... מובן הוא שגם האדם הוא חלק מהעצמים של היקום שפועלים עליו כוחות הטבע, אולם הוא "העצם" היחיד בטבע שיכול להבחין במלוא ממד המרחק הקיים
במרחב - לא רק בחלקו, ובזאת מתגלמת הפוטנציה הטמונה בו שהבחין בקיומה, זיהה אותה ולמעשה התאהב בקיומה, התמכר לה... זאת כי הבין שהפוטנציה ... מליארדי השנים אחורה וקדימה ולצדדים... אומנם הגוף הזה החזיר למופשטת את הצבע הוורוד ללחיים, אך על חשבון הצבע של הלחיים שלי... הרגשתי אובדן
במרחב הגוף העצום הזה ואף תחושת ניכור לבשה אותי: מי יזהה את ערכי כאדם בגוף האין סופי זה... ברגע מבוכה זה, מחבר התורה הציע לחזור לגורם ... הזה תמונה המשתרעת על פני כל היקום, והתבונן בה... הוא ראה בתמונה אדם הטמונה בו פוטנציה יחידה במינה שתאפשר לו להבחין במלוא שיעור ממד המרחק
במרחב - לא רק בחלקו, והאדם הזה עמד על הפוטנציה הזו וביקש להפיק ממנה את "התועלת המקסימלית"; ללחוץ באמצעותה על הדוושה פול גז... הוא רצה ... החלב... ואולם מחבר התורה לא הסתפק בהכללה הגורפת הזאת והדביק בזנבה עוד הכללה גדולה ממנה: למעשה כל הכוחות הפועלים ביקום - פועלים בו בזמן בכל
מרחב היקום. אני מהנהן בראשי כאות להסכמה עם תהייה לצידה: כמובן שהכוחות הנמצאים ביקום - פועלים בו בזמן בכל
מרחב היקום... מה החידוש? וכאן מחכה לי ההכללה הגורפת האמיתית: משמעות הדברים שכל המתרחש ביקום כתוצאה מהכוחות האלה, מתרחש בהבזק אחד בכל
מרחב היקום ואין מעבר להבזק הזה מאומה, כי אילו היקום היה סופי - היה צורך בעוד הבזק ועוד הבזק בשביל שהכוחות יתחילו לפעול שוב ושוב כאשר ...