בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 2... יש אליו התייחסות מיוחדת. כדוגמת התינוק אשר שומע ורואה כיצד הסובבים אותו מתקשרים באמצעות הדיבור, וכך מתוך ניסיון, מנסה לחקות את הדוברים. ההתייחסות המיוחדת לשפה מילולית מתבטאת בכך שקול אדם הנו דומיננטי במרחב השמיעה, ויש הכרה בחשיבותו כבעל משמעות - כנושא אינפורמציה ... כאשר יש כאב (הרגשה לא - נעימה) כתוצאה ממגע עם אובייקט מסוים, נוצרת 'דחייה' כלפי האובייקט וכתוצאה מכך ניסיון להפסיק את העירות לאובייקט. כאשר יש רגש של שיוויון נפש כתוצאה ממגע עם אובייקט מסוים נוצרת אי נוחות המתבטאת בשעמום, חוסר עניין, וכתוצאה מכך התודעה מחפשת ... הסימנים (שפה כתובה) והפונמות (שפה מדוברת). גם בשפות בהם סימני הכתב מייצגים פונמות ניתן לומר שלאחר רכישת ניסיון, לגבי קורא מיומן, הקריאה מקבלת אוטונומיה, בכך שהסימנים הגרפיים הופכים כמעט (או לחלוטין) ייצוגים ישירים למשמעות. במצב שכזה יחידות השפה לגבי הקורא הן מילים ... (למילה יש משמעות מובחנת ומובדלת, לעומת פונמה, לה אין משמעות מובחנת ומובדלת מלבד גוון הקול). יש כאן תלות בניסיון קריאה, אם יש הכרות רבה עם צירוף גרפי מסוים - מילה או משפט, תהיה תפיסה של צירוף זה כיחידה שפתית (מילולית, וורבלית) אחת. נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה ... הידע מתנה את התהליך - בהתאם לידע של הקורא תעלה התגובה. תהליך זה הנו אוטומטי - הלימוד של השפה, התרגול והניסיון הרב שהצטבר יצרו מבנה ידע המתנה את תגובות האדם לשדה הויזואלי. באופן דומה נוכל לומר שמבנה הידע מתנה את תגובות האדם לשדה השמיעתי. 3. השפה כמערכת אוטונומית במשך ... כלפי אובייקטים בעולם (משיכה, דחייה או שוויון נפש), באופן זה הוא מתייחס אל הסביבה. כמו כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, 'מה שהוא מכיר'. יש נטייה ברורה ליצור 'דימויים' (images) של האובייקטים הנקלטים, הדימויים כוללות את המטען הרגשי יחד עם החושי. בדומה, האדם ... ; יחס רגשי כלפי סוס קונקרטי; ייצוג חושי או מנטלי (ויזואלי, שמיעתי, ריח, טעם, תחושה, מחשבה) שהיה לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי; או, ייצוג של קונספט הקשור ב'סוס' ו/או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של ... (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חוויתי חושי. הדימויים משתנים כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שה'משמעות' לגבי מילה היא היחס של האדם כלפי הייצוג שלה - באם הוא חושי ... ישנה תפיסה של הפונמות ולאחר מכן הבחנה שזוהי שפה (אם לא עלתה ההבחנה קודם לכן) מתחיל ניסיון פענוח, חלוקה ליחידות מילוליות בעלות משמעות. כלומר העיבוד אינו לינארי, הפענוח מתבצע על רצף פונמות על 'גוש' של צלילים ולא בדרך של פענוח מילה אחרי מילה אלא ניסיון לפענח 'משהו' בעל משמעות (לגבי הקולט). הפענוח משתנה בהתאם להתניות שונות היוצרות יחד את הקונטקסט הפנימי. לכן אין אפשרות לתאר או לנתח את תהליך פענוח השפה באופן ...