... בין אישית. עובדה היא שדוברים שאינם יודעים חוקי לשון ודקדוק מתפקדים כדוברים וכמפענחים ללא קושי. שימוש במילים המתארות אובייקט אחד לתיאור אובייקט אחר
(דימויים). שימוש בשפה לתיאור מצב דומה תוך כדי השוואה. כדוגמא, 'אני חושב שאני עובד קשה' ו - 'אני חושב ... (מטאפורות). במקרה זה יש שימוש במאפיין או מאפיינים מסוימים של האובייקט המיוצג ע"י המילה. המאפיינים יכולים להיות תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו,
דימויי וכו'. הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמא המילה 'לב', ישנו האיבר המזרים דם ... הרכבת המילה מאותיות כיוון שיש שימוש בסימניות המהוות מילים). זיהוי המילה מתוך שלל הגירויים מעלה את ההבחנה ש'זוהי מילה', וכתגובה עולה ייצוג המילה. ב
דימויים ((images להבדיל
מדימויים בשפה כמערכת אוטונומית שנידונו קודם. אנו נוטים לחשוב שמילה המתארת אובייקט ויזואלי אמורה להעלות ... (משיכה, דחייה או שוויון נפש), באופן זה הוא מתייחס אל הסביבה. כמו כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, 'מה שהוא מכיר'. יש נטייה ברורה ליצור
'דימויים' (images) של האובייקטים הנקלטים,
הדימויים כוללות את המטען הרגשי יחד עם החושי. בדומה, האדם בונה
'דימוי' של עצמו, וכך היחסים שלו עם העולם הם בין
הדימוי של עצמו לדימוים האחרים. כאשר ישמע אדם שמכיר ויודע מהו 'סוס' - כלומר ראה, שמע והיה בקרבת סוס, יכולים לעלות בו ... לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי; או, ייצוג של קונספט הקשור ב'סוס' ו/או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע,
הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת סוס. אחד מן השניים, או שהוא לא יכיר כלל את המילה ולא תהיה תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על 'סוס' או
הדימוי שלו של 'סוס'. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו
דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חוויתי חושי.
הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים
דימויים חדשים,
ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שה'משמעות' לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי קונקרטי או באם הוא
דימויי שהוא בנה. ג תפיסה של יחידה מילולית כבעלת משמעות היחסים בפענוח מילה מתוך סימן פונמי או גרפי הם ... שהמשמעות של צירוף מילים היא סכום המשמעויות של כל מילה בנפרד אלא שנוצר ייצוג של מכלול כלשהו. הצירוף 'עיר קטנה' יכול להעלות אצל הקולט ייצוג חושי או
דימוי של העיר בת - ים, הקטנה גם בשטח וגם בעלת תדמית של פרובינציה. ואילו הצירוף 'עיר גדולה' יכול להעלות ייצוג או
דימוי של העיר 'תל - אביב', הגדולה גם בשטח וגם בעלת תדמית של עיר קוסמופוליטית. אלו שני ייצוגים שונים ... או ייצור שרשרת תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים / מנטליים, קונספטים
ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות ... ובדומה ליכולת שונה של תיאור (כמו בדוגמת העץ, שאפשר לתאר במשפט או בספר ובאופנים שונים), כך גם יכולים להיווצר קונספטים שונים במקרים שונים (כמו
דימויים, images, בקונטקסט לא מילולי), לאדם אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם להתניות ... מבנה הידע שלהם הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים,
דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי - קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של קונספטים
ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות או רב משמעות - נתייחס לשני המונחים באופן זהה ...