... את רצון האדם: שמואל נתן את העז שלו לראובן ולקח במקומו שק של אורז. במילים אחרות, העז היה של שמואל, והוא רצה לתת אותו לראובן מתוך מחשבה תחילה. הוא ראה לנכון לעשות את
העסקה הזאת עם ראובן, ולקחת במקום העז את שק האורז שהיה זקוק לו. הפועלים, נתן ולקח ביטאו לעומק את התרחשות ... שהעסיק אותי בימים האחרונים אודות "קניה - מכירה"... או אז פרשתי לפניו את הפח בצורת שאלה, וכאילו הכנתי אותה מבעוד מועד... שים לב איתי ארז, אנו עדים כאן לתיעודה של
עסקה מסחרית לכל דבר. מישהו ביקש לקנות חלקת מקרקעין, חיפש לו חלקה מתאימה ומצא. הוא הלך לבעל הבית וביקש לקנותה. בעל הבית היה ממזר, ניסה להתחכם והצליח; נכון להגיד שהקונה איפשר לו להצליח כי פשוט היה לו אינטרס לסגור את
העסקה בכל מחיר, הוא התביית על החלקה הזאת וסיבותיו עימו, ופשוט הצהיר בריש גלי כי הוא מוכן לשלם עבורה כל ... כאן כסוחר ממולח, אלא כאציל שפתח את ליבו ואת כיסו, והיה מי שינצל את האצילות הזו... אולם ושוב, זוהי עדות למסמך מקורי של קניה - מכירה, ולפנינו תיעוד אמין לנוהל קיום
עסקה מסחרית תקנית של הימים ההם. - ארז: ומה השאלה? - אני: תן לנשום... אתה קראת את הקטע הזה לעומק לטעמך; קטע המתעד, כאמור,
עסקה מסחרית לכל דבר. ובכן, האם שמת לב למשהו מוזר בקטע הזה? - לא. מה כוונתך אבא? - האם שמת לב שלאורך כל הדו - שיח בין אברהם ועפרון, היינו בין הקונה למוכר, אין ולא נזכרת ולו פעם, אחת משתי המילים "למכור" או "לקנות"? זה לא נראה לך מוזר - לאור תיעוד
עסקה מסחרית ומסמך מסחרי של קניה - מכירה? - נכון, הם השתמשו, עד כמה שאני זוכר בפועלים לתת ולקחת. אבל מה ... ולקנות, איך חלה "השחיקה" במונחים המקוריים (לתת ולקחת) של עסקות החליפין, וגם סיפרתי לו אודות המטבע הזמין של ימינו, האחראי ללחיצה הקלה על כפתור המכירה או הקניה...
העסקה הזו שתועדה בתורה בין אברהם אבינו לעפרון החתי, המשכתי לספר, הינה עיסקה אמיתית של נתינה ולקיחה למרות ועל אף הזיג זג של עפרון המתחסד, כי הרי ובסופו של דבר - עפרון "נתן" את השדה שלו לאברהם והעביר לו בעלות מלאה לעיני כל בני עמו... הוא נתן בתום
העסקה את השדה לאברהם בלב שלם ובנפש חפצה. למיותר לציין כי גם אברהם אבינו לקח ממנו את השדה ושילם עבורה בלב ... כי עשו מסוגל לקיים אך עסקאות לאייט... עסקאות מהירות, קלות, מפתות... ואכן הוא פנה אליו בהתאם ובמדויק: ויאמר יעקב: מכרה כיום את - בכרתך לי... מאידך, חלקו של יעקב
בעסקה נעשה בנתינה, כי יעקב לא יודע "למכור", אין בארגז העבודה שלו את הכלי הזה; הוא יודע "לתת": ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים... הוא נתן לו בלב שלם. לסיום, התורה לא "שכחה" לתת את דעתה על חלקו של עשו
בעסקה... והיא בזה לו: ויבז עשו את - הבכרה - וניתן במקביל לציין: וימכור עשו את - הבכרה... בזאת היא רמזה ...