תובנות לחיים 18...18 יש מציאות ודברים קורים בה ולא מעט פעמים אנחנו מרחמים אל אדם כזה או אחר, עלינו (-:, על חיות וכו'. מצד אחד,. בהנחה שאני זה "אלוהים" אז כל מה שקורה זה מה שאני רוצה, אז מה יש לרחם, זה מה שבקשתי שיקרה. מצד שני, אני לא "אלהים" אז מי אני בכלל, יצור אפסי שכמוני שיש לי זכות בכלל לערר, לשפוט, לכפור במציאות הקיימת. הבעיה באדם שהוא לא ממש חווה את שני הקיצונים שלעיל, שאם כן לא היה סובל, אלא מקבל ואוהב את המציאות כפי שהיא. זהו זגזוג, בדיוק כמו שאנחנו מזגזגים...