... אליעד: בא נצא מנקודת הנחה שמה שאגיד לך שזאת התכלית, תיקח את ההיפך ותדע ששניהם נכונים. מצד האמת יש תכלית ואין תכלית בו זמנית. אני יכול להגיד לך שתכלית הבריאה זה אין סיבה. מה הכי סיבתי? הבריאה, ואני אומר לך, אתה יודע לשם מה יש עולם, כדי שיהיה עולם. ...

... וחומר' (nmarpa-pariccheda-a), ידע זה הוא ההתחלה של ידע תבוני (vipassan-a). חשוב להשיג את הידע הזה בצורה נכונה. לאחר מכן, כאשר המתרגל ימשיך, הוא יגיע אל הידע של הבנת הסיבתיות (pacaya-pariggaha-a). כאשר המתרגל ימשיך להתבונן, הוא יראה ...

... - התהוות מותנית - מושגי יסוד בדהמה בבסיס תורתו של הבודהה נמצא עקרון התהוות מתוך תנאים. העקרון הזה מעמיד את הקיום עצמו כהתהוות מתמשכת של תהליכים שהקשר ביניהם הוא סיבתי. שרשרת ההתהוות או מה שמכונה "הופעה ...

... כולו, במסלולי רשת דומים מאוד למרידיאנים התאיים (Sensip). ברפואה הסינית, נתיבים אלו אינם מכוונים לדיקור, אלא להנעה ולחיצה אשר קדמו להן אבחון נסיבתי. נקודת ההשקפה התאית עם זאת, מושתתת על תוצאות ברורות. צפייה מראש של ההשפעה המורגשת של הטיפול דרך אמפתיה במגע, הם ...

... קודמים. דטרמיניזם עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר. תוכן עניינים: 1 ההיבט הלוגי 2 הפרספקטיבה הסיבתית 3 הפרספקטיבה התכליתית 4 הבחינה הדתית 5 הבחינה המדעית 5.1 ... אפשרות שלישית. לכן, הייתה הטענה אמיתית או שקרית מאז ומעולם. אם הייתה כזאת מאז ומעולם, אזי היא תתרחש בהכרח. הפרספקטיבה הסיבתית: בסיס המושג נעוץ בתפיסה שלכל אירוע יש אירועים מקדימים, ... מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. הפרספקטיבה התכליתית: דרך הסתכלות נוספת על מושג הדטרמיניזם היא הסתכלות תכליתית ולא סיבתית. אם מניחים שכל פעולה גוררת פעולה אחרת, אז ניתן לומר שלכל ...

... המחקרים ניתן לומר היום בודאות כי קיימים שני סוגי שיעמום. 1.שעמום נסיבתי. 2.שעמום כרוני.. השעמום הנסיבתי נובע מחשיפה לגורם מסוים במציאות עכשווית, סוג זה מוכר וידוע וכמעט כל אדם חווה אותו בשלב מסוים של ...

... כך, למשל, מהעובדה שחוקי הטבע הלכו ונעשו במרוצת הדורות יותר ויותר תקפים ומדויקים, ניסחו אנשים את העיקרון הכללי יותר השולט בהם והוא עיקרון הסיבתיות: "בהינתן אותם גורמים יופיעו ...

... או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?. הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של אקראיות וסיבתיות והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה. ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש ... שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון. גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי. גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף בגלל האש או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמא מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי. ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה ... להיות כפי מה שהיא. יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה. ואם זה לא מחייב, זה אקראי לא יותר מאשר סיבתי. ושום רגע קודם לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי. האם יש סיבה שהדברים אקראיים? וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה? ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ולא אחרת? ומהי אותה סיבה ראשונה, מה מקור החוזק ... האין , ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה. ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי וכך להפך גם תהליך סיבתי חד פעמי נגדיר אותו כאקראי, כי זה חזר רק פעם אחת. ובמציאות יש גם אקראיות, וגם סיבתיות ומצד האמת, אקראיות וסיבתיות, הן דבר אחד. ...

... חוקרים רבים שאינם עוסקים בהוכחת משפטים מתמטיים העירו כמה הערות מעניינות ביחס לטבעה של המתמטיקה: יהודה פרל טען, כי כל המתמטיקה כפי שהיא כיום מבוססת על אלגברה של ראייה - והציע אלגברה של מעשה (סיבתיות) על מנת להשלים אותה - דבר זה הוא התעניינות מרכזית של הפילוסופיה של הפעולה ושל מחקרים אחרים של היחס בין "ידיעה" ...

... דרך בתחום זה הוא מאמרו של ההיסטוריון פול פורמן שפורסם בתחילת שנות השבעים, שבו טען כי תורת הקוונטים ויתרה על רעיונות מסורתיים כגון סיבתיות, כמענה לעוינות לרציונליות המדעית והאהדה לרעיונות מיסטיים ורוחניים ששררו ... קון מיכאל פולאניי נלסון גודמן פול פייראבנד בס ואן - פרסן אימרה לקטוש הילרי פטנם אלפרד נורת' וייטהד נושאים בפילוסופיה של המדע: סיבתיות בעיית התחימה דואליזם אמונה ורציונליות בחירה חופשית ודטרמיניזם התקדמות ...