קתרזיס - מבוא... ובתיאטרון ובעייתיות הגדרתו כיום 2 קתרזיס בפסיכולוגיה 2.1 הגישה המוסרית 2.2 הגישה הרפואית 2.3 הגישה המבנית 2.4 הגישה הקוגניטיבית 2.5 הגישה הרגשית 2.6 הגישה המוסרית - קוגניטיבית 2.7 הגישה הרגשית - קוגניטיבית 2.8 הגישה הרפואית - רגשית - קוגניטיבית שורשי הקתרזיס בספרות ובתיאטרון ובעייתיות הגדרתו כיום: המושג הופיע בתקופת הפריחה התרבותית של יוון הקלאסית שארעה בין השנים 479-338 לפני הספירה, כתיאור להשפעות הנפשיות ... כאמור, שמונה הגישות הפסיכולוגיות למושג. חמש תאוריות מתוכן מגדירות את הקתרזיס כבעל רכיב אחד בלבד: מוסרי; רפואי; מבני; קוגניטיבי (הכרתי) ; רגשי. שתי תאוריות נוספות מגדירות אותו כבעל שני רכיבים: מוסרי - קוגניטיבי; רגשי - קוגניטיבי. התאוריה הנוספת מגדירה אותו כבעל שלושה רכיבים: רפואי - רגשי - קוגניטיבי. הגישה המוסרית: הקתרזיס הוא תהליך מוסרי שעוברת נפשו של האדם הנמען, אשר במהלכו הופכים היצרים שלו למידות טובות. טענה זו מתבססת על קטע מתוך "האתיקה לניקומכוס" של אריסטו, ... את עצמם במצבה. אם - כן, הקתרזיס הוא שלב ביניים במבנה היצירה, אשר קודם לתחושת החמלה ולכן גם קודם להנאה הטרגית. הגישה הקוגניטיבית: הייצוג האמנותי הינו פעילות המבוססת על לימוד והסקה. כלומר, מטרתו של תהליך הייצוג האמנותי היא תבונית. מאחר שההנאה מהייצוג האמנותי היא הנאה אינטלקטואלית, גם הקתרזיס, ... תיאורי הפחד והחמלה אצל אריסטו מדגישים את הצד התבוני ולא הרגשי ובכך משקפים את היות התאוריה של ה"פואטיקה" בכללותה תאוריה קוגניטיבית העוקבת אחר תהליכים הקשורים בתובנות שכליות ולא תאוריה נפשית השואפת למפות תהליכים רגשיים. אם - כן, פירושו של המונח "קתרזיס" צריך לעלות בקנה אחד עם התאוריה כולה, ולכן יש ... הקלה רגשית מהתחושות המעיקות שקיימות מלכתחילה בקרב הקהל כלפי האפשרות שהאירועים הטרגיים יהפכו לחלק מחייהם. הגישה המוסרית - קוגניטיבית: יש להבחין בין הקתרזיס הרפואי והקתרזיס הפולחני ואז לעבדם יחד כדי להתאימם להקשר הטרגי; לקתרזיס יש ממד הומאופתי וממד רפואי, כאשר הקתרזיס אינו אמצעי ריפוי הומאופתי ... הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה הטרגית כולה, שהיא חוויה תבונית בעיקרה. כך, הקתרזיס מורכב מהקשר שבין מוסר הרגשות והתבונה הקוגניטיבית. הגישה הרגשית - קוגניטיבית: כאמור, הגישה הקוגניטיבית קושרת בין "קתרזיס" לבין "הבהרה". ניתן לראות בטקסטים שקדמו לאפלטון, מורו של אריסטו, כי היו מילים שהתייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה "קתרזיס". הגישה הקוגניטיבית ממקמת את הקתרזיס הרפואי והפולחני כמקרה ספציפי בתוך העיקרון הכללי של פירוש הקתרזיס כ"הבהרה". על אותו עיקרון נוצר בכתבי אפלטון קישור מטפורי בין קתרזיס לבין ידע, ... כך גם בנוסף לראייה הכרתית - שכלית בלבד של השפעת הטרגדיה על הצופה לפי אפלטון, אריסטו רואה את השפעת הטרגדיה גם כרגשית וגם כקוגניטיבית. הגישה הרפואית - רגשית - קוגניטיבית: הקתרזיס הוא תהליך אלופתי, כלומר מבוצע על ידי ריפוי מחלות באמצעות חומרים הגורמים לתופעות המנוגדות לאלה של המחלה; מקורות מתקופות הסמוכות לתקופת כתיבת הפואטיקה ומאותה ... הפחד והחמלה, כשהשניים שייכים לאותו סוג של רגשות אך מנוגדים זה לזה. אז, התעוררות הרגשות המבישים מביאה להתמודדות תבונית (קוגניטיבית) עם אותן תופעות רגשיות, שמובילה לסילוקם מהנפש יחד עם רגשות הפחד והחמלה ולכן גם לחידוש של הסדר המוסרי - רגשי הבריא. כך, הקתרזיס מורכב מיסוד רפואי, יסוד רגשי (מהרגשת המוסריות) ויסוד קוגניטיבי.