התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1... מוגפים, מיעט לבוא במגע עם עולם החוץ ורדף בשנאה חסרת - פשרות את היהודים החסידים, לא הותיר ספק בטוטאליות בה חייב אדם, לדעתו, לאהוב את האל: ואנשי חיל הם אבירי הלב בשלמות הבטחון כולו לעשות מצוות תמיד ולהגות בתורה יום ולילה אף שבביתו אין לחם ושמלה ובניו ובני ביתו יצעקו לו הבה לנו מחיה להחיינו ולפרנסנו ואינו משגיח עליהם כלל ולקולם לא יחת כי בטלו אהבותיו נגד אהבת ה' ותורתו ומצוותיו (, ע' 249). עד כדי כך, שגם כאשר היה בידו להציל יהודי אחוז - דיבוק שעמד ממש מתחת לחלונו, מיהר להגיף את התריס בפניו: פעם נכנס רוח רעה באיש אחד ... מוזרה זו מצטרף שותף שלישי, בלתי - סביר אף יותר: ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994), מדען, פילוסוף ומגדולי הוגי - הדעות ביהדות המודרנית. כמו הגר"א, לא הכיר ליבוביץ במוסר כגורם אוטונומי אלא רק במצוות הדת, אפילו כשהן מתנגשות עם המוסר. הוא פיתח גרסה קיצונית של האמונה היהודית, אותה יכול אני לתמצת כך: "לית דין ואית דיין. " אין דין כי אין שכר ... כי אמונה, עונה ליבוביץ, אינה צריכה הוכחה ולא צידוק. עולם כמנהגו נוהג, ללא סימן להשגחה אלוהית, וגם אם יוכח מדעית שמעמד הר - סיני וכל סיפורי התורה לא היו ולא נבראו, גם אז יש להאמין ולקיים מצוות כאקט של בחירה. קיים יסוד חשוב בהשקפת עולמו של ליבוביץ נראה קונטינגנטי לאמונתו הדתית אך למעשה הוא הכרחי לה: פסילה גורפת של הפסיכואנליזה. רק דחיית ...