שבעת ימי הבריאה - יום 7 - חלק 9... האדם, היא השימוש שעושה בדינמיקה של היקום. אנחנו יודעים היום ועקב קריאת המאמר הזה כי אין זמן במרחב, אין קיום למימד הזמן ביקום הזה שאנו חלק ממנו, זאת כי כל הכוחות מתרחשים ביקום בהבזק אחד, ממש עכשיו, כולל ההתרחשויות שנוכל לזהותם בעוד מליארד שנה וכולל מה שזיהינו ... החיים כיום על האדמה; כל אחד ואחד ואילו חוקק חוקים ברורים ועקביים מצידו - חוקיו היו מתקיימים במרחב לאורכו ולרוחבו ועד לאין סוף. על השאלה "איך יתקיימו חוקיו בלעדיו עד לאין סוף" נעמוד בהמשך. במילים פשוטות, כל הדרוש מהאדם הוא העקביות בדבריו, כי כאשר מרים את ידו - ... אחד כולל הפעולה של הרמת היד, אולם ובגלל שהיקום הזה הוא אין סופי וגם דינמי, הרי מקומי האישי במרחב משתנה בו בזמן ללא הרף, ולמעשה הגוף שלי מתחלף במרחב ללא הרף... תאר לך עשר משבצות כאשר גוף אנושי עומד על משבצת מס' 1, וגוף אנושי אחר עומד על משבצת מס' 2, וגוף שלישי עומד על משבצת מס' 3... אם נעקוב אחר שלושת הגופות ... אילו היקום הזה היה מוגדר - אזי הכוחות הפועלים עליו בהבזק היו מסתיימים עוד באותו הבזק ולא היה במרחב קיום לבוחן, כי לא היה לו במה להבחין. אולם תכונת "האין סופיות" של היקום היא זו שיצרה את מקום הבוחן במרחב, כי לעולם לא מסתיימת בחינתו של הבוחן הזה - תמיד נותר לו מה לבחון, על אף והלכה למעשה הוא בוחן כוחות הפועלים בהבזק אחד על מלוא המשבצות האין סופיות שהוא עומד עליהן. ... ואת מינון הכוחות עליו פעל באותה המשבצת. באופן הזה הגוף האנושי "יודע" לזהות את עצמו ואת ישותו במרחב, היינו יודע לעקוב מכל נקודה מרחבית אחר מסלול האב טיפוס של עצמו שנע ומשתנה ללא הרף. אנחנו יודעים להתמקם במרחב בזכות המחשב הנודד איתנו לכל נקודה ומספק לנו את מלוא המידע על יתר המשבצות שכבר נבחנו על ידינו. ואומנם המחשב הזה הוא המוח הביולוגי שגם הוא חלק מגופינו ומשתנה איתו ... עליו באותו המקום, ואכן אנו מעבדים באופן שונה את הזיכרונות הקרובים והרחוקים - תלוי במיקומנו במרחב, וזה מקור הרגשות המשתנים איתנו חדשות לבקרים. ...