... הנחת היסוד של מדע הפסיכולוגיה היא שישנה חוקיות בהתנהגות האדם, וכי עליה לתעד ולמדוד חוקיות זו. הפסיכולוגיה גורסת שהתנהגות אינה מתרחשת באופן מקרי, אלא תוצאה של מערכת חוקים, הבנת חוקים אלו מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. ... מסוגים שונים. פסיכופיזיקה - עוסק ביחס ובקשר שבין הגירויים הפיזיים האובייקטיביים להם נחשף האדם, ובין התחושות הפסיכולוגיות הסובייקטיביות המתעוררות אצלו כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו. תחומי עיסוק פסיכולוגיה קלינית - עוסקת בניתוח ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות. פסיכולוגיה חינוכית - עוסקת בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של ... לאחר מכן יש להוכיח את תקפות ההיפותזה בעיקר באמצעות ניסוי ותצפית מדעית, אשר לכל אחד יתרונות וחסרונות לעומת השני. יתרון הניסוי הוא האפשרות לברר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים במערכת הנחקרת. יתרון התצפית הוא ההתנהלות החופשית של הטבע, ללא המעורבות המלאכותית של המדען שעלולה לגרום להטית התוצאות. דרכים נוספות לבחינת התאוריה הם מילוי שאלונים וראיונות, סיפור חיים של האדם ואף סקירה ספרותית. תחומי המחקר בפסיכולוגיה הם רבים, החל ממחקרים בבחינת יכולות מנטליות, ... פעם הפסיכולוגיה היא בעלת אופי לא מדעי, בין השאר משום שמספר תחומים בה מבוססים על שיטות מחקר כמו סקרים ושאלונים, מהם ניתן להסיק בעיקר על מתאמים, ולא על סיבתיות. בעיה מתודולוגית נוספת היא שתופעות שונות שפסיכולוגים עוסקים בהם, כדוגמת אישיות, חשיבה ורגשות, לא יכולות להימדד באופן ישיר, ולעתים קרובות חוקרים מגיעים למסקנה על בסיס של ...

סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם?. הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מ הנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של סיבה ותוצאה. סיבה ותוצאה, כל דבר בעצם מביא לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמא, מדליקים אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל ... מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סה"כ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו היה רק רגע אחד, לא היה שייך שיהיה סיבה ותוצאה, אם המציאות כולה היתה רק רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות האירועים ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין סיבה. וכל מה שאני בא לאמר שכל הסיבה והתוצאה בעולם, זו רק תחושה. ועוד נקודת הסתכלות, אם יש אירוע והאדם מבין למה זה קרה, אז מבחינתו יש סיבה למה זה קרה ואם הוא לא מבין למה זה קרה, אז מבחינתו אין סיבה, אבל זה שאתה לא מבין למה זה קרה זה לא אומר שאין סיבה, וזה שאתה חושב שאתה מבין מה הסיבה, זה לא אומר שזה קרה בגלל ש... אלא בכלל יכול להיות שזה קרה למרות ש... כמו שהאש שורפת את הנייר, לא בטוח שזה בגלל האש שהנייר נשרף. זה שמתרחש משהו ונראה שהוא התוצאה לדבר שקדם לו, זה לא אומר בהכרח שהדבר שקדם לו הוא הסיבה, גם אם נראה שכך הדבר. אחת מהנחות היסוד של האדם, שהמציאות צריכה להמשיך להיות כפי מה שהיא. לו יצוייר נניח שכדור הארץ היה משנה את מהירות ... ואני מחדד, הרגע הקודם, אתה רק מרגיש שהוא הסיבה לרגע הזה, כי הסיבה היא לא מחייבת את התוצאה, זו רק תחושה של המשכיות. כי המציאות יכולה להביא ל

... את הקשר הסיבתי בין כסף לבין תחושת ביטחון הפנימית שלנו. וכדי לעשות זאת עלינו לשאול שאלות ולהטיל ספק. ישנן 4 אפשרויות ניתוח סיבה תוצאה: א. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם כסף בהכרח יגרום לי להרגיש בטחון? אולי כסף בכלל יגרום לי להיות מודאג? (למשל כי מרבה נכסים מרבה דאגות) ב. האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם תחושת ביטחון נגרמת בהכרח על ידי השגת כסף? האם יש דרכים אחרות להרגיש ביטחון? האם תחושת הביטחון שלי תלויה בכלל בזה שיהיה לי כסף או כל השגה חיצונית אחרת? ג. האם התוצאה מחויבת לי? האם מה שאני באמת רוצה זה כסף? זה רצון אמתי? אם הייתי חי באי בודד הייתי רוצה כסף? ואם היה לי אינסוף כסף, אז מה? מה היה קורה אחרי שהייתי משיג אינסוף כסף? ד. האם הסיבה מחויבת לי? האם אני בהכרח רוצה ביטחון? מה אכפת לי אם לא ארגיש ביטחון? ואם אני ...

... שאם רישום כלשהו (מראה, צליל) הוטבע במוחנו, הוא ישאיר אנטרופיה גבוהה במוחנו, בצורת זיכרונות, בעתיד ולא בעבר. מסיבה זאת, אם נזכור כי על פי תורת היחסות כל אחד מאתנו הוא רצף של "אני"ים רגעיים דוממים, ברור למה בכל "אני" רגעי כזה טבועים ... מענקי הפיזיקה המודרנית המתכתשים בנושא זה מזה למעלה מעשרים שנה מבלי שאיש מהם יבחין בפגם הזה. יא. המפנה: שאלת הסיבתיות כדי להבין כיצד ייתכן מהפך כזה, הבה נכניס לדיון שאלה נוספת הנוגעת לאושיות הפיזיקה המודרנית: האם עולמנו נשלט לחלוטין ע"י הסיבתיות? במילים אחרות, האם כל אירוע המתרחש ביקום, ותהא זו אפילו תנועת חלקיק זעיר שבזעירים, נקבע באופן מוחלט ע"י מה שקדם לו? ... איננו יכולים שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. פיזיקה / פילוסופיה - על ...

... כשילד קטן שואל "אמא למה יש הבדל בין בנים לבנות?" או שהוא שואל "אבא למה השמיים כחולים?" או כל שאלה שהילד שואל, הוא בעצם מנסה להבין "מה הסיבה", אבל מבפנים ברמה המהותית יותר הילד מנסה להבין האם הכל סיבתי או שאולי הכל אקראי, הילד מנסה להבין את מהות הקשר בין האירועים השונים שהוא רואה ומרגיש ... את הקשרים הסיבתיים, במידה והם אכן קיימים. הילד נאלץ להדחיק את השאלה ונותר עם ספק בקרבו, בתקווה שיום אחד הוא עוד ימצא תשובה לשאלת האקראיות והסיבתיות. וכל עוד הוא לא מצא תשובה ודאית ומוחלטת לשאלה שלו, השאלה הזו תחזור אליו בעתיד ותמשיך להטריד אותו, היא תחזור אליו כל פעם בלבוש אחר, פעם הוא ישאל את ... סיבתי? רב האנשים מעדיפים לשמוע שהתשובה היא שהכל סיבתי ולא אקראי, כי זה נראה להם שרק אם הם יגלו שהכל סיבתי, אז תהיה משמעות לחיים שלהם, כי יש סיבה לזה שהם קיימים. אבל זה בכלל לא משנה מה תהיה התשובה, אלא שמה שמשנה זה שהתשובה תהיה חד משמעית, כזו שתותיר רושם ודאי ומוחלט ותעלים לגמרי את הספק שהיה ...

... אם אתה רוצה לשים לב למילים ולהבדלים שבמילים, הרי שאתה צריך לשים לב למשל מה הסיבה שאתה אומר פעם כך ופעם אחרת? בתוך החבר יש מערכת פנימית שבאה לידי ביטוי בפעולות מעשים ודיבור, מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את הפעולה? מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את התופעה החיצונית של ההתנהגות שלו? דהיינו, יש סיבה ותוצאה, הסיבה זה מה שקורה בתוך האדם, והתוצאה זה מה שהאדם עושה. דהיינו החבר שלך רוצה משהו מסוים, חושב משהו מסוים, מדבר משהו מסוים, מרגיש משהו מסוים, ועל סמך זה הוא עושה פעולה מסוימת, ואנחנו מנסים מהתוצאה להבין את הסיבה. אנחנו רוצים לראות מהי ההשתקפות של הסיבה בתוך התוצאה. דהיינו מה הסיבה שהובילה לתוצאה? איזו סיבה, יצרה את התוצאה הזו? כלומר כאשר אנחנו מנסים לקלוט בן אדם אחר, אנחנו בעצם רואים אירוע ורוצים להבין מה מאחורי הפעולות הללו, זו המהות של הניסיון לקרוא את האדם האחר. וכאשר אדם שואל: מה הסיבה לאירועים הנראים לפניו גם בתחומים אחרים, הוא מפתח על ידי זה את היכולת להבין את הסיבה המשתקפת בכל תוצאה. האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שהמציאות הובילה אותה להיות כפי מה שהיא? על ידי שיפור היכולת שלו בהבנת הסיבות לדברים שסביבו, על ידי זה הוא משפר את היכולת להבין את הסיבה של התוצאה. כי מה שהחבר אמר, זהו מקרה פרטי של סיבה שגררה תוצאה. אף ברמה הפרטית עליו להתבונן אל עצמו, לשאול את עצמו מה הסיבה שהוא עצמו אומר פעם כך ופעם אחרת. בנאדם צריך להבין, מדוע הוא מרגיש כך ולא אחרת? מדוע להוא דיברתי כך ואילו לאחר אחרת? ככל האדם יבין טוב יותר את הסיבה של פעולותיו, הוא כך יבין יותר פעולות השני. והנוסחה פשוטה: לקחת את עצמו ולהבין את עצמו. למשל, כשהוא מדבר אל אנשים, ידקדק מדוע אמר כך ולא ... אל עצמו ולעשות השלכה. כמובן שלא מדויק. כי חברך יכול לעשות את אותה פעולה מסיבה אחרת. אך ככל שיבין את עצמו, יבין טוב יותר את האחר. ונחדד, כל זמן שהאדם לא מבין את עצמו בשלמות, לא יבין את החבר בשלמות. כי אם את עצמך אינך ... צריך לחקור ולחפש ולנסות להכיר את עצמו באמצעות גילוי הרצונות הפנימיים שלו. מה הסיבה הפנימית יותר של המחשבות והרצונות שלו. וכשבנאדם מתבונן בתוכו על ידי זה מכיר את התודעה האנושית. כי כל הפעולות שהאדם עושה זה תוצאה של הרצון. והרצון הוא תוצאה של משהו מסוים. האדם עובד, למה? כי רוצה להרוויח כסף בסוף החודש? אבל זה עצמו הוא תוצאה של משהו אחר. כל רצון הוא סיבה של משהו אחר. ותוצאה של משהו פנימי יותר. דהיינו, כל דבר הוא תוצאה וגם

... חזרנו על התהליך הראשון בתוספת "זיוף" קל - הזזנו מעט את אחד הכדורים במהלך הניסוי. התוצאה: ההבדל אינו מורגש כי האנטרופיה גדלה גם הפעם. לעומת זאת, באיור 9ב הכנסנו את הזיוף לתהליך ההפוך, שהיה אמור להוריד אנטרופיה, והתוצאה היא הרת אסון: מרגע ההתערבות, השתלט מחדש האי - סדר והרס את כל ההיפוך. בניסוח המקובל על הפיזיקאים נאמר כך: תהליך נורמלי, שהאנטרופיה שלו עולה עם הזמן, אינו ... לפיה אין חץ זמן יסודי. יב. הוקינג והתנדפות החורים השחורים תחילה הערה על מעמדה של הסיבתיות בפיזיקה כיום. נהוג לחשוב שתורת הקוונטים כבר ערערה על הסיבתיות, אך אין זה מדויק. הפורמליזם של תורת הקוונטים, לומר, מערכת החוקים שלה, משמר את הסיבתיות. נכון, בהינתן מצב קוונטי מסוים, A, ניתן רק לחזות את ההסתברויות של תוצאותיו האפשריות, B או C, אבל אין בכך כדי לשלול את האפשרות שכבר מלכתחילה הייתה רק אחת מהן התוצאה האפשרית היחידה של A, ורק חוסר ידיעתנו מונע מאתנו מלנבא איזו היא משתיהן. זוהי השערת ה"משתנים הנסתרים" שאיינשטיין השתעשע בה בתקווה להפריך את תורת הקוונטים, ... לכאורה בניגוד לתורת היחסות - ר' פרק ה לעיל) למרות זאת, מאמינים רוב הפיזיקאים כי הסיבתיות קיימת איפה שהוא ברמה המיקרו - מיקרוסקופית, ורק אנחנו איננו יכולים לראותה. זוהי השערת שימור האוניטאריות, שבשפה היום - יומית ניתן לנסחה כשימור האינפורמציה. ... המערכת בתום הניסוי אנו מוצאים שהיפוך הזמן נכשל: האנטרופיה גדלה גם במקרה הזה. הסיבה ברורה: האפקט משמיד האינפורמציה של החור השחור הרס את ההתאמות המסודרות - מראש בהן הוכן המצב ההתחלתי. תהליך זה מקביל למקרה שראינו בתמונה 9ב, בהבדל החשוב, שכישלון הסיבתיות שנגרם ע"י החור השחור משפיע לא רק על חלקיק אחד אלא על חלקיקים רבים. וכאן, כפי שאומרים עורכי - הדין, we rest our case. אם התרחש אי - פעם אי - שם ביקום אפילו ... להתהוות ותאלץ את הפיזיקה לחרוג מגבולותיה הנוכחיים. יג. עוד הפתעה קוונטית לסיום נתאר תוצאה קוונטית חדשה שלנו עצמנו. לפני כמה שנים פרסמנו ניסוי שהניב פרדוקס שכמותו, ככל הידוע לנו, טרם נראה בתורת הקוונטים, ושהבנתו מחייבת חשיבה מחדש על טבע הזמן ברמה ... נעשה את המדידות בצורה זהירה: נמדוד את הספינים של שני אטומים, אבל לא נסתכל ישירות בתוצאות המדידות אלא נשמור אותן בשני מקומות מבודדים. אחר כך ניצור אינטראקציה בין שני האטומים, ורק אז נלך ונסתכל בתוצאות המדידות ששמרנו. נגלה כי התוצאות הללו, שחיכו לנו "מוקפאות" כל הזמן הזה, מקיימות את אי - שוויון בל המפורסם: ההסתכלות באחת מהן משנה, באותו רגע, את תוצאת הבדיקה השנייה, אחת היא כמה היא ...

... את הנייר, אבל האם באמת החוק הזה קיים, או שזה אומר רק את מה שאתה ראית? כשהאדם רואה שהצורות חוזרות על עצמן, הוא מנסה למצוא מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, שהוא אומר, זה קרה בגלל הקודם. האדם מניח שבגלל שהוא זרק את הנייר לאש, הנייר נשרף. אבל מי אמר שזה נכון? אתה רק ... להיות בטוח בשום דבר. האם האדם יכול להתחייב שחוק שהוא החליט עליו, הוא תמיד יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו לאש, אלא בגלל שיש משהו אחר שגורם לנייר להיות שרוף, אז גם כאן אין חוקיות. שימו לב שהחוקיות של הטבע תלויה בסיבתיות. מה זה נקרא סיבתיות? למשל הספר דחף את היד. היד למשל נמצאת ברגע א' וכאשר היד נדחפה היא עברה לרגע ב', אבל למה האדם חושב שיש קשר בין ...

... למה רע לאדם בחיים? מה יוצר אושר בחיים? מה הדבר העיקרי שהאדם צריך לחקור אותו בחיים שלו? למה האדם הוא עבד כל חייו? מי משעבד את האדם כל חייו? למה האדם עובד גם בשעת השינה ובשעת החלומות? איך להגיע למצב שבו טוב גם בלי סיבה? מהי הדרך האחת והיחידה לדעת האם אפשר להבין את הכל? למה האדם רוצה להרגיש טוב? איך להרגיש טוב בקלות? האם אפשר להפסיק לרצות להרגיש טוב? מתי הרצון להרגיש טוב נעלם? למה כדי להבין את המציאות צריך שכל בלתי מוגבל? איפה בתהליך הבנת המציאות, צריך שכל בלתי מוגבל? מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם אפשר להבין את סיבת כל הסיבות? מה היה בנקודה הראשונה של ציר הזמן? למה ואיך כן אפשר להבין את האין סוף? מהם זמן ומקום? איך אפשר לתפוש את כל הזמן והמקום בבת אחת כישות אחת? איך אפשר לראות את הנקודה הראשונה והאחרונה של הזמן? איך אפשר לתפוש שני מקומות בבת אחת? מה היה לפני המפץ הגדול? מהי מהותה של סיבה? האם ברגע אחד של מציאות יכולה להיות קיימת סיבה ותוצאה? מה ההבדל במהות שבין סיבה לתוצאה? אולי התוצאה היא הגוררת את הסיבה? אולי ציר הזמן הולך הפוך? מה ההבדל בין יש לבין אין סיבה? אולי יש / אין שום סיבה לשום דבר? מה היה לפני הסיבה הראשונה? למה המפץ הגדול מתרחש בכל רגע? למה אי אפשר להעלים את ה"אין מקום"? איך החכם האמיתי תופש את מרחב המקום ומרחב הזמן? מהו השורש של ...

... (מראה, צליל) הוטבע במוחנו, הוא ישאיר עקבות בעתיד ולא בעבר. מסיבה זאת טבועים בכל "אני" זיכרונות ... זה מזה למעלה מעשרים שנה מבלי שאיש מהם יבחין בפגם הזה. שאלת הסיבתיות כדי להבין את כיצד ייתכן מהפך כזה ... לאושיות הפיסיקה המודרנית: האם עולמנו נשלט לחלוטין ע"י הסיבתיות? במילים אחרות, האם כל אירוע המתרחש ... העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש ... בתוספת "זיוף" קל - הזזנו מעט את אחד הכדורים במהלך הניסוי. התוצאה: האנטרופיה גדלה גם הפעם. בתמונה 8ב הכנסנו את הזיוף לתהליך ההפוך, שהיה אמור להוריד אנטרופיה, והתוצאה הייתה הרת אסון: מרגע ההתערבות, ...