מעגלי השייכות, כמו משפחה ועבודה. מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית הינה להביא את הפרט למודעות ולהכרה בכל הנושאים שפורטו. אם נשווה אותה ולו לרגע עם הפסיכולוגיה הרגילה הרי זהו ללא ספק שינוי גדול וכיוון מחקר ועיסוק שונה בתכלית, לא עוד חקר על בסיס כישלונות אלא על בסיס חוזקות והצלחות. הפסיכולוגיה החיובית מתרכזת ובודקת נושאים כמו צמיחה, אושר, אהבה, דימוי עצמי ומצוינות. לפסיכולוגיה החיובית שלושה יסודות - חקר הרגשות החיוביים, חקר התכונות החיוביות [דגש על חוזקות], חקר המוסדות החיוביים כמו המשפחה, הסביבה וחופש הדמוקרטיה. כאמור הפסיכולוגיה החיובית חותרת ללמד את הפרט והאירגון להשתמש במספר עקרונות וכלים כדי להגיע אל 'האושר האמיתי'. כבר בתחילת המאמר אדגיש את העקרונות בהן דוגלת הפסיכולוגיה החיובית ולאורם היא פועלת. אדון באלו, שכן זהו בסיס ההבנה לחשיבותה של הפסיכולוגיה החיובית וכיצד היא משתלבת בחיינו המודרניים: הטוב והנכון, אלו כמובן בראייה סובייקטיבית ומותאמת לכל פרט או אירגון, מניעה מהרע נטייה לטוב. קבע אתה מה נכון לך, מה מותאם אליך ומה ישרת לך את האינטרסים שלך ולאורם תפעל - " מה שלא תנהל ינהל אותך ". עקרון שני בפסיכולוגיה החיובית הינו החוזקות [ולא החולשות והרע]. צא ובדוק אתה כפרט, מהם החוזקות שלך, במה אתה טוב יותר ולמה אתה מתחבר כך שיהווה נקודת חוזק ומשען עבורך. על בסיס אלו יבנה הגזע עליו ... תרבות, הערכה חיובית בזכות עצמה, הערכה חיובית וחוזקה שניתן ואפשר לעצב. מרכיב שלישי שמאפיין את הפסיכולוגיה החיובית הינו הסיפוק: הסיפוק הינו מרכיב סובייקטיבי וחשיבותו בפסיכולוגיה החיובית רבה: הוא הדלק שמניע את ההתנהלות של הפרט או של ארגון, הוא הממריץ את הפרט או הארגון לפעול מתוך הערכה עצמית ושביעות רצון. הסיפוק מגביר את האופטימיות וממחיש את תחושת ... כוס מלאה] ולא חכ'ר [חצי כוס ריקה] - משמעות האופטימיות היא ללמוד להסתכל על החלק המלא של הכוס. הפסיכולוגיה החיובית דוגלת בדרך חיים של הסתכלות חיובית כתפיסת חיים על כן ראה חכ'מ - את חצי הכוס המלאה ולא את החכ'ר - חצי הכוס הריקה. כידוע כל נקודת מבט יכולה להעצים את הטוב או את הרע. ... בצד ולעסוק בחלק המלא, בעיקר ובטוב - אלו יהיו קלים יותר להתמודדות ומחזקים. כלי נוסף המאפיין את הפסיכולוגיה החיובית הינו הקול הפנימי, הפסיכולוגיה החיובית מעודדת את הפרט להכיר בקול הפנימי ולתת לו מקום של כבוד בחיים. חיזוק הקול הפנימי: מה אני רוצה לעשות, מה ברמה הפנימית יסב לי אושר. הפסיכולוגיה החיובית נותנת כלים אופטימיים ומחזקים לחזק את הקול הפנימי, חיזוקים אלו חשובים, מיטיבים ומעודדים את ההתנהלות. דרך זו תגרום לנו להקשיב לקול הפנימי האישי ו להתמקד בטוב בלבד. ... בחקר אושר, השמחה, חוזקות ומידות טובות ואישיות, הינו נעים, מזמין ונוח יותר לעיסוק מאשר ברע. הפסיכולוגיה החיובית מתרכזת יותר בדברים שעובדים ופחות באלו שלא. מרכיבים אלו, רגש חיובי ותכונות חיוביות יכולות למקד את הקורא בחשיבותה ומיקומה של הפסיכולוגיה החיובית. כדוגמא לתפיסה שכזו ניתן לגלות שאפילו בכישלונות יש חיובי. השאלה שצריכה להישאל, היא מה למדתי מהכישלון ומה אפיק ממנו? כיצד אצא מחוזק מהמשבר? מה מאלו מוקנה לך כפרט או לאירגון? היכולת לחוש את הטוב והחיובי מקנים כלים אישיים ואירגוניים שבעזרתם תבחן ותכיר את הפסיכולוגיה החיובית, דרכם תכיר את היכולות שבך. סיפוק ואופטימיות הנובעים מההכרה בחוזקות שלנו חיוני להישרדות ולהצלחה אישית ו/או אירגונית. הפסיכולוגיה החיובית גורמת ומסייעת לנו להתרכז במשימה כדי להצליח, לדון במשימות ברורות, לבקש ולחוש במשוב מיידי וקבוע, להשקיע ולהיות עם רצון רב למעורבות עמוקה ושליטה אישית בפעולה. הפסיכולוגיה החיובית תגרום לאפשר לשפר דברים, לרצות ולהגיע ליותר. כבר נאמר והוכח שתיפקוד בתנאי אושר גורם סיפוק ומחסן. בעידן המודרני כשאנחנו במרוץ אין - סופי, חשופים לתקשורת גלויה וכמעט ... המשפחתית ויגרום גם לשינוי אצלם הוא יקרין ו'ישדר' את הטוב. דרך החיים ותפיסת העולם שמוצגת כאן ובפסיכולוגיה החיובית בכלל ניתן ורצוי להשליכה על כלל מסגרות החיים, כדאי אפילו לקבוע שהיא טובה לפרט וצרכיו הכי אישיים ובסיסיים, דרך המסגרת המשפחתית, סביבת החברים, הסביבה התומכת האחרת ועד ... את הפעילות האישית שלהם כעובדים, כמו גם את סביבתם בעבודה. מנהלים שיפעלו לאור עקרונותיה של הפסיכולוגיה החיובית יקרינו זאת על סביבתם ובעצם על האירגון כולו וכך יחזקו את כושרה של החברה וביצועיה. מנהל הפועל בהתאם לעקרונות ואוירת הפסיכולוגיה החיובית צריך ליצור את התקווה והחזון בין עובדיו, כלים שייסעו בפעילות השוטפת באירגון ועד כדי שמוש כדי לצאת ממשבר ולהצליח. מנהל הפועל בהתאם לפסיכולוגיה החיובית ביצועיו יהיו טובים יותר, יהיה מנהל אופטימי יותר. המנהל יקפיד ליזום רעיונות ולבצעם יפעל ממוקד ואפקטיבי, מנהל הפועל חכ'מ יהיה מנהל בעל חוסן אישי ויפגין גמישות. מנהלים באוירת הפסיכולוגיה החיובית יהיה בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יהיו ערניים ורגישים לקורה אותם וסביבתם לעובד כפרט ולמסגרת האירגונית. לאחר רקע קצר אך מקיף תחומי עניין מאפיינים שב

... הכל השתנה. הפרדיגמות שלנו יושבות בתת המודע שלנו וניתן לדמות אותן לתוכניות מתאר או למנגנונים שמעצבים לנו את מה שאנחנו נוהגים לקרוא "המציאות". פרדיגמה פועלת כמו פילטר שמסנן עבורנו את המציאות. זהו פילטר פסיכולוגי של אינפורמציה - כל מה שאנחנו קולטים ...

... של פתרונות! ראה גם: הסוד של כל הבעיות - מהו הסוד שאותו לא יודעים כל הפסיכולוגים / מורים רוחניים?. בעיות / פתרונות - איך לא להחליף בעיה אחת בבעיה אחרת? איך לפתור בעיות באמת?. מה המשמעות של ...

... הסרט. ביגלו מביימת ביותר ממיומנות את כל קטעי האקשן הרבים. כשכל פירוק מורכב יותר מורט את עצבי החיילים בעיקר היהירות של ג'ימס ובאותה הצלחה את עצבי הצופים. מניין לאישה זאת ידע עד לפרטים הכי קטנים בפירוק פצצות. הפסיכולוגיה של שלושה גברים במצב בלתי אפשרי כמעט מתגלה ...

... ועוד... יחד עם הפסיכולוגיה שתפסה מקום של כבוד במאה העשרים כך גם המדע התפתח מאוד ביכולות שלו לתאר ולהסביר תופעות שונות. המדע ... טבעית, והיא שהמדע והפסיכולוגיה אינם מצליחים לספק מענה לשאלות חדשות שנוצרו במידה רבה בעקבות ההישגים והיסודות שבנו המדע והפסיכולוגיה. את השאלות הללו מפנים יותר ויותר אנשים לאזורים של המיסטיקה, הקבלה, התקשור, המדיטציה הרייקי ועוד... ... במחלקות אקדמיות לפסיכולוגיה מלמדים את תהליך הפרדה של הילד מאימו, מילדותו ויצירת גבולות בינו לבין העולם, גבולות שיעניקו לו זהות ...

... הזדככות, טיהור או מירוק. תוכן עניינים: 1 שורשי הקתרזיס בספרות ובתיאטרון ובעייתיות הגדרתו כיום 2 קתרזיס בפסיכולוגיה 2.1 הגישה המוסרית 2.2 הגישה הרפואית 2.3 הגישה המבנית 2.4 הגישה הקוגניטיבית 2.5 הגישה הרגשית 2.6 הגישה המוסרית - קוגניטיבית 2.7 הגישה הרגשית - ... את מידת מורכבות המושג. יחד עם זאת, כולן מקשרות למצב הנפשי או התודעתי של האדם, וכך מקשרות את המונח לתחום הפסיכולוגיה. קתרזיס בפסיכולוגיה: בפסיכואנליזה משמש המונח לתיאור שיחרור אגרסיות (רגשות תוקפניים) כדי להפחית לחץ נפשי. על פי הפסיכואנליזה אדם המרגיש צורך לאלימות (שנגרם על ידי יצר ... שחש מבלי לפגוע בסביבה. על בסיס הגדרה זו של אריסטו ועל - פי הפסיכואנליזה, מתבססות, כאמור, שמונה הגישות הפסיכולוגיות למושג. חמש תאוריות מתוכן מגדירות את הקתרזיס כבעל רכיב אחד בלבד: מוסרי; רפואי; מבני; קוגניטיבי (הכרתי) ; רגשי. שתי תאוריות נוספות מגדירות אותו כבעל ...