... (או ג'אנק או כל מנהג מזיק אחר). איך להפסיק? מפסיקים. לא קונים. ומה אז? אז יש רצון לאכול שוקולד, אולי רצון חזק. התרבות שלנו מהללת את הרצון הזה, קוראת לו בשמות חיננים כמו craving, ומצווה עלינו לספק אותו. המחשבה הזו שכל רצון מחייב סיפוק מיידי היא לגמרי ...

... שבאמצעותה עשוי החוטא להשתפר. גם החטא עצמו והשפעתו השלילית עשויים למצוא בדרך זו את תיקונם. אולם כשם שבתחום המצוות והעבירות האדם פועל בהתאם לבחירתו החופשית, גם בתחום העונשין ניתנה בחירה בידי האדם. אם ישכיל להפיק את הלקח המתבקש, יהפוך עונשו לפתח תקווה לעתיד טוב יותר. אולם, דא ... היא... ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יא - יד). פסוקים אלו מתייחסים למצוות התשובה. את האפשרות לשוב אל ה' אין לחפש בשמי השמים ואף לא מעבר לים. אין צורך להרחיק נדוד: "קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". הפסוק בנבואת עמוס: "הנה ...

... עליו עול מלכות שמים כשהביטוי של עול מלכות שמים (ביהדות) הינו עול תורה ומצוות - חוקי המלך (מלכו של עולם). דת היא חוקים ומשפטים (מלשון דינים) ... בנוכחות הא - ל ובקיום האפשרות ליצור קשר עם הא - ל. אך רק דרך הדת, שהיא קיום המצוות. מעשה דתי ולא חוויה דתית דת היא יצירת קשר עם האלו - הי. הקשר עם האלו - הי נוצר אך ורק באמצעות קיום המצוות. הדת איננה חוויה אלא קיום ממשי של מצוות, חוקים ומשפטים. תורה ומצוות הם מומנטים מעשיים ואינם חווייתיים. אין זה משנה כלל בין אם אדם חווה חוויה כל שהיא בעת מעשה המצווה ובין אם לאו. מה שקובע אם האדם יצר את הקשר או לא הינו אלא קיום המצוות בפועל. בכלל חוויה היא מומנט רגשי, אנושי, נורמאלי, המתקיים באדם ... כל מומנט אנושי אינו מבטא או יוצר משהו אלו - הי. רק מעשים מסוימים (מצוות התורה) באפשרותם ליצור את הקשר עם האלו - הי. יוצא אם כך שחוויה ... וכוונתו הינה אלא עבודת השם, זה מה שיוצר את הקשר עם האלוהי. כאשר במעשה המצווה אין מומנט אנושי כלל, זה השתקפות טהורה של דעת אלוהים הקיימת באדם המאמין. ... האדם עצמו והמציאות האנושית יוצרת ריק ומתח תמידי. ורק באמצעות מעשה המצוות חלל זה מתמלא ויוצר את הקשר עם האלוהי. ...

... קרובה'. התורה קשורה למושג 'דעת' כפי שנאמר: "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי". (תהילים קיט ס"ו) התורה קשורה לאות 'ו', לאות החיים, ולכן התורה נקראת 'חיים' כנאמר: "וחיי עולם נטע בתוכנו". (ברכות מט יא) "ואתם ...

... אז פנינו יאירו מאושר (גם עושר לא יזיק) ונהיה קורנים וזוהרים. כלומר חדשנות במקום חשדנות וזוהרים במקום זהירים. אם נבחר בדרך הישר ונעשה מצוות ומעשים טובים, בעיקר מתן בסתר (וזאת על מנת שלא להלבין את פני הנזקקים) הרי ששכרנו לצדנו ...

... אנרגטי ופעיל. חבר נאמן ומסייע בכל עת כשזקוקים לו. מבחינה קבלית - שילוב אותיות השם מצביע על קשר משפחתי ומיניות טובים. וכן, מאשרת חוזרת בתשובה שלנו, שאמנם הקשר הרגשי והמגע המיני ביניהם - מוצלחים על אף שה"מצווה" נעשית אחת לחודש. יש שני דברים חשובים לעבודה אישית של חוזרת בתשובה ובעל אברך: ...

... לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב "אנשי החופש" (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם אומרים שהדת מקשה על האדם ללכת אחר לבו, להיות מודע לעצמו, לנטיותיו, שאיפותיו וחלומותיו. אפשר לומר שהשאיפה של ... שהוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח שיש הרבה מן הטענה האמורה. השאיפה לחיות חיים מלאים בתחושה שהחיים הם ... היהודי ההלכתי כפוף לכללים חיצוניים ממנו, ההלכה (באופן כללי) אינה מתחשבת ברגשות האדם, ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים הדתי מסתדר למישהו מסוים זה לא משנה למישהו אחר שלו זה לא מסתדר. ... לא. זהו חובתו. עליו לקיים אורח חיים שגרתי וקבוע הפרוס על פני מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה של היהדות מ"פסיכולוגיה יהודית" ועד ה"הוכחות המדעיות" שנמצאו במצוות). האדם החופשי האם אדם ש"עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו" הוא אדם חופשי? אפשר לומר שכן. האדם הזה עושה את מה שהוא ... אישיותו. ב. עבדות לאדם אחר, לרצונותיו, לגחמותיו ולמילוי תאוותיו של מישהו אחר. ג. עבדות האדם לאלוקיו - קיום תורה ומצוות. שני סוגי העבדות הראשונים שייכים לקטגוריה אחת והיא מילוי צרכים נפשיים של האדם - צרכים אנושיים - האדם ממלא את צרכיו של "העצמי" שלו או של ... העבדות הינו מיוחד ויוצא דופן כיון שהאדם אינו ממלא שום צורך של "העצמי", אין מדובר במילוי צרכים אנושיים כלל אלא בקיום מצוות לשם עבודת השם. היהודי בוחר להקדיש את חייו - לא למען עצמו - אלא למען השם. מותר האדם מהבהמה לפי מה שכתבנו יוצא שאין הבדל מהותי בין האדם ... זהו עבודת השם. הוא לא מרגיש כבול או כפות. להפך "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" דווקא כאשר הוא עוסק בתורה והמצוות הוא מרגיש בן חורין. כי אז הוא עושה את תכלית חייו, את בחירתו והכרעתו האישית. ...

... קיום האלוקים - אין ולמעשה הבדל מהותי בין השקפת היהודי החילוני לבין אחיו הדתי, כי גם היהודי החילוני שכמעט ואינו מקיים שום מצווה מתריג המצוות - מאמין בתוכו בקיום ישות - על הנקראת "אלוקים", אך פוטר את עצמו מקיום מצוות האלוקים; ועל השאלה "מדוע! " עונה: "כי החלטתי להיות חילוני". על אותה הדרך הולך היהודי המסורתי "שמחליט" לקיים חלק מהמצוות אך לא את כולן; "מדוע? " - "כי החלטתי להיות יהודי מסורתי שחשוב לו לשמור על הצביון ... "החלטת" החילוני והמסורתי המאמינים שניהם בקיום אלוהים, אך מחליטים מתוך רצונם החופשי והגיונם האישי להשאיר את אמונתם בתורתו ומצוותיה בסטנד ביי. אכן זו תורתו - מצהירים בקול רם ובגאוות יחידה... אך איננו רוצים לקיימה; אבל ... לעסוק כאן במונחים והגדרות כי - אם לחקור מושג אנושי מובהק: אלוהים; איך האדם מתמודד עם המושג הזה. היצגתי כאן את היהודי שומר המצוות כצלע בסיסית מצלעי המחלוקת העקרונית אודות קיום אלוהים, זאת כי את כרטיס הכניסה שלו לדיון ... הזה אי - אפשר לתפוס בסתירה אישית, כי הרי אין סתירה בין השקפתו אמונתו ודרכו בפועל; הוא מאמין באלוהים, מאמין בתורתו, ושוקד על מצוותיו. אני מדבר על היהודי התמים ששמר על תורתו ומצוותיה במשך אלפי השנים; יהודי זה הוא זקן בן למעלה משלושת אלפי שנה. בכל זאת ואולי דווקא בגין גילו ...

... השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די! (מלאכי ג י) הגמרא מיד מתעוררת ושואלת איך העז הנביא מלאכי לומר בשם ה' כי מותר לנסות את ה'?! והרי כתוב "לא תנסו את ה' א - לוקיכם"! (דברים ו טז) אלא במצוות צדקה אכן - מותר! כפי דברי הגמרא אשכחיה לינוקיה דריש לקיש, אמר לו: אימא לי פסוקיך א"ל עשר תעשר, א"ל (ליפרוש לי ... ודבוקה ל - צ' כפופה. כפופה לצדיק האמת. "ועמך כולם צדיקים" "וצדיק באמונתו יחיה". האר"י ז"ל: ה - 'י' הקטנה המסתכלת כלפי מעלה מרמזת לאמונה פשוטה החרוטה בלב כל יהודי. הצדיק חי, ומקיים כל מצוותיו יתברך בשמחה האמיתית. לכן יש פירוש לאות צדיק "צדיק אוכל לשובע נפשו" (משלי יג כה) סוד האכילה סוד הבירור, רפ"ח ...

... החוויות המשמעותיות והמוערכות ביותר בדת בפילוסופיה ובספרות, ונחשבת כבר מאות שנים למידה טובה, לפעילות רצויה או הכרחית מבחינה מוסרית או למצווה דתית. חקר התודה בפסיכולוגיה בשנים האחרונות החלו לחקור את חוויית התודה באופן מדעי, במסגרת הפסיכולוגיה החיובית, וספר שמרכז ... כלפי עצמו להודות על מתנות - החובה תיחווה כנעימה. לעומת זאת אם מקור החובה הוא חיצוני - כלומר האדם מרגיש חובה להודות מתוך כללי מוסר, מצווה דתית, לחץ חברתי או סמכותי וכו' שהוא לא מזדהה איתם לחלוטין - החובה תיחווה כבלתי נעימה. באופן ספציפי, אמונס ורוזנברג מציינים ...