... המתגלה באמצעות פעולותינו שהן מכוונות לעתיד ושהן הביטוי לפרשנותנו העצמית (Lieberman, & Havens, 2002). לפיו, האדם הוא זה הבורא את עולמו. הוא זה הנותן את
המשמעות לדברים לגביו ולכן, זו משקפת את האדם עצמו. מכך, אין צורך וגם אין אפשרות לבחון את ... קבוע שהוא בניגוד לכוח השינוי האין סופי שבאדם. לפיכך, לפיו האדם הינו מה שהאדם מציג (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). הוא גם לא מזהה כלל
משמעות לחיים. לפיו, כל הדברים נבראים ללא היגיון וממשיכים ללא היגיון. הדבר חסר
משמעות שאנו נולדים וחסר
משמעות שאנו מתים. תפקידו של האדם, יהיה להמציא את
המשמעות ואז להתחייב אליה באופן מלא, בכדי למלאה (Yalom, 1980). את יכולת האדם לשקף את מציאותו ... עצמנו במצבים שאינם בבחירתנו, איננו יכולים לבחור עולם ללא אנשים אחרים ולא ניתן לבחור היכן נולדנו, או לבחור לחיות לעד (Cohn, 1997). האופן בו תבוא לביטוי
המשמעות של להיות חופשי, יהיה בקבלת ההחלטות. מבחינה זו, ישנו דגש על הבחירה האישית, המודעות ... לכל אחת מבחירותיו ולכל אחד ממעשיו. הוא חופשי לברוא את עולמו בכל דרך שיבחר ואחריות זו, תמידית ויוצרת עייפות קיומית בלתי נסבלת (להב ופוך, 1992). לפיו,
משמעות האחריות שבקיום היא ב - היות - שם. היא לא בעצמי, באני, באגו או באדם, אלא בחוויית ... שדרך החרדה עצמה, אנו נעשים ערים לעובדה זו (Cohn, 1997). כמו כן, ההבנה שהחיים הם סופיים ויכולים להיגמר בכל רגע ורגע מעוררת חרדה. ידיעה זו מערערת את כל
המשמעויות שניתנו לדברים ותחושה זו של ערעור האמיתיות והערכים האוניברסאליים, יכולה להסתיים ... ופוך, 1992). לדברי היידיגר, רוב האנשים מאבדים את עצמם, הם מאבדים את הערכה והמודעות ולטבעם האמיתי ופועלים באי אוטנטיות. יתרה מזאת, רוב התקשורת מתעסקת
במשמעות המשותפת בתחום הכללי ומכיוון שכך, היא בהכרח לא אוטנטית (Lieberman, & Havens, 2002) ... באופן עמוק יותר ולחוותם במלואם (Boeree, 2006). סארטר אומר שלמרות החרדה אותה חווה האדם, בשורש היצירתיות שלו קיים החופש לבחור כיצד להגיב. לגביו, ההכרה
במשמעותו של ה - היות - שם, על כל קשייו, אינה באדישות אלא בהבנה שאנו בחיים (Cohn, 1997). ... ערכיו של האדם. באמצעות האימון שבחופש, אנו יכולים להתעלות מעל הגנים, מעל עברנו, ההיסטוריה שלנו והסביבה ולבחור את קיומנו. מכך, למרות שקיומו של האדם נעדר
משמעות, האינדיבידואל יכול ליצור את
משמעות ובכך, לחיות באופן אוטנטי באמצעות הבחירות אותן הוא עושה (Sartre, 1946 מתוך Wong, ...