עקרון המציאות - מבוא בפסיכולוגיה פרוידיאנית ובפסיכואנליזה,
עקרון המציאות הוא היכולת של הנפש להעריך את מציאות העולם החיצוני, ולפעול לפיה בהתאם, וזאת בניגוד לפעולתה לפי עקרון העונג. תוך שהוא מאפשר לפרט לדחות סיפוקים,
עקרון המציאות הוא העיקרון השולט על כל הפעולות שקורות באגו, אחרי ההתפתחות האיטית שלו מ "עונג - אגו" ל "מציאות - אגו": הדבר יכול להשתוות לניצחון השכל על התשוקה, לניצחון הראש ... 1 היסטוריה של המושג 2 התפתחות עיקרון המציאות 3 מרידה נוירוטית ופנטזיה 4 גיבושו של
עקרון המציאות 5
עקרון המציאות נגד עקרון העונג 6 עקרון העונג 7 שליטה בדחפים 8 התפתחותו של
עקרון המציאות 9 אגו מפוצל 10 חיזוק
עקרון המציאות היסטוריה של המושג: פרויד טען כך: "אגו שחונך כך נעשה הגיוני: הוא אינו נותן לעצמו יותר להישלט על ידי עקרון העונג, אך מציית
לעקרון המציאות, שהוא גם, בצורה יסודית, מחפש להשיג עונג, אך עונג, כשהוא מובטח תוך לקיחה בחשבון של המציאות, אף על פי שהוא עונג דחוי ומצומצם". בהרצאת המבוא שלו באוניברסיטת וינה ... להכחיש, חוץ מבצורה סמויה. בהרצאתו ה - 23, פרויד דן בקונפליקט בין ממלכת הפנטזיה לבין
עקרון המציאות. הוא השווה את הפנטזיה מסוג חלום בהקיץ לשמורת טבע: "שמורת הטבע שומרת על אופייה המקורי, בכך שכל מה שבתוכה, כולל מה שהוא חסר תועלת ואף מה שמזיק, יכול לגדול ... אל המציאות - השביל, דהיינו, האמנות". ג'ונתן ליר טען שהיה קיים למעשה ממד אתי לקונספט של
עקרון המציאות של פרויד, בכך שהיה מנוגד להשקפת עולם נוירוטית מעוותת. התפתחות עיקרון המציאות: בינקות ובילדות המוקדמת, האיד שולט על ההתנהגות בעיקר על ידי ציות לעקרון העונג. ... של הנפש הבוגרת להימנע מסיפוקים מיידיים, לטובת שביעות רצון בטווח הארוך. כדי לעשות זאת,
עקרון המציאות אינו מתעלם מהאיד, אך במקום זאת הוא שואף למלא את תשוקותיו בדרכים מאוזנות וראויות חברתית, תוך מודעות אליו והתאמתו לדרישות הסביבה. הדרך שבה הוא ממתן את עקרון ... שיקולי עלות מול תועלת של פעולה, לפני החלטה האם לפעול על - פי הדחף או האם להתעלם ממנו.
עקרון המציאות מאלף את הנפש לשקול את הסיכונים, הדרישות וההשלכות של החלטות שונות. האגו אינו שואף להשמיד דחפים, אך במקום זאת עוצר באופן זמני את פריקת האנרגיה של האיד עד ... והבטוחים ביותר. התהליך ההכרחי הזה של ההשהיה, מושג על ידי מה שנקרא תהליך משני. דוגמה
לעקרון המציאות בפעולה ניתן לראות באדם השרוי בדיאטת הרזייה, אך בוחר שלא להיכנע לתשוקת הרעב. הוא יודע שסיפוק התשוקה הבלתי - בריאה, ואגב כך סיפוק עקרון העונג, יגרום למילויו של ... שאין שני לו בנוגע לייחודיות האדם ומצבו. די במה שאליו התכוון פרויד, במיוחד בנוגע
לעקרון המציאות, שמוכיח עצמו בחיי היומיום. מרידה נוירוטית ופנטזיה: מרידה כנגד אילוצי
עקרון המציאות, לטובת אמונה באומניפוטנציה ילדותית, מופיע כמאפיין בכל התנהגות נוירוטית - דבר שאפשר לראותו באופן הגלוי ביותר בפעולתם של מהמרים. פסיכוזה יכולה להיחשב כתוצר של דחיית
עקרון המציאות, בעוד ששינה וחלימה מציעות דוגמה יומיומית נורמאלית של "יציאה" מעולם המציאות. למרות זאת, סוזן אייזיק טוענת שהחשיבה המציאותית למעשה תמכת בפנטזיה הבלתי - מודעת, ... למסקנה שתפיסת המציאות פועלת במסווה גדול יותר או קטן יותר של פנטזיה ילדותית. גיבושו של
עקרון המציאות:
עקרון המציאות מגדיל את טווח קיומו עם התעוררות הבגרות המינית, תוך שהוא מרחיב את גבולות ובגרות הבחירות שהפרט לוקח על עצמו. מתבגרים אינם עוד ילדים שחייבים להיכנע לכל צורך, אלא ... מה שמענג, אלא גם ובעיקר מה שמציאותי, אפילו אם הוא יכול להיות בלתי - נעים. שינוי נוסף
בעקרון המציאות בין גיל ההתבגרות לבגרות יכול להיות מעבר חד בהתגבשותו, אך ההשפעה של חוויות טראומטיות מסוימות יכולה להיות מוכחת כמזיקה מבפנים הבלתי - מודע.
בעקרון המציאות החדש, הפרטים חייבים למצוא עצמם מיוצגים בנוכחות בולטת בגבולות נפשם, ולהחליט החלטות הגיוניות, במקום להיות סתם נראים לעין.
עקרון המציאות נגד עקרון העונג: הן
עקרון המציאות והן עקרון העונג הינם רודפי הנאות, אך ההבדל המהותי ביניהם מתבטא בכך
שעקרון המציאות מרוכז יותר בטווח הארוך והוא יותר מונחה - מטרה, ואילו עקרון העונג מתעלם מהכל מלבד הסיפוק המיידי של תשוקותיו. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אספקטים כלהלן: עקרון העונג:
עקרון המציאות ועקרון העונג הם שני רעיונות מתחרים שנוסדו על ידי פרויד. עקרון העונג הוא הרעיון הפסיכואנליטי שמתבסס על הדחף לעונג של האיד שבסיסו התפיסה שאנשים נמשכים להנאה, ... והפסיכולוגיים. ככל שאנשים מתבגרים, החיפוש המתמיד אחר העונג של האיד משתנה על ידי
עקרון המציאות. כשעקרון המציאות מצליח בייסוד הדומיננטיות שלו כעקרון מפקח של האיד, החיפוש אחר שביעות הרצון אינו עולה על הדרכים הישירות ביותר, אך במקום זאת דוחה את ההגשמה של מטרתו בתיאום עם ... פסיכולוגיים. שליטה בדחפים: פרויד הגדיר דחפים כתוצרים של שני כוחות מתחרים: עקרון העונג
ועקרון המציאות. שני הכוחות האלו מתנגשים, מכיוון שדחפים מעודדים פעולה ללא שום מחשבה מתוכננת מראש או דיון והתייחסות מעטה לתוצאות תוך התפשרות על התפקיד של
עקרון המציאות. דחפים לעתים קרובות מקשים על הנפש להתגבר, כיוון שהם מכילים חוויות מענגות צפויות מראש. פרויד הדגיש את חשיבותה של התפתחות השליטה בדחפים כי היא הכרחית חברתית, ... הוא מייצג פגם של הדחקה, שעלול להוביל לבעיות נפשיות - חברתיות חמורות. התפתחותו של
עקרון המציאות: היכולת לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים היא אחת מהאינדיקאטורים של האישיות הבוגרת, והתוצר של עקרון מציאות משגשג. בכל הילדות, ילדים לומדים כיצד לשלוט ביצריהם, וכיצד ... יותר מעוניינים בדברים כגון שייכות חברתית ואחראיות. רוב הבוגרים השתיתו את הקיבולת
לעקרון המציאות באגו שלהם. הם למדו לבטל את הדרישה המיידית והקבועה לסיפוקים עבור האיד. בהתפתחות האנושית, השינוי בדומיננטיות מעקרון העונג ל