... שגם מבין את ה"אין הבדל" אבל הוא גם מתעסק בזה, והוא לא כאילו לצאת ידי חובה. נוקם ונוטר פרושו שהוא נהנה
מהמשחק, הוא לא יוצא ידי חובה. למה? כי יש אנשים שהם "רוחניים" שהם אוכלים, למה הם אוכלים? הם אומרים "אני חייב לאכול". אבל נוקם ונוטר זה מבטא שאני נכנס לתוך הנפרדות גם בלי ... מה זה ידפוק לי פה? מה זה ידפוק לי שם? אם אני לא יודע כלום גם לא יכול להדפק שום דבר. בסוף גם אפשר
לשחק וגם כשיש לי שאלה ואני רוצה פיתרון אני אומר, רגע אני באמת יודע בכלל שיש שאלה? אני לא יודע שיש שאלה, אני לא יודע שאני רוצה את זה, אני לא יודע שאני לא רוצה את זה, לא ... יודע שאני לא באמת יודע את זה, סוג של זיכרון כזה, אני לא באמת בטוח שאני רוצה את זה בכלל. אני כאילו בתוך
המשחק ואני חווה אותו מבחוץ. זה כאילו אני
משחק אבל זוכר, זה רק
משחק. למה זה רק
משחק? כי אני לא באמת יודע. וכך אני יכול לתמרן עצמי ללא יודע, או להשאר באמונה = שקר. אלוהים = אין סוף = סך כל הדברים = כלום - כלום לפני כלום עם היפוך של משהו = ללא הגדרה ... מוכן לא למות, מוכן להזדהות עם הרצון שאומר לי לא למות. לא יודע, אולי יש פה משהו, אני מוכן לא להרוס את
המשחק הזה לגמרי, אני מוכן להתחשב ברצון שלי שאומר לא למות. אבל רק בו, כל שאר הרצונות לא מעניינים אותי. אני קם בבוקר ושואל את עצמי, אני רעב? לא. אז למה אני קם? ואני ... לדעת שזה קורה. להבין - מקיף למקיף עד אין סוף / אין הבדל בין יש לאין זה הסוף. לתרגל חקירת הנחות יסוד -
המשחק נגמר בשאלה מה ההבדל בין יש לאין האם למציאות יש סיבה? סיבתי אקראי שמצטמצם לאקראי - סיבת עצמו מה היא מהות המציאות? אלוהים, אין סוף, סך כל הדברים... כלום / אחדות ...