... מי גיבור הפרק. שתי מכוניות נוסעות זו לצד זו. האחת מכונית ישנה וכמעט מקרטעת ולידה מכונית ספורט. מכונית הספורט תעלם
מהסיפור במהירות בה היא נוסעת ולא תחזור. במכונית הישנה אימא ובן.
הסיפור עוקב אחרי הבן. ילד בן עשר לערך, אינטליגנטי מאוד, מתעניין בידע עצמו. ראה בטלוויזיה ערוצי מדע וקורא אנציקלופדיות. אמו ברחה אתו מהבית. הם בדרכם לתל אביב, למלון קטן. ייקח לו לזמן להבין שזו איננה חופשה ואביו לא יצטרף אליהם.
הסיפור עוקב בעדינות, לפחות בפרק הזה אחרי המתרחש דרך התובנות הקטנות של הילד. על אחת מקירות המעלית מרוססת כתובת "זיווה ... ויוצאת לכיוון ביתו. אצל מנחם היא מוצאת ילד קטן בן עשר, קודח מחום, שמנחם אסף מהרחוב לא מזמן. עכשיו התקבצו כבר גיבורי
הסיפור. כשהסיפור הוא כמובן רק המתלה עלי נתלים מחשבותיהם של הגיבורים. כל אחד מנקודת ראותו. ילד מבוהל שחושב שנחטף זקנה ועוד מעט ייכנס
לסיפור ביתר חשיבות בנה, כותב הנאומים. לבוש בפיז'מה של הזקן בורח אבנר הקטן וסופו שהוא נאסף ומוצא את עצמו בתחנת משטרה. ... המרכזי בספר. שום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה קודם אצל אף אחד. הפרק הבא, עונת הגויאבות. גד. גד שפגשנו קודם במלון נכנס
לסיפור דרך בעיות הזוגיות שלו. אשתו המונעת ממנו מין אך כועסת כשהיא מגלה ירחון פלייבוי בעזרתו הוא מאונן. בטלוויזיה הוא שומע ... עליו שהורחק מביתו כי הוא הכה את אשתו. וכשגד מקבל התקף לב במלון עולה באפו ריח הגויאבות של ילדותו. כך הולך הספר ומתפתח.
הסיפור מתגלגל. דמויות נכנסות כדי לצאת ולעתים להישאר. את הספר חוצות עוד כמה דמויות. כפילו של יהורם גאון. מין חקיין נידח ... חולפים לרגע בחייהם של אחרים.. הספר גם תל אביבי מאוד. רחובות העיר, אירועים, שיפוצים. צימר מוצא דרך להכיל כל זאת בתוך
הסיפור המתגלגל. אי אפשר להימנע כמובן מלהיזכר בשיטוטיו גיבורו של יעקב שבתאי בספר זיכרון דברים. גם אם צימר לא התכוון, ... שעברו את גיל הנעורים שלהם או כאלה שמירים מעט את ההווי הישן, יתמלאו זיכרונות נוסטלגיים לדברים קטנים שצימר מצליח לשזור
בסיפור. שירים ישנים, אמנים זוטרים, בתי קפה שאינם עוד. האם הספר אוטוביוגרפי? אם נתייחס לשם הספר, שיש בו פרק הנושא את השם, ... יהיה לחשוב שיש קרבה, כנראה. ומה זה בעצם משנה. משנה שהספר טוב. שואלים אותי לעתים, אחרי שאני כותב על ספר שהוא לא יותר
מסיפור, אם אינני אוהב
סיפורים. כן אני אוהב
סיפורים וספרים שיש בהם עלילה מעניינת. אך נכון שלספר
סיפור בלבד לא נראה לי מעניין מספיק. ואם אני צריך להביא דוגמה למה אני מתכוון הספר הזה יכול להיות דוגמה מצוינת. מצד אחד
סיפור אך כתיבתו הרגישה של צימר מוסיפה את הנופך הנדרש לספרות. אם לא באמירות גדולות אז בכתיבה רגישה מאוד ומעניינת. אני מקווה מאוד שבספר הזה, בגלל שקריאתו שוטפת, הדמויות נוגעות ללב
והסיפור נוגע ללב יגרום לזה ששמו ייהפך לידוע יותר. כבר מגיע לצימר איזה רב מכר שיעלה אותו על המסלול הנכון. ...