... מהתודעה להמשיך? על זאת עונה התורה - בו ברגע שנולדה (שנולד הצורך בה): התודעה נעצרת או עוצרת את המשך דרכה, כי מאבדת מגע עם הדלק שלה - עם
"מסגרת החשיבה" היא חומר הגלם שלה.
"מסגרת החשיבה" היא זאת שעושה את האדם ליודע, לא המידע ולא הנתונים שנקלטו במוחו ואף לא האינטלגנציה שלו. אני יכול להיות בעל אינטלגנציה גבוהה ולקלוט מידע רב, אך במה יעזרו לי הנתונים שקלטתי אם לא אעבדם ואפיק מהם תועלת, ובשביל לבחור בנתונים הנכונים ולעבדם כראוי אני צריך
מסגרת חשיבה שתחבר בינם לבין רצוני. האדם, פונה התורה אל האדם ביום היוולדה, איבד קשר עין עם המקור שמייצר
מסגרות חשיבה. הוא חשב שהמוח שלו מייצר
מסגרות חשיבה ואין כך הדבר; המוח קולט נתונים מעבד אותם ואף מאחסן אותם אך התודעה האנושית היא זו שמשתמשת בחומר האדיר שהמוח קלט ומייצרת ממנו
מסגרות חשיבה למיניהן. כלומר עבודת אדם בעל התודעה מתחילה דווקא לאחר קליטת הנתונים המעובדים ע"י המוח. למעשה גם החיה קולטת ומעבדת נתונים וגם המחשב קולט נתונים ואף מעבד אותם, אך לא החיה ולא המחשב מגיעים לרמה של עשיית
מסגרות חשיבה, כי רק התודעה האנושית עוסקת בזאת, ואת זאת היא עושה מרגע קבלת הנתונים המעובדים שנקלטו ועובדו במוח; היינו ברמה הזאת מתחילה התודעה ... האין סופית המקורית, כך בישרה לנו התורה, אם ברצונינו לגלוש ביקום האין סופי ולהמשיך עימו... תודעתינו האין סופית ערבה לזאת כל עוד מייצרת
מסגרות חשיבה להמשיך לגלוש דרכן... זהו קו הייצור של התודעה שחייב לפעול כל הזמן ולייצר את חומר הגלם:
"מסגרות חשיבה". אל "האלהים" המקורי הזה שאיבדנו קשר עין איתו - בחרה התורה להדריכנו להגיע מהדלת האחורית של קו היצור שלו, היינו
ממסגרות החשיבה שכבר נוצרו בקו הזה. במילים אחרות, אם אינך מכיר את אלהים שלך - הכר את המוצרים המוגמרים שלו, דרכם תוכל להגיע אליו ולהתאפס עליו, והמוצרים שלו כאמור הם
"מסגרות חשיבה". את המוצר המוגמר הראשון והבסיסי ביותר הציגה התורה על פני השער הראשון שלה: "הארץ". זוהי
"מסגרת החשיבה" המושלמת והבסיסית ביותר הטמועה בכל תודעה אנושית. וכך היא פתחה: בראשית (שער ראשון) ברא אלהים (נוצר בקו היצור של התודעה) את השמים (את היקום האין סופי) ואת הארץ (ולידו את
מסגרת החשיבה הנחוצה לגלוש בו). בשער הראשון הזה סיכמה התורה למעשה את כל מה שיש לה; האדם שאליו הופנו הדברים - קרא, הינהן בעיניו כמבין אך לא חזר אל ... וכאמור, לא ידע האדם לזהות את המוצר הראשון הבסיסי שהציגה לו התורה בשער הראשון במטרה להגיע דרכו אל אלהים... המוצר הראשון היה "הארץ". זוהי
"מסגרת החשיבה" הבסיסית הטמועה עמוק בכל תודעה אנושית; אך האדם וכאמור לא ידע לרדת אל העומק הזה... והיה צורך להתחיל את השיעור מכיתה א', מהי בעיקרה
"מסגרת חשיבה", זו ההגדרה שהיתה חסרה לאדם ובזאת עוסק השיעור השני (היום השני). מהי בעצם
"מסגרת חשיבה"? בשאלה הזאת התלבטתי על פני הפרק הקודם, ולמסקנה הזו היגעתי: היקום מלא במידע; אוקיאנוס אין סופי של מידע... וכאשר אתה נקלע אל תוך ים אדיר של מידע וקשה לך לתפוס את מימדיו ולקלוט את המידע שבו, להשתמש בו... או אז אתה רוקע לך
מסגרת קטנה וקבועה בתוך הים הזה - דרכה תוכל למיין את המידע ולקטלג אותו ע"פ הסטנדרטים שלך, ובעזרת
המסגרת הזו ניתן לשוטט בתוך הים אדיר המימדים ולעשות שימוש במידע שבו מבלי לטבוע.
מסגרת כזו יכולה להיות חוק או עיקרון או קבוע, כמו חוק הכבידה, הקבוע הקוסמולוגי, עיקרון המילטון, תורת הקוונטים... אולם ולפני שנולד הקבוע והעיקרון והתורה, נולד הצורך
במסגרת חשיבה; הצורך בלסדר את מחשבותינו אחרת נלך לאיבוד. זהו סיפורו של האדם עם היקום. כך מתארת התורה את האופן של רקיעת
"מסגרת החשיבה" בתודעה האנושית, החל מהשלב המקדים את יצירתה ועד לשלב שאחרי גיבושה. כך; אך במילים יותר מדוייקות... ו ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, ... של מידע שרובו מכוסה במים, לכן הוא ראה במים כמקור המידע וכך גם נטמע הקוד של המידע בתודעתו: מים. ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים: הצורך
במסגרת כלשהי שתעשה סדר במידע הרב שטבע בו האדם - צורך זה צעק ממעמקי האדם; ממעמקי תודעתו אמר: תהי
מסגרת להתהלך באמצעותה בתוך המים... ויהי מבדיל בין מים למים: באופן שבאמצעות
מסגרת כזו יתאפשר לי להבדיל, פשוטו כמשמעו, בין מידע זה לאחר... בין סוג מידע כזה לאחר, בין משפחת מידע כזה או אחר; המידע השרוע לפני אדיר מימדים הוא ... הוא האבא של ההמצאה... ובעברית תנכית: ויעש אלהים את - הרקיע: זה המוצר הראשון שיצא מקו היצור של התודעה. זו העשייה הראשונה של התודעה: רקיעת
מסגרת חשיבה בתוך ים המידע. זה הקבוע והחוק והתורה והעיקרון והתיאוריה... כל אלה יצאו מקו היצור הזה. ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע: ואגב העשייה הזאת זיהתה התודעה האנושית את מימדי
המסגרות שזה עתה יצאו מקו היצור שלה - (החוקים והתורות והעקרונות)...: הם בתוקף מרגע לידתן ועד להודעה בה ישתנה או יבוטל תוקפן. הינני מודע לקיומו של מידע אשר קדם
למסגרת החשיבה שהניבה את החוק או העיקרון שלי (המים אשר מתחת לרקיע), בו בזמן אני מודע לזאת שקיים עוד מידע במרחב האין סופי שעוד לא נגלה לעיני (המים אשר מעל לרקיע) - מידע שעלול לסתור את התורה או הקבוע שזה עתה הגעתי אליהם; אלה הם למעשה גבולות
המסגרת שנבנו להם בתודעה שלי. ויהי - כן:
מסגרת החשיבה נבנתה ונספגה בתודעה האנושית ע"פ יסודות ברזל אלה; ויהי כן! בניגוד לשיעור הראשון שהסתיים בנוסח: ויהי אור; זאת כי את
מסגרת החשיבה הראשונה - בנתה התודעה מתוך ההתבוננות גרידא, בניגוד ל