... ממדיו האחרים זניחים. במערכת הייחוס של מנוחה (ציור #), עצם חד - ממדי זה הוא מלבן ארוך המשתרע מהעבר לעתיד. מלבן זה הוא "קו - העולם" של הסרגל. כיוון שהסרגל עומד במקומו, קו - העולם שלו אנכי. אם נניח שבכל ...

... חייו, להוביל ואף לגבור. האמונה באלים מול האמונה בכוחו של האדם לקבוע את עתידו מול פריאמוס - מלך טרויה המייצג את הדטרמיניזם המוחלט, ניצב אכילס המייצג את האמונה הרומנטית - לפיה עתידו של אדם מעוצב מכוח בחירותיו ופעולותיו. שני אנשים אלו פעלו בהתאם להשקפת עולם בסיסית הזו בה החזיקו וגם מצאו את מותם בהקשר המיוחד של השקפתם: ... להרוג, להנהיג ולקבל החלטות. הבחירה בחופש הלן, בוחרת לצאת מכלוב הזהב לעתיד לא נודע, ולהתקיים לצד זה שמכבד ואוהב אותה. לצד זה שאיתו היא מרגישה קיימת. אכילס גם הוא בוחר בחופש. החופש לפעול למען קריירה עצמאית, החופש לבחור ...

... בו" יהודה לעומתם הינו בחינת ב"ש, או' הגמ' לעתיד לבוא הלכה כב"ש, פוחת והולך. יהודה הינו בחינת ... אליך וחטאתי לך כל הימים". יהודה מדבר על העתיד, וחטאתי לך כל הימים", היינו חטאי ועונשי, יהיה גם לעתיד גם לאחר היציאה ממצרים גם בגאולה העתידית. יהודה וב"ש מדברים למציאות העתיד בה "והיה ה' למלך על כל הארץ" בה וראו כל עמי הארץ ...

... שזה מה שאנחנו עושים... בונים מגדל לשמיים, כדי להשאיר אחרינו מצבה, מונומנט, לעולמי עד, שתנציח את פועלנו ותרומתנו לעולם. המחשבה על כך שולחת את ההכרה שלנו לעתיד, ומאבדת את ההווה, את מה שקורה עכשיו. האדם עשוי לדרוס, להרוס, להרוג לפעול בצורה לא רציונלית, למען עתיד בלתי ידוע, שהוא לא יהיה נוכח בו. סוג של רדיפה אחר כבוד שממעוף הציפור נראה חסר היגיון. גם ההרים הגדולים ביותר נעלמים. הזמן מכלה הכל, והתמקדות בעתיד היא חסרת סיכוי. לכן, חזור להווה, לפנים המיוחדות שלך. אין עוד אחד שיש לו פנים כמו שלך.. לא תצליח לרתום אף אחד להיות כמוך. אין שפה אחת, ... בשני. השחרור - כמו שהזמנים הטובים נגמרים, גם הזמנים הרעים נגמרים. שתעשה מה שאתה צריך לעשות. אל תחשוב שאם תהיה רזה, או תפסיק לעשן, או תיסע למקום אחר... העתיד שמחכה לך שם טוב יותר. הדבר היחיד שיש הוא מה שיש כאן ועכשיו. למד לאהוב את מה שיש. ולמד לשחרר את מה שצריך לשחרר כי זה המנגנון. של נעלך ... הוא (שמות ג') הפגשת המציאות עם התודעה, נקראת לחיות כאן ועכשיו = לרקוד. גם פעולה פשוטה לכאורה שמכניסים בה מודעות, הופכת לריקוד. מודעות מוחקת את העבר ואת העתיד (לזמן המודעות), ואז אינך עוסק בהשוואות או בשפיטה. רגעים אלה, הנם רגעים ראשוניים בהם לא ניתן להפריד בין הטוב לרע (כי אין נקודת ייחוס ... משפחה, אהבה. לדחות את המות. אלו הן המחשבות הבסיסיות שכל אדם מחזיק. נוסע בכל העולם מרים כל אבן, במטרה אחת - כדי למנוע את העצב העמוק של מות "האני" שנמצא בעתיד טורדני, ושאינו מרפה. לא משנה מה השגת בחייך. הוא שוב יצוף. מקורו באגו שדואג להסתיר את הרגע. סופך קרב... ההפחדה הזו היא ההגנה של האגו ...

... ולייעץ לעצמך טוב יותר כיצד להתנהג בהווה ובעתיד, תוכל ללמוד טוב יותר מהנסיון של עצמך, תוכל להכניס כל דבר לפרספקטיבה שלו, תוכל להבין טוב יותר את המהות של מעשיך ... כיצד מעשיך בהווה מביאים אותך לרצונות שלך על עתידך. השכל הוא כמו אור שמאיר לך בכל דרך שאתה הולך בה. הצמד לשכל ולהיגיון שבכל דבר ותצליח יותר. שאל את עצמך, האם אני ... בישוב הדעת על מעשי בעבר על מנת ללמוד מהם לעתיד? האם אני מיושב בדעתי כל היום? האם יש רגעים שבהם אני בעצם פועל ללא מחשבה? האם אני מקדיש זמן קבוע לחשבון נפש ...

... שצפיפות החומר ועיקום המרחב - זמן בה אינסופיים. וכן כתוב שהדברים קרו בתחילתו של הזמן. ואם נתבונן בדבר נראה שהכוונה לזמן היא ככל הנראה אחת מתכונות החומר שיש הפרש בין עבר לעתיד ולכן "עבר" זמן, ולכן, ייתכן שגם לפני כן היה זמן שלא קשור לאירועים הספציפיים שהתרחשו, נניח שהיה מפץ במקום אחר, אז שם הזמן שונה מכאן, או שהיקום ...

... ושחרור מטרדות מציקות. המעבר של קבוצת גיל ה 70 הבריאים והמאושרים מתאפיין בעצמאות ובתכנון תכניות לעתיד. המעבר של קבוצת גיל ה 80 הוא מקור של גאוות ההישרדות. ...

... לספירה, שם הוא פגש את הקיסר וודי משושלת ליאנג, והיה ביניהם דו - שיח מפורסם שבו הוא הצהיר כי מעשים טובים (בפרט בנית מקדשים ופגודות) אינם מועילים כלל להשגת ההארה. אז הוא הלך לוייאנג שבסין המזרחית, המקום בו עתיד לקום מנזר שאולין, ולפי המסופר עבר תשע שנים במדיטציה מול קיר במערה. כגיבור תרבות אגדתי בודהידהרמה הביא גם להתפשטות של אמנויות הלחימה ...

... הנכונה מנוסחת על ידי הבודהה באופן הבא: 'לכן, נזירים, כל גוף [הרגשה, תפיסה או זיהוי, דחף לפעולה, הכרה] שהוא, אם בעבר, בעתיד או בהווה; פנימי או חיצוני; גס או מעודן; פשוט או עילאי; רחוק או קרוב: כל גוף [הרגשה, תפיסה או זיהוי, ...

... שגלעד עודנו חי בגופו, אך ש"חייו אינם חיים". כלומר - למעשה אין בחייו בשבי כל טעם. מה יש במצב השבי שהופך את החיים ל"לא חיים"? יש בו אובדן של חופש התנועה, אובדן השליטה, פחד מהעתיד, אבל בעיקר יש בו את אובדן החברה, או במילים אחרות: את הבדידות. עבור רבים מאיתנו בדידות זו, היות ...