... נראה לו כמזויף ולא יציב. ובעקבותיו פועלים בתוכו שני כוחות סותרים - הרצון להכחיש ולהעלים את מה שקרה מול הצורך לזעוק ולהכריז עליהם בקול רם. לרוב, מעשי הזוועה מסרבים להיקבר. מתוך תחושת הסתירה הזו מוחבאת הטראומה כסוד שמנסים להחזיקו לעיתים ...

... הבלתי - אפשרי (לא לוגיים). האם אלוהים יכול ליצור סלע שאינו יכול להרים? האם אלוהים יכול ליצור משהו יותר כל - יכול ממנו? זו סתירה, ולכן אלוהים אינו כל - יכול. על פרדוקס זה יש העונים כי חוקי הלוגיקה עצמם נוצרו על ידי אלוהים, אשר אינו כבול אליהם. תשובה אחרת היא שטענות המכילות סתירה הן חסרות משמעות ולפיכך אינן תיאור של יכולת. טיעון חוסר האמונה: הוא טיעון בעל הנחת - יסוד מאנישה, הטוען שאם אלוהים קיים (והיה "רוצה" ... החיים מסבירים את היקום בצורה יעילה יותר מאנקדוטות המערבות כוחות על - טבעיים, עד כדי ייתור האחרונים בראי הטיעון. יתרה מזאת, הסתירה בין תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. ...

... ניתן להעביר את הילד אליהם בהקדם... " מתחושות למעשים כבני אדם אנחנו מפחדים ממילים וכשאנו רוצים לבטא תחושה פנימית חזקה כמו "אני מת לתת לילד שלי סתירה" אנחנו מייד נרתעים מעצמנו ומדחיקים את אותן הרגשות. בפסיכולוגיה יש כלל בסיסי מאוד שאומר שכשמבטאים את הרגש במילים, הסיכוי לפעול את הרגשות קטן. כששומעים חבר שאומר שיש רגעים שהוא רוצה לתת סתירה לילדו, לרוב קטן הסיכוי שאותו חבר יהיה אלים בפועל כלפי ילדיו. בבסיסה של כל משפחה שוכנים ...

... אינם תקפים באותה צורה עבור קבוצות אינסופיות, וניסיון לשימוש בהם מוביל לסתירה. המחשה נוספת לתכונות המפתיעות של קבוצות אינסופיות ניתנת בסיפור המלון של הילברט. טיפול פורמאלי בקבוצות אינסופיות נוצר על ידי גיאורג קנטור בסוף המאה ה - 19, במסגרת פיתוחה של תורת ...

... אתה בטח חושב לעצמך "אוקיי. אז העולם האמיתי והפילוסופי הוא נורא מבלבל ופרדוקסלי אבל עולם המתמטיקה והלוגיקה הוא טהור. שם אין שום פרדוקסים וסתירות פנימיות. שם אתה יודע ש 1=1."אם אתה באמת ...

... הגמול מספר הנחות יסוד המעצבות את אופי הגמול המצופה. עקביות האל ההנחה הראשונה היא עקביות האל - אין סתירה בציווי על האדם ואין שרירות במתן הגמול. בדתות מונותאיסטיות ... מתבטאות האמירות בברית החדשה לגבי עוניים וסבלם של הצדיקים בעולם הזה. כאן הוא מצביע בעקיפין על סתירה במחשבה הנוצרית של זמנו: הנוצרים, שאמורים להיות צדיקים, לא סבלו אז כלל, ועובדה זו עמדה בסתירה לתיאורי הצדיקים שבברית החדשה. אמנם ר' יהודה הלוי חוזר בו ...

... הכל מיטשטש מאוד. " שוב, גם גיי (המזכיר אפילו את המכתב שנכתב למחרת לפרנצי) אינו מבחין כי בדפים אלה מופיע החלום לעיל מפירוש החלום. קיימת סתירה קלה באשר למועד היקיצה - רבע ...

... והרי המטרה שלו היא שאין צורך להרגיש טוב יותר, וכעת רק לתת את הביצועים הטובים ביותר. ויש כאן סתירה והאדם מדמיין בשלב זה שאם הוא משיג הכל, הרי אין לו יותר מה לחפש יותר ואז משעמם לו והוא לא ישקיע. אז החדשות הטובות הן, שלעולם אין סוף להישגים, ותמיד אפשר ...

... האתיקה הוא שהאנושות נתבעת על מעשיה ונדרשת לתת עליהם דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם. בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית הסתירות הקיימות בין מה שנראה כמחייב את עקרון הבחירה החופשית, מתוך האתיקה ומתוך התחושה האישית של האדם כבוחר מרצונו, לבין מה שנראה כשולל את עקרון הבחירה החופשית, כמו עקרון הסיבתיות ועוד, הובילו הוגים רבים למסקנות המניחות בחירה חופשית יחסית ולא מוחלטת. בעיית הבחירה החופשית כוללת צרור בעיות העולות מתוך סתירות, אמיתיות או מדומות, בין תחושות אינטואיטיביות שונות ומערכות אמונות: בעיות התחושה האינטואיטיבית - חופשיות וסיבתיות לעתים באופן אינטואיטיבי אנו ... האדם את דרכי הפעולה. כוחו של טיעון זה יפה רק כנגד הרכיב הראשון של בעיית חופש הרצון, כלומר התחושה האינטואיטיבית של ניגוד. הוא אינו תופס לגבי טיעון הבטלן, שמציג סתירה מוגדרת היטב בין דטרמיניזם וחופש בחירה, וכן אינו רלוונטי לבעיית האחריות. טיעון כנגד בעיית האחריות מוריץ שליק, בספרו "בעיות באתיקה", טוען ששכר ... קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה בעתיד, כיצד ייתכן להאמין שברגע נתון ישנה אפשרות לאדם להחליט מה יעשה, הלא העתיד כבר צפוי? הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים. הרמב"ם, למשל, גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוהים שונה במהותה מידיעתו של האדם, ואף מושג הזמן הוא שונה: אין עבר, הווה ועתיד. תפיסת המקרא תפיסת העולם ... ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה. תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו ... הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר "מנחת קנאות" שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמב"ם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמב"ם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמב"ם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר ...

... נוצרו גם אמונות בכוחות משונים, ואלה הן האמונות הטפלות. עם הפצת הכתב יכלה החברה האנושית לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק ודלת סתירות פנימיות. סוג אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתעוד של מקרים שהאדם רואה כנסים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל ...