... בפועל. ניתוח הנתונים הצביע על פערים בין תפיסת התקשורת ליישומה ועל השלכותיהם, אולם לא לכך אתייחס במאמר זה, אלא לסוגיה האתית שעלתה מתוך הממצאים. בראיון, במסגרת
משחק התפקידים, החוקר ביקש מהמשתתפים לערוך תשאול ראשוני כפי שהיו עורכים בקליניקה' למקרה אותו הוא הולך להציג. בעת הצגת המקרה, הוא הביעה רגשות סוערים ותכני מצוקה ... "עברתי תהליך של עיבוד אבל, כעסתי, צחקתי ובכיתי. היום אני יכול לדבר על כך בקלות ואני מרגיש רק אהבה בלב ולא צער ויגון". ראוי לציין ששיח מהן זה שהתנהל במסגרת
משחק התפקידים של התשאול הראשוני, מבטא קונפליקט שיכול להיות נוכח בחדרם של כל מטפל ומטפלת. הרי אנו לא יכולים להימנע מתכני השיח הורבאלי שנוצר במפגש הטיפולי, ... שמשתתפי המחקר עקבו אחר הכלליים האתיים ונהגו באופן מקצועי. אולם מתוצאותיו עולה תמונה אחרת, המרמזת על הצורך לבחון מחדש את גבולותיה של סוגיה אתית זו. כפי שצוין,
במשחק התפקידים החוקר הציג באופן גלוי רמזים לכך ששורש בעייתו הרפואית היא פסיכוסומאטית. באותו הזמן, הוא התנהל באופן רגשי המביע כעס ותסכול על מצבו הרפואי. בהתאם לכך, כל המשתתפים במחקר זיהו את ההיבט הנפשי כדומיננטי. היה ברור לכולם שהם יכניסו היבטים רגשיים לטיפול והם תפסו את הדבר כטריוויאלי ובלתי נפרד. לאחר
משחק התפקידים, כשנשאלו "מה הייתם עושים בטיפול? ", הם ענו, "הייתי עובד פיזית אבל דרך הפיזית פותח את הנפש", או "הרגשתי שאין בעיה בכתף, הכאב זה כאב פיזי אבל שמגיע ממקום אחר". תשובותיהם של כל המשתתפים שיקפו את התייחסותם לבעיה הרגשית שעלתה כקודמת לפתולוגיה הפיסיולוגית. אף על פי כן, כשהמשתתפים נשאלו על ידי החוקר בזמן
משחק התפקידים "מה יש לי? ", או "מה אנו הולכים לעשות? ", כל משתתפי המחקר התייחסו להיבטים הפיזיים של בעייתו בלבד. נאמרו משפטים כגון, "אנו נעבוד על הכתף, ניצור ... לדוגמא, המחקר משקף את פרשניות המשתתפים ואת מעורבותו של החוקר בניתוח הנתונים, משחקי התפקידים לא משקפים באופן אוטנטי את המציאות הקלינית והמשתתפים ידעו שמדובר
במשחק תפקידים. יחד עם זאת, ניתן היה למצוא משותף באופן בו ניהלו המשתתפים את השיח והראיון הטיפולי ובאופן בו התייחסו אל המקרים שהוצגו בפניהם. הדבר מרמז על הדרך ...