... - מבוא קארמה (karma, מסנסקריט - "פעולה" או "מעשה") הוא מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה - תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת של המעשים משפיעה ...

... - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 5 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4. יג. מוזרויות המרחב - זמן היחסותי אם הרשינו ... לתת ביטוי גיאומטרי עקבי לתורת היחסות. לפיסיקאי העיוני ולפילוסוף, תשובה זו היא בלתי - מספקת לחלוטין: אם דווקא המטריקה הזאת עובדת, בוודאי ... ניצב על קרקע מוצקה יותר כשהוא מדבר, למשל, על קאנט, שמכל מפעלו הפילוסופי הענק לא יצא שום חיזוי אמפירי. קאנט עצמו ודאי לא היה מתנגד לקביעה זו, כי חיזויים אמפיריים כלל אינם כוונתו של הפילוסוף. לפיכך לא נתפלא כי מפעלו לא קידם באופן ישיר את המדע (שאלה אחרת היא מה ... כך נראה לנו, במפעלם המרשים של דוהם ופואנקרה, שכולו ברק מתמטי ופילוסופי אבל לא הניב כל ניבוי מדעי. ובאמת, למה התעלם פואנקרה במופגן מאיינשטיין ... חייו. מיטיב לבטא עצה זו איינשטיין הזקן כשהוא חובש את כובע הפילוסוף של המדע: הוא [המדען] צריך אם כן להיראות בעיני האפיסטמולוג השיטתי ...

... זה הוא היהודים ואחר כך מדינת ישראל שמאפשרת לתעל את הזעם הציבורי על השלטון הכושל הרחק מהעריץ והחוצה). בפילוסופיה על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה, קיימים שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזרת השנאה. לפי ... למשל: פחד הוא עצב לא יציב, הנולד מאידיאה הגורמת לנו עצב ושאיננו בטוחים האם תתגשם. הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף אריך פרום מבדיל בין שני סוגים של שנאה: הראשונה שנאת תגובה רציונלית והשנייה שנאה הטבועה ...

... הרפואה הסינית נתנה את הדעת לוריאציות בטעמים של האנשים ובעיקר בתקופת שושלת HAN (שהייתה תקופת פריחה ברפואה ובפילוסופיה) בה ההעדפה החד מינית שגשגה. השמועות אומרות שבבית הקיסרות הנשים נאלצו להסתדר (למעט ...

... אל כמו זה שקיים בנצרות, ביהדות ובאסלאם. לא אל שמתנהג כמנהל חשבונות וסופר למאמיניו מה עשו ומה לא עשו. בודהה איננו אלוהים: נוכחותו בחיים היא רוחנית. הבודהיזם הוא רעיון פילוסופי בעיקרו, כזה הממליץ על דרך חיים ואינו תובע אלא מעט. הוא נותן ...

... קשר הדוק למושגי הקיום והאמת וההבחנה ביניהם אינה תמיד ברורה. כמו לרבים מהמושגים הבסיסיים ביותר של המחשבה, במהלך השנים ניתנו למציאות הגדרות רבות ואין הגדרה מוסכמת אחת. בפילוסופיה העיסוק במציאות בפילוסופיה הוא כפול: עיסוק במציאות עצמה ועיסוק ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם. העיסוק במציאות עצמה נעשה במסגרת התחום הפילוסופי שנקרא אונטולוגיה. במסגרת עיסוק זה במציאות עצמה, השאלה הבסיסית ביותר היא מהי המציאות, מה טיבה, ומה פירוש לומר על משהו שהוא חלק ... ביותר. שאלות כאלה יכולות להיות: מהי המציאות? מה פירוש להגיד על משהו שהוא חלק מהמציאות? מה טיבה של המציאות? האם יש יסוד אחד בסיסי, העומד בבסיסה של כל המציאות? כבר הפילוסופים היוונים הקדם - סוקרטיים הציגו ניסיונות להשיב על שאלה זו. זכורים בעיקר תאלס שטען שהכל מים, אנכסימנס שטען שהכל אוויר ואנכסימנדרוס ... אינו קיים, כיצד אנו יכולים לדבר עליו? אם הוא קיים במחשבה - מה ההבדל בין קיום זה לקיום פיזי? האם ישנם מספר סוגים של קיום (במחשבה, במציאות הפיזית וכו'), או רק סוג אחד? הפילוסוף היווני פרמנידס החזיק בעמדה על - פיה הדברים שאינם קיימים אינם קיימים בשום אופן, והגיע מקביעה פשוטה ואינטואיטיבית זו ("היש ישנו ... זוגו זנון המשיך את דרכו והציג טיעונים נוספים לכך שהתנועה היא בלתי - אפשרית, המוצגים בפרדוקסים של זנון. בימינו שאלת משמעותם של משפטי אי - קיום עלתה במלוא עוצמתה במסגרת הפילוסופיה האנליטית, ופילוסופים - לוגיקנים כגון גוטלוב פרגה וברטראנד ראסל הציעו לה פתרונות לוגיים, תוך שהם טוענים כי עיקר הבעיה הוא לשוני. פילוסופים אחרים, בעיקר מהזרם הקונטיננטלי, עסקו באופן ישיר ב"יש" (ההוויה, being) וב"אין" (nothingness). בלטו ביניהם מרטין היידגר והפילוסופים האקזיסטנציאליסטים. האם קיום הוא מושג רציף או בדיד? האם ישנן דרגות של קיום (משהו אחד יכול להיות קיים פחות ממשהו אחר), או שעל כל ... המציאות שאינם מתקיימים במרחב ו/או בזמן? האם כל דבר שקיים, קיים במקום מסוים ובזמן מסוים? האם המרחב והזמן הם חלק מהמציאות, או רק חלק מהתפיסה של בני - האדם את המציאות? הפילוסוף עמנואל קאנט, למשל, סבר כי הם חלק מהתפיסה של בני האדם. לעומתו אייזק ניוטון החזיק בתפיסה שהמרחב והזמן הם מוחלטים (מהווים חלק מהמציאות) ואילו הפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד וילהלם לייבניץ החזיק בתפיסה שהמרחב והזמן אינם חלק מהמציאות כשלעצמם, אלא הם רק יחסים בין דברים שקיימים במציאות. ... טיבו של החומר? שאלה זו כוללת שאלות רבות. למשל - מה היחס בין חומר לאנרגיה? האם ניתן לחלק את החומר ללא סוף, או שבסופו של דבר מגיעים ליחידות בסיסיות שלא ניתן לחלקן יותר? הפילוסוף היווני דמוקריטוס טען שבסופו של דבר מגיעים ליחידות שאינן ניתנות לחלוקה (אטומים) ושיחידות אלו מרכיבות את המציאות כולה. תפיסה זו ... Nothing), ואילו המושג קיום (באנגלית - Existence) נשמר לתיאור רק מה שקיים באמת. שימוש זה הוא רק אחד מני רבים אפשריים והשאלה על היחס בין המושגים הבסיסיים הנ"ל היא שאלה פילוסופית. שאלת מעמדם האונטולוגי של הדברים המופשטים. במעמד אונטולוגי הכוונה לשאלה אם ישים אלה קיימים, ואם כן - באיזה מובן ניתן לייחס להם ... משהו? מה אנו בעצם חוקרים כשאנו חוקרים אותם? ואם הם קיימים - באיזה מובן? האם ניתן לשאול היכן הם נמצאים? אם לא - באיזה מובן הם קיימים, אם קיום זה אינו במרחב ובזמן? הפילוסוף היווני אפלטון לא רק שהאמין בקיומם של הישים המופשטים, הוא אף האמין שקיומם הוא הראשוני - כלומר, הישים המופשטים (אצל אפלטון, ... בהקשר זה, זכורה אמירתו של אלברט איינשטיין, "אלוהים לא משחק בקוביות"; כיצד משפיעות התשובות לשאלות אלה על אפשרות קיומו של רצון חופשי? לשאלות אלו השלכות גם על תחומים פילוסופיים נוספים, כגון הפילוסופיה של המוסר וכן הפילוסופיה של המשפט. כאמור, הפילוסופיה עוסקת לא רק במציאות עצמה אלא גם ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם - באפשרות של בני האדם לתפוס את המציאות ובאופן שבו הם יכולים לעשות זאת. עיסוק זה בקשרים בין המציאות לבין התפיסה, נעשה בעיקר במסגרת התחום הפילוסופי של האפיסטמולוגיה. במסגרת עיסוק זה, נשאלות שאלות כגון: האם בני האדם יכולים לתפוס את המציאות? אם כן - כיצד? האם החושים מספקים מידע מהימן על המציאות? שאלה זו העסיקה רבות את הפילוסופים האמפיריציסטים. האם השכל מספק מידע מהימן על המציאות? האם ידע מסוים על המציאות טבוע בנו מלידה? שאלות אלו העסיקו רבות את הפילוסופים הרציונליסטים. האם השיטות שפיתח האדם על מנת לחקור את המציאות (למשל, השיטה המדעית והמדע), אכן מספקות מידע מהימן על המציאות? האם ... (בהקשר זה מוצגת השאלה הקלאסית - אם עץ נופל בתוך יער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? או באופן רחב יותר - אם איש אינו תפס את המאורע, האם המאורע הוא חלק מהמציאות? הפילוסוף ג'ורג' ברקלי עסק רבות בשאלה זו). האם קיימת מציאות אחת, אובייקטיבית (או אינטר - סובייקטיבית) שכולם תופסים אותה? או שמא כל אחד תופס מציאות משלו? כיצד יכול האדם לדעת שהוא תופס מציאות שמשותפת גם לבני אדם אחרים, ולא רק לעצמו (סוליפסיזם) ? הפילוסוף רנה דיקארט ניסה לתת מענה לבעיית הסוליפסיזם במסגרת ספרו ההגיונות. האם בני האדם יכולים להשפיע על המציאות? (שאלה זו קשורה, בין השאר, ... והן שיקולים אפיסטמולוגיים. ניתן להבחין גם שהעיסוק במציאות כולל שאלות רבות ומגוונות - דבר זה נובע מכך שמושג המציאות הוא כל - כך בסיסי, עד שהוא קשור כמעט לכל שאלה פילוסופית שיש. בתרבות תוכנית מציאות בטלוויזיה נפוצות תוכניות מציאות (באנגלית: Reality TV) - תוכניות טלוויזיה שלא מתנהלות על - פי תסריט ...

... פי 1,000. לאמת פירושו בלי שיקול מה יקרה. אם החלטתי באופן סופי שעדיף שיהיה X,צריך להחליט באופן מוחלט. צריך פעם אחת להבין את העניין טוב או רע. יש פה סיכון. שאדם מחפש את האמת מחפש את האמת ללא אינטרס אישי. שאלה פילוסופית למה נברא העולם אחד ההסברים כי יש כוח שרוצה לעשות טוב ולכן ברא דברים. וכוח הזה ברא טוב ורע, זה ההסבר ההסבר נובע מכך שאנשים במשאלת הלב שלהם רוצים ...

... את רכושו של אדם שעמד להיות מורשע בבגידה בקיסר ולאפשר לו להעביר אותו ליורשיו. בין אלו שנאלצו לשים קץ לחייהם מסיבה זו היה הפילוסוף סנקה. גם הנאצים עשו שימוש בשיטה זו. לאחר שהגנרל ארווין רומל מבכירי ... שהן מובילות למדרון חלקלק שסופו בזילות מוחלט של ערך החיים וברצח שרירותי. ראו המתת חסד. ההתאבדות היא אחת הסוגיות החשובות בפילוסופיה, וכבר אפלטון דן בה בשני חיבורים - ושולל אותה, למעט ארבעה מקרים יוצאי דופן. הפילוסוף המודרני הראשון שהתייחס להתאבדות בחיוב הוא ג'ון דון, במסה ביאתאנטוס ... נושא ההתאבדות ריתק גם את האקזיסטנציאליסטים במאה העשרים. אלבר קאמי, בפתיחת ספרו המיתוס של סיזיפוס, מצהיר כי "ישנה רק שאלה פילוסופית אחת רצינית, והיא איבוד - עצמי - לדעת. לשפוט האם החיים ראויים או אינם ראויים שנחיה אותם פירושו לענות על השאלה הבסיסית של הפילוסופיה". ביהדות: מאבד עצמו לדעת (הלכה) יש פוסקי הלכה הלמדים שההתאבדות ...

... ובה האדם מרגיש מחובר ודבק באלוהים. אהבת אדם - אהבה לבני - אדם באשר הם, הנובעת מאהבת החיים. אהבה לעיסוק מסוים - בין אם זה לחוכמה (פילוסופיה ביוונית "אהבת חוכמה"), אמנות, וכו'. אהבה רומנטית "הנשיקה", יצירתו של הצייר האיטלקי פרנצ'סקו הייז - אהבה אהבה רומנטית - צורך עז בקרבה ... רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו." (שיר השירים ח' 6-7 ) האהבה בספרות ובפילוסופיה פילוסופים, משוררים וסופרים רבים הגו בשאלה מהי האהבה וכיצד ניתן להגדיר אותה. אפלטון הגדיר את האהבה בביטוי הממצה: "האהבה היא התשוקה להוליד בתוך היופי". הפילוסופים היוונים דנו רבות בשאלה מה מבדיל בין אהבת אמת לבין אהבת בוסר. הדיונים עסקו גם במיתוס של אריסטופנס על הנפש התאומה, על פיו "בראשית חיו ... בריאתנו... הכרח הוא, איפוא, שהמאהב האמיתי שאיננו מעמיד פנים, יאהבנו אהובו. - אפלטון, "ליסיס", תרגום: י"ג ליבס בראשית העת החדשה הפילוסוף ברוך שפינוזה כתב כי לכל אדם שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזרת רגשת האהבה. לפי שפינוזה, "אהבה היא שמחה בליווי ... אלטרואיסטית). לפי הגדרה זו של שפינוזה, דייג אכן אוהב דגים. לכן, סביר להניח שהשימוש שלו במילה "אהבה" איננו מיוחד ל"אהבה רומנטית". הפילוסוף הספרדי חוסה אורטגה אי גאסט ציין כי "לא היה בעבר פילוסוף גדול כלשהו, שלא ראה חובה לעצמו להעלות תורת אהבה משלו.". סטנדל מגדולי הסופרים הצרפתיים, בספרו "האהבה" הציג את האהבה בתאוריה של ... המקשטים אותו בכל סוגי השלמות האפשרית. האדם מתאהב כאשר דמיונו מקרין סגולות לא קיימות בזולת, וכאשר הוא מתפכח מהן, גם נעלמת האהבה. הפילוסוף הספרדי חוסה אורטגה אי גאסט התנגד נחרצות לתפיסה זו, שראה בה גימוד וסילוף של האהבה, ובמסתו "פניה של האהבה" מ - 1926 הגדיר את האהבה ... 'אשליה' גמורה בתוכנו, האומרת כי שאפנו את הזולת בתוכנו, עד לעומק ההוייתי העמוק שלנו, והוא חי בנו הוויה שלמה שורשית". הפסיכולוג הפילוסופי אריך פרום שהקדיש לעניין ספר בשם "אמנות האהבה", ראה באהבה את התשובה לבעיית הקיום האנושי ולחוויית הבדילות האנושית, שאותה ראה כאם כל ...

... (מסנסקריט:, Nirva) או ניבאנה (מפאלי:, Nibbna), בפילוסופיה הבודהיסטית, מוקשה בפילוסופיה ההינדית, הסיקיסטית והג'יינית הם מושגים המתפרשים כהבאת הנפש למצב של הארה, מצב תודעתי של מודעות מלאה, ומכאן לגאולה מסבל ...