סיפור המשקפיים - שדרכן האדם רואה את העולם...... רואה את העולם... לעיתיים אנו שואלים את עצמנו איך זה שאנו נולדנו לעם, משפחה ולהורים? איך זה שקיים שוני מהותי באופי שלנו, ביחס לבני המשפחה האחרים ואפילו אם אחים תאומים אנו, איך זה שאנו שונים למרות שנולדנו באותה שעה, יום ושנה? למה אנחנו כל כך שונים? איפה הגנטיקה עושה את העבודה ואיפה הסביבה? מה ידוע מראש ואיפה הרשות נתונה? ... היו לו את כל "האיכויות" של ברוך אסולין, למה? התשובה היא שאנו נולדים עם משקפיים, עם עדשות שקופות, המסגרת היא מי אנחנו, שם ושם משפחה, לאום, צבע עור, דת ומין. המסגרת היא זו מלווה אותנו ודרכה נראה את העולם והעולם אותנו. כל אחד נולד עם יכולת ראיה משלו, עיניים בריאות, עם יכולת לראות הכל בבירור, בחדות, בצבעוניות ולמרחק, למעשה איננו זקוקים לאותן עדשות כלל ... ומפחידה להסיר את המשקפים, זו מהות החיים לעבור שלב. כל אדם נולד עם תפקיד, יש לחפש את תפקידנו בעצמנו ובמסרים שמסביבנו. מסר אינו תולדה אקראית, אין מקריות, הבחנתי בו? זכיתי, ייחסתי אותו ...