... איך האחרים סביבנו עושים זאת ללא ערנות ותשומת לב שזה מה שכולנו עושים - הכל צפוי. "שוב עשיתי את אותן טעויות", "היה לי ברור שככה תגיב / י" "לא ציפיתי למשהו אחר ממך", וכו'.
משפטים שאנו אומרים או שומעים משחר ילדותינו, שאנחנו חווים בנו ובאחרים מבלי משים שכך אנחנו מקבעים ומטמיעים את הצפוי אפילו עוד יותר. ניתן כמובן גם להתבונן על
משפטים אלה כמקום של הארה, במידה ואנחנו באמת צופים את התנהגותנו או התנהגות אחרים וגם אחרים צופים את התנהגותנו זה לא שיש בנו ואו בהם כוחות נבואיים, אלא שוב אנחנו משחזרים,
ומשפטים אלה במידה וניתן להם את תשומת הלב הראויה גם יאפשרו לנו להתבונן בנו לעומק. ועכשיו כשאנו מבינים שהכל צפוי - הרי גם הרשות נתונה. להמשיך ולדבוק בכל ...