... בחיים עם קשיים
ומניעות -
מניעה הופכת להנעה מה שדיקא אחד מהגבורים ספר זאת קטע משיחות הרן קמח ומזה תלמד שבכל דבור ודבור של המעשיות ... הצמצום מלהפוך / להתאחד אלוהים,, ומשם ברח ובמקום להביט יש - לאל=ישראל, ברח מהפחד. ובשל כך לא נכנס לארץ ישראל. דבר זה קורה כל רגע ורגע כאשר האדם עומד מול החולשות שלו
והמניעות שלו, ובמקום להיכנס לתוכם הוא בורח וכותב תורה שלימה שמסבירה, רק איך לא להיכנס לארץ ישראל. תורה שמלאה בחכמה וחסרה בתמימות ופשטות של גיבור ותמים, המביט ישר לאל. ובמקום חי הופך מת ונע ונד בבריחה מתמדת
מהמניעות שלו שיכולות להפוך בנקל למנוע שלו בחיים כי המילה
מניעה יש לה שני פירושים אחד, עצירה ואחר התחלה. ובפרספקטיבה של הגיבור היא התחלה, ובפרספקטיבה של החכם זו עוד הילה לשבת ו"לתכנן " ... והוא התגבר על הפחד הראשון, ובשני "נפל". הערפל או הפחד הוא האפשרות הבחירה שניתנת לנו כל רגע ורגע כדי להפוך לאלוהים ולא חייב ללכת מיד לסוף, אפשר להתחיל בפחדים קטנים או
מניעות קטנות ולצבור אנרגיה והתחדשות מהתמרת הסבל לאושר, שהיא האלכימיה האמתית שעליה כתב גורג'ייף. וללא לאות להבין ולחזור שוב ושוב ... למה לא עשה כלום (אני מניח כמעט קובעי שאף אחד לא עושה למען עצמו כלום במשך היום באמת)? ומי הקול שייעץ לו לפעול למען עצמו? ומי הקול שיעץ לו לא לעשות כלום ולמה? מה הייתה
המניעה לומר לא עולה למען עצמך? וכמה פעמים בחיים שלך הופיע
המניעה הזו וניהלה אותך? למה אתה לא עוצר ואומר
למניעה הזו שתקי כבר!!! ...