... עצמו. המידע אכן זורם אליו ומגיע באופן קונקרטי ומעובד - והוא מקבל אותו ונהנה ממנו ללא ספק. זהו האדם נטול
הנשמה שהתייחסתי אליו ואף שתיתי איתו כוס קפה במאמרי האחרון "גוף
ונשמה". אדם נטול
נשמה הוא אדם כמונו עם גוף ורמח אברים ואף אינטלגנציה אנושית היושבת בחלקו הרם של גופו - במוח. "אדם" כזה דומה לאין ערוך לחיה המוכרת לנו, שחייה על ידינו. לחיה הזאת ולאדם הזה (נטול
הנשמה) תכלית אחת בחיים: לשרוד; היינו לקלוט את המידע האפשרי ולנצלו למטרת ... המחיה של מי שחי על המדרגה הראשונה שלנו: ליהנות בלי לעבוד. על המדרגה הזאת חיה החיה, ואף האדם (אינטלגנטי) נטול
הנשמה. על שטח המדרגה השניה, חי יצור שנהנה וגם עובד. אם זכור לכם, הדגשתי ... כטיל לקחת אותה? זהו "האדם" החי על המדרגה הזאת. קודם - כל הוא קודם מהמדרגה הראשונה שחי עליה האדם והחיה נטולי -
נשמה, אל אדם בעל
נשמה ורצון; לכן כאשר הבחין במאה דולר, הוא קפץ על המציאה ורץ לקחת אותה; ... במקומו - הוא ביקש להתקדם; וללא הרצון - לא היה מופעל בו מנגנון השאיפה להתקדם; יש בו "רצון" להתפתח, להתקדם...
הנשמה שהתארחה בגוף האנושי הזה - היא זו האחראית על מפתח הרצון, ודרכה ... ותעודות ובכלל למה לי עבודה, אם אפשר להשיג כסף או פרנסה - בדרכים חלופיות קלילות שונות ומשונות? אנו אנשים בעלי
נשמה ורצון ואינטלגנציה, לכן היינו חייבים לתרץ את ישיבתינו בפינת הרחוב ... תולדות השמים והארץ בהבראם: ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים. ז וייצר ה' אלקים את - האדם עפר מן - האדמה, ויפח באפיו
נשמת חיים; ויהי האדם לנפש חיה: מכאן אנו רואים את סדר הבריאה: קודם יצר את האדם, ללא
נשמה, עם מוח ואינטלגנציה, ורק לאחר מכאן הפיח בו את
הנשמה שכבר היתה קיימת, מוכנה ומזומנת לקליטת הגוף. מניסוח המקרא ניתן להסיק, שגוף האדם נברא למעשה בשביל ולמען
הנשמה; היינו בשביל לאכלס אותה: "וייצר ה' אלקים את - האדם" - אך הוא לא אמר שייצר את
הנשמה, אלא נפח בו מיד לאחר שייצר את גוף האדם - את
הנשמה המוכנה מראש: וייצר... ויפח באפיו
נשמת חיים, דבר המעיד
שהנשמה היתה כבר שרירה וקיימת, והגוף נוצר בשביל לפתור בעיה טכנית שעמדתי עליה במאמרי "גוף
ונשמה"; ובנוסף בשביל לקיים את רצון השם: לתת לישות שלו הכי הרבה. נא ... האחרונה שבסולם ניתן לתת לה הכי הרבה: אליה ביקש השם יתברך להגיע ולתת. יש לשים לב לסדר הבריאה: קודם יצר אדם נטול
נשמה, אדם שנמצא בדרגה הראשונה בסולם שלנו, זה שיכול ליהנות בלי לעבוד, זה שיכול רק לקבל על מנת להשרד; דבר המעיד על קיום מושג כזה של אדם אינטלגנטי נטול
נשמה: "האדם הזה" נמצא בין החיה נטולת
הנשמה לבין האדם בעל
הנשמה והרצונות; לכן הוא ברא את החיה לפני שברא את האדם. וכך הוא ממשיך ... האדם האינטלגנטי והחמור נעדר - כל, נחזור אל גן העדן שלנו בשביל לתאר את מי שחי בתוכו: שני אנשים אינטלגנטים בעלי
נשמה פורחת חיים - נמצאים שם באותו האזור: אחד חי בגן - עדן, והשני חי על ... שמכנות את הגוף, את החומר - כדבר שלילי גשמי מגושם, בעל תכונות רעות... לטענה הזאת התייחסתי ארוכות בחיבורי "גוף
ונשמה" וראיתי שלמעשה אין חומר שלילי וחומר חיובי, אין חומר טוב ולבטח אין חומר רע, כל התיאורים הללו שייכים לעולם
הנשמה שהביאה איתה את היופי והעדינות כמו שהביאה את הכיעור והגועל. לעומת ... הקור האורך הקשיחות הגודל הכובד... אולם לא ניתן לתאר את החומר כמכוער או יפה או שלילי - כמו שלא ניתן לתאר את
הנשמה כגדולה קטנה או קשוחה... הרושם "השלילי" שנדבק בחומר - מקורו ברגע כניסת
הנשמה אל הגוף האנושי; שררה ברגע זה אווירה של מבוכה... כי היה על הזוג המוזר הזה, הגוף
והנשמה, להתחבר באחת וליצור מערכת משולבת הפועלת בתיאום והרמוניה עד לרמת שיא... ולמעשה לא תמיד פעל התיאום הזה ברמת שיא בין הגוף
והנשמה... היו בעיות באמצע הדרך; היו אי - התאמות, היו אי - דקויות, היו אי ... מהבית השכן - הוא שפך את תכולת הצלחת על הריצפה! הוא יאשים כל אחד שיעלה בדעתו - רק לא את עצמו הוא! ברמה הזו אנו,
נשמתינו וגופינו, מתנהגים כאשר עומדים מול חומרת המעשה שעשינו... איננו ...