ללכת עד הסוף - סבל אנושי... עד הסוף - סבל אנושי ניסיתי ללכת עד הסוף... ככה כנראה שסבלתי לא מעט בחיים למה? כי לא רק שנולדתי כישות נפרדת, נו מילא.. אלא שההורים שלי חשבו שאני גם צריך ... שאלתי את עצמי נולדתי כישות נפרדת, הם רוצים שאני יהיה כזה בגלל, (כבוד המשפחה)... אני סובל... אז אני רוצה לסבול עד הסוף אם זו האמת. רגע אם אני נפרד וההורים שלי חושבים שאני כזה אז כל מה שאני עושה זה נפרדות... ... כל פיסת כרא שיוצאת לי מהתחת (לא?).. אל תשכחו את המטרה שאני תוך כדי גם מתחייב לסבול כי (כל מחשבה שלי לא תתחבר עם שלכם ויהי מה, אמת, שקר, לא מעניין אותי, אפילו הכרא שלי מיוחד יותר משלכם ואין לי מילים להסביר את זה מלבד השכל שבזה שאני סובל כי אין לי הסבר). ואז בדקתי אם אני סובל מספיק ומה גיליתי? שלא. באו ניסו לשכנע אותי, תראה אנחנו בני אדם, זה בסך הכל אותה מערכת וכל זה ואני בשלי, אם זה מה שיעשה אותי סובל, אז עד הסוף... אז חייתי ככה תקופה, ואז עליתי בדרגה התחלתי להאמין שאם אני גם אתפלל על זה שאני ... ומצדדי והיו... אם הייתי מקודם נפרדות עכשיו אני כבר נפרדות פלוס פלוס, ואף לקחתי את הסבל כמשימה, בלי התפשרות אולי להיות מאושר, שום ענין באושר כאושר. ואני סובל, ואני סובל, לא רואה ממטר רק את עצמי. והתחלתי אפילו לשרטט מפה של הסבל הזה איך אני ממחזר את הסבל ממני והלאה וחזרה. ממש שרטוט שכל דבר שאני רואה בעולם מעכשיו רק אני רואה אותו ואף אחד אחר ... בתהליך שאולי זה מתחיל לעשות אותי קצת מאושר) ואז מכיון שכבר היה לי את הכל בכדי שאסבול גם אני כנפרדות, גם את המקיפ, גם מפות, וגם תפילה המסוגלת לסבל עוד ועוד, אז בכיתי. ואף אחד לא ראה שרק אני בוכה, כי הייתי בנפרדות כזו שרק אני בכיתי, ותמהתי אם אני הסובל היחידי, או לא? לפעמים מרוב שהאמנתי שסבל זו הרגשה אמיתית רציתי שכולם יסבלו וכאן, התחילה הנפילה (אם אפשר לקרוא לזה ככה שעשתה אותי מאושר) בהתחלה ניסיתי להבין מה זה סבל ואיך אני מפיץ אותו בעולם (וגם, שאם סבל זו התכלית, כמו שאומרים), אז בטח אני גם אמות ואסבול אחרת מה? אני אמות מאושר, אז למה לא אמרו לי להיות מאושר מהתחלה. ומהו הסבל האמיתי, כפי שאני מכיר אותו...? זה בעצם להיות בנפרדות מושלמת. (למות אולי? זה יותר סבל? למי שסובל באמת? (אז כדי שכולם יסבלו)... אז אם אני צריך לשרטט מפת סבל כדי שכולם יסבלו, אני בעצם צריך שיהיה להם, בארגז הכלים, נפרדות + מקיף + מפה אישית + תפילה אישית + שלא ידברו איתם ויעזבו אותם בשקט + לבכות ושאף אחד לא יראה. עכשיו הם בטוח יסבלו, הם יסבלו לעצמם ואני אסבול לעצמי (זה בכל זאת לא ה