... סאקייה פאנדיטה (1251-1182) וצוגיאל פאקפה (1280-1235). גלוג נזירי "אסכולת הכובעים הצהובים" בוויכוח פילוסופי מסורתי. - בודהיזם טיבטי גלוג (עברית: המוסריים). במאה ה - 15 השתנתה מסורת הקדאם ל"קדאם החדשה", ומאוחר יותר קיבלה את שמה האחר: ... הבודהה. על - פי המקורות לא ידעו הטיבטים אם יוכלו להסתגל לסגנון הנזירי, שהיה כה זר להם עד לאותה עת. סופר ששבעה גברים הסכימו לקחת על עצמם את נדר הנזירות והפרישות למשך שנה אחת. הניסוי צלח, ועם השנים התהוו שתי קהילות שוות - ערך: הקהילה ה"אדומה" והקהילה ה"לבנה". האדומה - נזירים בגלימות אדומות, והלבנה - יוגים שלבושם הלבן היה עשוי מכותנה. כן הופיעה קהילה נרחבת ביותר של מתרגלים חילוניים, שהמשיכו בעיסוקיהם אך במקביל שילבו את הבודהיזם בחייהם הרגילים. ... לעשרות ממלכות קטנות. מצב זה נמשך 400 שנה, ובהן הבודהיזם הנזירי של מרכז טיבט חדל להתקיים במשך 200 שנה. גל הלימודים השני - "סארמה" לקראת סוף המאה ה - 10 החל גל הבודהיזם השני בטיבט. במהלך המאה ה - 11 ותחילת המאה ה - 12 שוב הוזמנו רבי - ... הבודהיזם הטיבטי במערב והתפשטותו בחברה. רעיונות שונים, כמו להיות נזיר בודהיסטי, לנהל חיי פרישות או לערוך מסע למקומות נידחים ואקזוטיים בעולם כדי לפתח את התודעה התאימו לבודדים, ורבים טוענים כי רעיונות כאלה איבדו ממשמעותם באופן ניכר לאורח החיים ... המערבית בטיבט היו שלוש אפשרויות לתרגל בודהיזם; ליטול את נדרי הנזירות; לתרגל כחילוניים; ולהתפתח כיוגים. הנזירים והנזירות חיו בנפרד במנזרים ומילאו אחר חוקי התנהגות קפדניים; החילוניים חיו חיי משפחה רגילים, עבדו לפרנסתם, וניסו לשלב את לימודי הבודהה עם חיי היומיום שלהם; והיוגים חיו מחוץ לנורמות ... - התמזגו במערב זו עם זו. בטיבט נאבקו היוגים נגד הממסדים הנזיריים על החסות והתמיכה של הציבור החילוני שעבד, אף היו צריכים לסמן את עצמם בסימני זיהוי, כמו גלימות לבנות ותסרוקות מוזרות, כדי להתבדל מהנזירים לובשי הגלימות האדומות. במערב, מן הסתם, אין הדבר הכרחי. השימוש בעזרים טקסיים אקזוטיים בתרגול פוחת עם התפתחותם של מרכזים בודהיסטיים חילוניים. בתהליך זה, שהחל לפני כשלושה ...

... את הקיום עצמו כהתהוות מתמשכת של תהליכים שהקשר ביניהם הוא סיבתי. שרשרת ההתהוות או מה שמכונה "הופעה מותנית" או "התהוות מותנית" מציגה את תהליך הסיבות והתוצאות של הקיום: "נזירים, מה היא הופעה מותנית? עם בורות כתנאי, מופיעים דחפים לפעולה ...

... Sutta דברי השרים (Rjmaccakath) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר בראג'גהה, בחורשת המנגו של ג'יווקה קומארבהצ'ה [1], יחד עם קבוצה גדולה של כאלף מאתיים וחמישים נזירים. באותה העת, המלך אג'אטסטו ודהיפוטה [2] של מגדהה ישב על גג ארמונו מוקף בשריו השונים. היה זה החמישה - עשר לחודש, יום ... "ג'יווקה ידידי, מדוע אתה שותק? " וג'יווקה אמר: "הוד מעלתך, יש את הנעלה, הארהנט, הבודהה הער בשלמות, אשר מתגורר בחורשת המנגו שלי יחד עם קבוצה של אלף מאתיים וחמישים נזירים. ובנוגע לאדון גוטמה המכובד נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, ... פחד זה, אמר המלך לג'יווקה: "ג'יווקה ידידי, האם אינך מרמה אותי? האם אינך בוגד בי? האם אינך עומד למסור אותי לאויב? כיצד יתכן שמקבוצה כה גדולה של אלף מאתיים חמישים נזירים לא נשמע אף קול עיטוש שיעול, או כל צליל אחר? " "אל פחד, הוד מעלתך, אינני מרמה אותך, אינני בוגד בך, או מסגיר אותך ... ירד והמשיך לצעוד ברגל אל הביתן המרכזי. כאשר הגיע שאל את ג'יווקה: "ג'יווקה, היכן נמצא הבודהה? " "הנה אדוני, זהו הבודהה, מי שיושב מנגד לעמוד האמצעי אל מול קהילת נזיריו. " המלך אג'אטסטו הלך אל עבר הנעלה ונעמד במקום ראוי. כאשר עמד שם וסקר את קבוצת הנזירים אשר ישבו בשקט מוחלט שלווים כאגם רגוע, הוא חשב לעצמו: 'לו הנסיך אודאייבהדה [8] היה שליו כקבוצת הנזירים הזו. ' [הבודהה אמר]: "האם מחשבותיך הולכות בעקבות אהוביך, הוד רוממותך? " "אדוני, בני, הנסיך אודאייבהדה יקר לי מאוד. הלוואי והיה שליו כקבוצת הנזירים הזו! " והמלך אגאטסטו קד בפני הבודהה, בירך את קבוצת הנזירים בכבוד בידיים צמודות, התיישב במקום ראוי ואמר: "אדוני, ברצוני לשאול את הנעלה דבר מה, אם יואיל לענות לי. " "שאל נא כל ... ולדיבור, מסור לחיים מועילים וטהורים, בעל משמעת מוסרית, עם דלתות חושים מוגנות, בעל מיומנות בקשב ומודעות ושבע רצון. החלק הקצר על מוסרית (Casla) הוד רוממותך, כיצד נזיר משלים את התנהגותו המוסרית? לאחר שזנח פעילות של הרג יצורים חיים, הנזיר נמנע מלהרוג יצורים חיים, ללא מקל או חרב, מוסרי, מלא חמלה ואהבה לרווחת כל היצורים החיים. כך הנזיר משלים את מוסריותו. לאחר שזנח לקיחת מה שלא ניתן, הנזיר נמנע מלקחת מה שלא ניתן, ביושר והגינות מקבל רק מה שניתן, מבלי לגנוב. לאחר שזנח דרך חיים לא צנועה, הנזיר חי הרחק [מנשים], ונמנע מפעילות וולגרית של יחסים מיניים. כך הנזיר משלים את מוסריותו. לאחר שזנח דיבור לא נכון, הנזיר נמנע מלומר שקר, דובר אמת, אמין ומהימן, שניתן לסמוך ולבטוח בדבריו ואינו מטעה אף אחד בעולם. לאחר שזנח דיבור משמיץ, הוא לא ... הוא נמנע מלדבר בגסות. הוא מדבר ללא אשמה, במילים עדינות, נעימות לאוזן, חביבות, נוגעות ללב, אדיבות ומנומסות, ידידותיות ומוסכמות על דעת רבים. לאחר שזנח דיבור סרק, הנזיר נמנע משיחות סרק. הוא מדבר בזמן המתאים, על מה שנכון ולעניין, על הדהמה ועל הסנגהה. את דבריו כדאי לזכור, הם מתוזמנים היטב, נתמכים בסיבות, מוגדרים היטב ומחוברים למטרה. כך הנזיר משלים את מוסריותו. הנזיר נמנע מלפגוע בזרעים ובצמחים. הוא אוכל רק פעם ביום ונמנע מלאכול בלילה ובזמנים לא נאותים. הוא נמנע מצפייה בריקודים, שירה, ... ושליחים. הוא נמנע מקנייה ומכירה, משימוש במשקלי שקר ומכשירי מדידה מזייפים, מלקיחת שוחד ושחיתות, מעשי תרמית והונאה, מפציעה, הריגה, אסירה, מעשי שוד וביזת מזון. כך הנזיר משלים את מוסריותו. ...

... Vagga 66 (S II 107) כך שמעתי: בפעם אחת הבהגווה שהה בעיר מסחר בשם קמאסדהמה אשר בארצם של בני הקורו. שם הבהגווה פנה אל הנזירים: 'נזירים! ' והם השיבו 'אדון נכבד. ' והבהגווה דיבר כך: "נזירים, האם אתם עורכים חקירה פנימית [i]? ' כאשר נשאלה השאלה אחד הנזירים פנה אל הבהגווה ואמר: "אדון נכבד, אני אכן עורך חקירה פנימית. " "כיצד אתה עורך חקירה פנימית? ". אמנם הנזיר השיב לשאלה, אך כל השאלות שניתנו על ידו לא קיבלו את אישורו של הבהגווה. לאחר שהנזיר סיים להשיב, המכובד אננדה פנה אל הבהגווה באופן הבא: "אדון נכבד, זה הזמן המתאים! אדון מבורך, זה הזמן הראוי! הבהגווה יכול להעביר את השיחה אודות החקירה הפנימית; לאחר שישמעו הנזירים את השיחה מפי הבהגווה, הם ינצרו אותה בליבם. " "אם כך, אננדה, הקשב היטב; האזן לדברי; כעת אדבר. " "טוב מאוד, אדון נכבד", השיבו הנזירים. אז הבהגווה אמר את הדברים האלה: בתורה זו, נזירים, כשנזיר עורך חקירה פנימית הוא בוחן כך: סבל בדרכים רבות ומגוונות [כגון] הזדקנות - ומוות מופיע בעולם הזה; מה התנאי להופעת הסבל הזה, מה ... לסבל הזה, המקור שלו, הראשית שלו, המוצא שלו. כאשר יש היקשרות, יש הזדקנות ומוות; כאשר אין היקשרות, אין הזדקנות ומוות. ' הנזיר הזה יודע הזדקנות ומוות; הוא יודע גם את המקור להזדקנות ומוות הוא יודע גם את ההפסקה של הזדקנות ומוות; הוא גם מבין את זה בהתאם לדרך המובילה להפסקת הזדקנות ומוות. לכן הוא מכוון עצמו ומתרגל בהתאם לדהמה. נזירים, ניתן לומר על הנזיר שהוא מכוון עצמו נכונה להפסקה מוחלטת של כל הסבל, להפסקת הזדקנות ומוות. בנוסף, הוא עורך חקירה פנימית על ידי שהוא חוקר כך: 'מה ... מה המוצא שלה? כאשר איזה גורם מתקיים, היקשרות מופיעה? כאשר איזה גורם לא מתקיים, היקשרות לא מופיעה? ' כאשר הוא חוקר כך, הנזיר מבין: 'השתוקקות היא התנאי להופעת ההיקשרות הזו, היא המקור שלה, הראשית שלה, המוצא שלה. כאשר יש השתוקקות, יש היקשרות; כאשר אין השתוקקות, אין היקשרות. ' הנזיר הזה מבין היקשרות; הוא מבין גם את המקור שלה; הוא מבין גם את ההפסקה שלה; הוא מבין את זה גם בהתאם לדרך המובילה להפסקת ההיקשרות. לכן הוא מכוון עצמו, ומתרגל בהתאם לדהמה. נזירים, על הנזיר הזה ניתן לומר שהוא מכוון את עצמו להפסקה מוחלטת של כל הסבל, להפסקה של היקשרות. בנוסף, הוא עורך חקירה פנימית על ידי שהוא חוקר כך: ... זו, אם היא מופיעה, היכן היא מופיעה? אם היא מבססת את עצמה, היכן היא מבססת את עצמה? ' כאשר הוא עורך חקירה פנימית בדרך זו, הנזיר מבין: 'בעולם הזה, ישנם דברים [iii] מענגים ומהנים. כאשר השתוקקות זו מופיעה, היא מופיעה כאן; כאשר היא מבססת את עצמה, היא עושה זאת ... בעולם, התודעה היא דבר מענג ומהנה. כאשר השתוקקות מופיעה, היא מופיעה כאן; כאשר היא מבססת את עצמה, היא עושה זאת כאן. ' נזירים, כל הפרושים והברהמינים האלו בעבר, אשר ראו את הדבר המענג והמהנה כקבוע, תורם לאושר, בעל עצמיות, חופשי מחולי או חופשי מסכנה, ... את הסבל לא יכול להשתחרר מלידה, הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב פיזי, מצוקה נפשית, וייסורים. אני אומר: "הם לא השתחררו מסבל". נזירים, כל הפרושים והברהמינים האלו בעתיד, אשר יראו את הדבר המענג והמהנה כקבוע, תורם לאושר, בעל עצמיות, חופשי מחולי או חופשי מסכנה, ... את הסבל לא יכול להשתחרר מלידה, הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב פיזי, מצוקה נפשית, וייסורים. אני אומר: "הם לא ישתחררו מסבל". נזירים, כל הפרושים והברהמינים האלו בהווה, אשר רואים את הדבר המענג והמהנה כקבוע, תורם לאושר, בעל עצמיות, חופשי מחולי או חופשי מסכנה, ... הסבל לא יכול להשתחרר מלידה, הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב פיזי, מצוקה נפשית, וייסורים. אני אומר: "הם לא משוחררים מסבל". נזירים, נניח והיתה קערת שתייה מברונזה מלאה במשקה בעל צבע, ריח, וטעם [טובים] שעורבב עם רעל. והיה מגיע אדם תשוש מחום, הרוס מחום, עייף, ... ממנו אם אתה חפץ בכך. כאשר תשתה מהמשקה תהיה מרוצה מצבעו, ריחו וטעמו. אך כאשר תשתה אותו אתה תמות או תסבול כאבי תופת. " אז, נזירים, נניח ומחשבה זו היתה עולה ברוחו של אותו אדם צמא: 'אוכל להרוות את צימאוני בעזרת מים, מי - גבינה, מי - שעורה מלוחים, או שיקוי ... את ההשלכות, החליט לוותר על המשקה ולא שתה אותו. אז, כיוון שהוא לא שתה את המשקה, הוא לא ימות ולא יסבול כאבי תופת. בדומה, נזירים, כל הפרושים והברהמינים האלו בעבר, אשר ראו את ההנאות והתענוגות כארעיים, כבלתי מספקים (דוקהה), חסרי מהות, מלווים בחולי וכרוכים ... מי שזנח את הסבל השתחרר מלידה, הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב פיזי, מצוקה נפשית, וייסורים. אני אומר: "הם השתחררו מהסבל" נזירים, כל הפרושים והברהמינים בעתיד... כל הפרושים והברהמינים בהווה, אשר רואים את ההנאות והתענוגות כארעיים, בלתי מספקים, חסרי מהות, ...

... ההירניבטי ונלך אל חורשת הסאל של בני המלה במחוז קוסינארא." [54] "טוב, אדוני.", אמר אננדה והמכובד בלווית קבוצה גדולה של נזיריו חצה את הנהר והלך אל חורשת הסאל. שם אמר הבודהה לאננדה: "אננדה הכן למעני מיטה בין שני עצי הסאל התאומים האלו כשראשי פונה צפונה. אני ... נשמעו מהשמים במחוות הערכה לטטהאגטה. מעולם לא קיבל הטטהאגטה הערכה, כבוד, הערצה, וסגידה כה גדולה. ועדיין, אננדה, כל נזיר, נזירה, חסיד או חסידה המתרגלים את הדהמה כראוי, ומגשימים בשלמות את דרך הדהמה, הוא או היא מכבדים את הטטהאגטה, מעריכים ... והוקרה נעלים יותר. לכן, אננדה, זו חייבת להיות סיסמתכם: 'אנו נחייה בתרגול הדהמה כראוי ונגשים בשלמות את דרך הדהמה. '" הנזיר הבכיר אופבאנה (upavatthero) 5.4. אז בדיוק המכובד אופבאנה עמד אל מול המכובד, ונופף במניפה. והמכובד אמר לו לזוז: "זוז הצידה, נזיר, אל תעמוד מולי." והמכובד אננדה חשב לעצמו: 'המכובד אופבאנה זה זמן רב הוא עוזרו האישי של הבודהה, תמיד לרשותו, בכל דבר שהוא צריך. ... לראות את הטטהאגטה. זה נדיר שטטהאגטה, בודהה ער בשלמות, מופיע בעולם, והלילה באשמורת האחרונה הטטהגטה יגשים ניבאנה סופית, ונזיר גדול זה עומד מול המכובד ומונע מאיתנו לתפוס מבט אחרון בטטהאגטה! '" 5.6. "אך המכובד, אילו מין ישויות שמיימיות המכובד רואה?" "אננדה, ... 'כל הדברים המותנים ארעיים - מה הטעם בכל זה? '" [55] ארבעת המקומות המכובדים (catusavejanyahnni) 5.7. "אדוני, קודם לכן, נזירים אשר בילו את תקופת הגשמים במקומות שונים היו מגיעים לראות את הטטהאגטה, והיינו מקבלים אותם בברכת שלום כך שנזירים מאומנים היטב אלו יראו אותך ויברכו אותך בכבוד. אך עם מותו של המכובד, לא תהיה לנו עוד את האפשרות הזו." 5.8. "אננדה, ישנם ארבעה ... הניע את גלגל הדהמה', זהו השלישי. [59] 'כאן הטטהאגטה הגשים את אלמנט הניבאנה ללא שארית', זהו הרביעי. [60] ואננדה, הנזירים, הנזירות, החסידים והחסידות בעלי האמון יבקרו את המקומות האלו. וכל מי שימות בזמן שהוא עושה את המסעות הללו אל מקומות מכובדים אלו עם אמון ... פתח הכניסה: [68] "אבוי, אני עדיין חניך ועלי לעשות עוד הרבה! והמורה אשר היה כה מלא חמלה כלפי עומד למות!" הבודהה שאל את הנזירים היכן אננדה והם אמרו לו. אז הוא אמר לנזיר מסויים: 'נזיר, לך ואמור לאננדה בשמי: 'החבר אננדה, המורה קורא לך. '" "טוב, אדוני", השיב הנזיר, ועשה כך. "טוב, חבר", השיב אננדה לאותו נזיר, והלך אל המורה, ברך אותו בכבוד והתיישב במקום ראוי. 5.14. והבודהה אמר: "מספיק אננדה, אל נא תבכה ותיבב! האין לא אמרתי לך קודם לכן ... השגת הרבה זכויות וחסדים, אננדה. עשה את המאמץ, ותוך זמן קצר תהיה חופשי מהנגעים המנטליים." [69] 5.15. והבודהה פנה אל הנזירים: "נזירים, לכל אלו שהיו בודהות ארהנטים ערים בשלמות בעבר היו עוזרים אישיים כמו אננדה, וכך גם יהיה לאדונים המכובדים שיבואו בעתיד. נזירים, אננדה הינו חכם. הוא יודע מה הם הזמנים המתאימים לנזירים להתראות עם הטטהאגטה, ומה הם הזמנים הנכונים לנזירות, לחסידים, לחסידות, למלכים, לשרים מלכותיים, למנהיגים של קבוצות לימוד אחרות, ולתלמידיהם להתראות עם הטטהאגטה. 5.16. לאננדה ארבע תכונות נפלאות וראויות לציון. מה הן? אם קבוצת נזירים מגיעה לראות את אננדה, הם שמחים לראותו, וכאשר אננדה מדבר דהמה אליהם הם מרוצים, וכאשר הוא שותק הם מאוכזבים. וכך הדבר גם עם נזירות, עם חסידים וחסידות. [70] וארבע תכונות אלו נכונות גם לגבי מלך עולם מניע - גלגל: כאשר מבקרים אותו קבוצת בני - לוחמים, ברהמינים, ... ובה ניתן למצוא פרושים מהדרגה הראשונה, השניה, השלישית והרביעית. בתורות לימוד אחרות אין פרושים [אמיתיים], אך אם כאן הנזירים יחיו את החיים הרוחניים בשלמותם, לא יחסרו ארהנטים בעולם. בן עשרים ותשע הייתי כאשר יצאתי לחפש אחר הטוב. כעת חמישים שנה חלפו מהיום ... במרחבי חוכמת הדהמה אשר מחוץ לה אין פרוש [מהדרגה הראשונה, השניה, השלישית והרביעית]. תורות לימוד אחרות הינן ריקות אך אם נזירים יחיו כאן בשלמות לעולם לא יחסרו ארהנטים." 5.28. כאשר שמע זאת הנווד סובהדה, הוא אמר: "מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את ... אופן, נחשפה הדהמה על ידי הנעלה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה. אנא מהמכובד שיקבל אותי כנזיר בנוכחותו! אנא שאתקבל לקהילת הנזירים!" 5.29. "סובהדה, כל מי שמגיע מתורת לימוד אחרת, ומעוניין להפוך לנזיר בתורת לימוד ומשמעת זו, עליו לעבור תקופת ניסיון על תנאי של ארבעה חודשים. ובתום ארבעת החודשים, הנזירים האלו המבוססים בתודעותיהם [75] יכולים לאפשר לו להתנזר ולהפוך לנזיר מן המניין. אך עדיין, יש אנשים שונים שניתן לנהוג בהם באופן שונה." "אדוני, אם אלו המגיעים מתורות לימוד אחרות חייבים לעבור תקופת ניסיון על תנאי של ארבעה חודשים... אני אעבור ארבע שנים, ורק אז שיאפשרו לי להתנזר ולהתקבל לקהילת הנזירים!" אך הבודהה אמר לאננדה: "אפשר לסובהדה להתנזר!" "טוב, אדוני", השיב אננדה. וסובהדה אמר למכובד אננדה: "החבר אננדה, זוהי זכות גדולה עבור כולכם, זוהי הטבה עצומה בשבילכם, שקיבלתם את ההסמכה של הנזירות בנוכחותו של המורה." אז סובהדה הפך ל

... מספיק כדי לעשות כסף... ואם המוח שלי עסוק בכמה אני מסכן שאין לי זוגגיות ואני חייב למצוא.. כאשר המיינד יהיה עסוק במחשבה הזו הוא בטוח יפספס כל הזדמנות שתחלוף ליידו בספר יוגא בסישטהה מסופר על נזיר שכל רצונו היה להיות החכם בעולם והוא התפלל לא שיתן לו את אבן החכמים כדי שיוכל להיות החכם באדם הוא התפלל בפאתוס ימים ולילות בדבקות עצומה עד שהאל שלח לו את אבן החכמים ושם לנזור למרגלותיו הנזיר תפס את האבן השליך אותך והמשיך להתפלל... באחת ההרצאות שהקשבתי לאיליעד הוא טוען שהמחשבה תופסת מקום פיסי אמיתי ולא דימיוני - לנסה לחשוב על עוד מחשבה בזמן ...

... מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 4. 24. לך שאומר שנזירים מנהלים עסק נוח זה יכול היה להיות מצחיק לו רוחות - רפאים היו רודפות בכל פעם שנזיר מקלקל טקס - קבורה [ביפן (בתקופתו של סאווקי כמו גם היום) הנזירות היא בעיקר עסק של עריכת טקסי - קבורה. המת],. אבל אפילו כשנזירים מקלקלים טקסי - קבורה, רוחות - רפאים לא עושות דבר. לכן חיי הנזיר מרחפים בלימבו. מה בכלל עושים הנזירים כשהם עורכים טקס - קבורה? הייתי מדמה זאת לאדם היורה כדורי סרק, מסריט זאת, מקרין את הסרט ומצלם אותו במצלמת סטילס. ... כראוי. עד כמה לא הוגן, מצד שני, שחייהם של נזירים כה קלים. אני לא מבחין בדבר פרט לנזירים שגלימותיהם סתורות ואינם יודעים לשבת זאזן או לקבץ נדבות. נזירים מנסים נואשות להסתדר באמצעות מס - שפתיים לתורת הבודהה. וחילוניים מנסים להשיג משהו מנזירים שמשלמים מס - שפתיים עבורם. איזה קשר יש לשינון של מס - שפתיים לתורת - הבודהה? נזירים אוהבים לדבר על האישה הזקנה ששיננו עבורה סוטרות: "הסבתא הזו מוצאת בי מקלט. " אל תאמר זאת בכזו קלות ראש - אידיוטים מוטב שישתקו! נזירים בימינו אומרים שאין דרישה לזאזן. הם אומרים שסאווקי מנותק מהתקופה. ישנו מעשה רע שנקרא "לעשות טוב". עבור אחדים ... מישהו זה או אחר בלבל מאד את היוצרות. כשקהל של נזירים במקדשים המרכזיים מקריא מחצית מן ה - שודוקה [שיר החופש] במהירות ובקול רם, העולים - לרגל מתמלאים ביראה. אין לי מושג ... מעורר יראה, אבל באיזשהו אופן כולם מתמלאים יראה. נזירים מתכנסים יחדיו רק בשביל לקבל את הרישיון שלהם, והמקדשים המרכזיים הופכים את צבירת הנזירים לעסק. וזה נכון גם לגבי המקדשים בסין. כך הם עושים עסקים - מבלי לזהות עסק כעסק. בימינו הוראת התורה פוחתת שכן התרגול ...

... הירח, והירח - אתה. אם מישהו טוען, "אני מסתכל בירח", המורה יאמר: "אתה צריך להגיד, 'אני מסתכל בעצמי מסתכל בירח'". אין לתת למלים לתווך בין האדם לחוויה. מלים משאירות את הרעיון כרעיון. חיים מלאים הם חיי הרגע הזה. כשהנזיר נשאל "מהו הבודהה? ", ענה: "וכי מה אתה? " לבודהה אין מהות; הוא רעיון מופרך. הבודהה הוא השתנות בלתי פוסקת, ללא התערבות התודעה. ...

... בסיסו של הסבל הוא בהתהוות המתמדת של חמשת המצרפים, כלומר, בתופעות המנטליות והפיזיות. האחיזה בתופעות האלו מובילה לסבל. מתוך שני מאפיינים אלו של השתנות מתמדת וסבל הבודהה מסביר לנזירים שלא יתכן שהתופעות יראו כבעלות עצמיות: '... והאם מה שמשתנה נעים או מעיק? ' 'מעיק, אדוני. ' 'והאם זה נכון להתייחס למה שאינו קבוע, מעיק, נתון לשינוי כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'? ' 'לא, אדוני. ' 'לכן, נזירים, כל גוף שהוא, אם בעבר, בעתיד או בהווה; פנימי או חיצוני; גס או מעודן; פשוט או עילאי; רחוק או קרוב: כל גוף שהוא צריך להראות כפי שהוא באמת עם הבחנה נכונה כ'זה ...

... יוגה, אקופרסורה, והעיסוי הסיני (אנמה). כל אלו הגיעו לתאילנד ושם שולבו למקשה אחת. יחד עם תזונה וצמחי מרפא, הוא מהווה את אחד משלושה עמודי התווך של הרפואה התאילנדית המסורתית. באותה עת, החלו נזירים מיסיונרים להפיץ את תורתו של בודהה ברחבי המזרח ועימם הרופא והיוגי שיוואגו. שיוואגו, שהיה בעל ידע רפואי עצום, היה גם מרופאיו האישיים של הבודהה. בעוד הנזירים השכילו את תושבי סיאם בהשקפות בודהיסטיות, שיוואגו העביר את הידע הרפואי לעם ארץ הזהב. התאילנדים רואים בו ...