... לדוגמא מה לובשים, מבע הפנים, מראה החדר... לדוגמא, אדם בעל דימוי עצמי נמוך ידמיין מצב בו הוא בעל ... תגשים את עצמה ותתרום לשיפור הרגשות והמצבים הלכה למעשה. כוח הדימוי הוא כוח הריפוי. ...

... שבו אתה לומד לפרש סיטואציות בדרכים שונות, יחד עם ההבנה שאינך שווה או לא שווה, שהערך העצמי שלך לא תלוי בהתנהגותם של אחרים, יכולים להוריד את מפלס הכעס. כעס יכול להביא איתו תועלות רבות, כגון הדגשת חשיבות המסר שלך, העברת ...

... - מבוא גאווה, היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם לעצמו, לתכונותיו, למעשיו ולדברים שיצר, ולעתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה. כאשר קולקטיב לאומי מאמין או חש כי הוא נעלה מעמים אחרים ... אחרות. תוכן עניינים: 1 היבטים שונים בגאווה 2 בתרבויות 3 בדתות 3.1 ביהדות 3.1.1 בתלמוד 3.1.2 הוגים יהודיים 3.2 בנצרות היבטים שונים בגאווה: כאשר תחושת הערך העצמי של אדם גבוהה במידה ניכרת מן הערך שמייחסים לו רוב האנשים סביבו, ובמיוחד כאשר תחושת הערך העצמי הופכת מנותקת מן המציאות והמחזיק בה אינו מכיר בסתירות בינה לבין המציאות = הגאווה מכונה יהירות . כאשר תחושת הערך העצמי של אדם מיוסדת לא על מעשיו והישגיו אלא על השוואה בינו לבין אנשים אחרים, וכאשר אותו אדם מדגיש את עליונותו, נוהגים לכנות את התחושה התנשאות ואין לה קשר לגזענות ...

... תתפזר עם משב הרוח הראשון ותתפוגג עם הופעתו של המכשול הקטן ביותר. אמונה איתנה וחזקה היא כזאת שמבוססת על הבנה והערכה. למה אני מתכוון כשאני אומר הבנה והערכה? על מנת לפתח אמונה חזקה בדבר מה, עלינו להעריך אותו ולהבין אותו. בואו ניקח לדוגמא את עצמנו, על מנת לפתח אמונה חזקה בעצמנו, עלינו להבין ולהכיר את עצמנו כמה שיותר טוב, כמו גם להעריך את עצמנו. ככל שנעריך את עצמנו כבעלי ערך גבוה יותר, כך נאמין יותר בעצמנו. האמונה שלנו בעצמנו נוצרה בין היתר על ידי ההערכה שלנו את עצמנו ולכן על מנת לשנות את האמונה, עלינו להעריך מחדש את עצמנו וללמוד יותר על עצמנו ועל הפוטנציאל הטמון בנו. עוד ...

... לימודי התחום 4 מחקר תחומי עיסוק: תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין - אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד. היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום. השפעת ...

... והצלחות. הפסיכולוגיה החיובית מתרכזת ובודקת נושאים כמו צמיחה, אושר, אהבה, דימוי עצמי ומצוינות. לפסיכולוגיה החיובית שלושה יסודות - חקר ... כדי שחוזקה תתייצב ותהיה יעילה ומיושמת יש לוודא שלושה קריטריונים לחוזקות - הערכה חיובית בכל תרבות, הערכה חיובית בזכות עצמה, הערכה חיובית וחוזקה שניתן ואפשר לעצב. מרכיב שלישי שמאפיין את ... את ההתנהלות של הפרט או של ארגון, הוא הממריץ את הפרט או הארגון לפעול מתוך הערכה עצמית ושביעות רצון. הסיפוק מגביר את האופטימיות וממחיש את תחושת ...

... להאיר את המקומות החשוכים כולנו פועלים בדרך של נתינה ואהבה לזולת כל אחד מאיתנו כפנס מאיר לכל שלום אמת ואור שלום הדרך לעשות שלום עם אנשים שנמצאים במקום של פחד מעצמם, תלות וכל מקום של חוסר ביטחון והערכה עצמית שלום מגיע מבפנים, שלום עם חיי, ...

... דרוש לשימוש בשפה לתקשורת בין אישית. עובדה היא שדוברים שאינם יודעים חוקי לשון ודקדוק מתפקדים כדוברים וכמפענחים ללא קושי. שימוש במילים המתארות אובייקט אחד לתיאור אובייקט אחר (דימויים). שימוש בשפה לתיאור מצב דומה תוך כדי השוואה. כדוגמא, 'אני חושב שאני עובד קשה' ו - 'אני חושב שחמור עובד קשה' מכאן אני יוצר את המשפט - 'אני עובד כמו ... או קונספטים ליצירת קונספטים (מטאפורות). במקרה זה יש שימוש במאפיין או מאפיינים מסוימים של האובייקט המיוצג ע"י המילה. המאפיינים יכולים להיות תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו, דימויי וכו'. הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמא המילה 'לב', ישנו האיבר המזרים דם אשר פועם בחזה כל אדם חי - 'גודלו של לב אדם הוא ... הסינית לדוגמא, אין את שלב הרכבת המילה מאותיות כיוון שיש שימוש בסימניות המהוות מילים). זיהוי המילה מתוך שלל הגירויים מעלה את ההבחנה ש'זוהי מילה', וכתגובה עולה ייצוג המילה. ב דימויים ((images להבדיל מדימויים בשפה כמערכת אוטונומית שנידונו קודם. אנו נוטים לחשוב שמילה המתארת אובייקט ויזואלי אמורה להעלות ייצוג ויזואלי, מילה המתארת אובייקט שמיעתי אמורה ... יש רגש כלפי אובייקטים בעולם (משיכה, דחייה או שוויון נפש), באופן זה הוא מתייחס אל הסביבה. כמו כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, 'מה שהוא מכיר'. יש נטייה ברורה ליצור 'דימויים' (images) של האובייקטים הנקלטים, הדימויים כוללות את המטען הרגשי יחד עם החושי. בדומה, האדם בונה 'דימוי' של עצמו, וכך היחסים שלו עם העולם הם בין הדימוי של עצמו לדימוים האחרים. כאשר ישמע אדם שמכיר ויודע מהו 'סוס' - כלומר ראה, שמע והיה בקרבת סוס, יכולים לעלות בו ייצוגים כדוגמת אלו: ייצוג ויזואלי קונקרטי של 'סוס' ... טעם, תחושה, מחשבה) שהיה לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי; או, ייצוג של קונספט הקשור ב'סוס' ו/או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת סוס. אחד מן השניים, או שהוא לא יכיר כלל את המילה ולא תהיה תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על 'סוס' או הדימוי שלו של 'סוס'. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חוויתי חושי. הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שה'משמעות' לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי קונקרטי או באם הוא דימויי שהוא בנה. ג תפיסה של יחידה מילולית כבעלת משמעות היחסים בפענוח מילה מתוך סימן פונמי או גרפי הם הדדיים במובן זה שהקולט מחפש משמעות בשפה (Something ... במקרה של מילים לא נוכל לומר שהמשמעות של צירוף מילים היא סכום המשמעויות של כל מילה בנפרד אלא שנוצר ייצוג של מכלול כלשהו. הצירוף 'עיר קטנה' יכול להעלות אצל הקולט ייצוג חושי או דימוי של העיר בת - ים, הקטנה גם בשטח וגם בעלת תדמית של פרובינציה. ואילו הצירוף 'עיר גדולה' יכול להעלות ייצוג או דימוי של העיר 'תל - אביב', הגדולה גם בשטח וגם בעלת תדמית של עיר קוסמופוליטית. אלו שני ייצוגים שונים לגמרי, באם מראה של בת - ים לעומת מראה של תל - ... (משיכה, דחייה) אל הייצוג, או ייצור שרשרת תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים / מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות המילוליות (הקונטקסט המילולי) מהווים חלק מקונטקסט רחב של ... היא פעולה (action) ובדומה ליכולת שונה של תיאור (כמו בדוגמת העץ, שאפשר לתאר במשפט או בספר ובאופנים שונים), כך גם יכולים להיווצר קונספטים שונים במקרים שונים (כמו דימויים, images, בקונטקסט לא מילולי), לאדם אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם להתניות המסוימות. 5. קונספטואליזציה לא נכנס לנושא זה כיוון ... שלהם עם השפה מועטים, כך שרוב מבנה הידע שלהם הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי - קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של קונספטים ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות או רב משמעות - נתייחס לשני המונחים באופן זהה כיוון שבתהליך זה יש השוואה בין אובייקטים, והשוואה נעשית ...

... פעם שאתה שואף שהערך העצמי שלך יעלה, אתה מחויב לשאוף שהאחר העצמי של האחר ירד בשביל שערך הדולר שלך יעלה, אתה חייב לשאוף שערך השקל, יורו, ליש"ט וכו' ירד. ז"א, ... לדרוש שערך הדולר שיש לך בכיס יתחזק מבלי שתוריד את ערך השקל בכיס האחר. אתה הוא הדולר! בכל פעם שאתה שואף שהערך העצמי שלך יעלה, אתה, מחויב, לשאוף שהאחר העצמי של האחר ירד. ז"א שבשביל שאתה תעלה את המעמד החברתי, אתה צריך לשאוף שמישהו ירד במעמד החברתי שלו. אתה לא יכול לדרוש שהערך העצמי שלך יעלה מבלי שתוריד את הערך העצמי של האחר. ערך הוא יחסי. בשביל שאחד יעלה, מחויב שאחר ירד. זאת יחסות. ולכן, בכל פעם שאתה שואף לעלות את הערך העצמי שלך, דע שאתה חייב לפגוע בערכו של האחר ולהורידו לשם כך. ...

... וישלים עם זה, אבל זה רק כדי לשחרר מתח. אבל בפנים בתוכו הוא ידע שהוא יכול לעשות את כל מה שצריך, והוא יכול להשיג את המטרה שלו, והוא ינסה עד שיצליח וגם אם לא מצליח לפעמים הדבר לא יקלקל את ההערכה העצמית שלו. והאדם ימשיך עד שיצליח. וישמח במה שיש, וידע שיש בידו את הכוח לשנות דברים בחייו. והאדם יכול להיתלות במשהו מבחינה חיצונית אבל, ...