... את זה.. כאשר עולה מחשבה יש לה רמת רגש מסויימת עם עוצמה שונה תהליך פשוט המסביר את רמת ההזדהות בין "משהו" לבין המחשבה. כל החבילה הזו מתקיימת בתמונת המציאות, ואין לי מושג כיצד היא מתקיימת כלומר ברמת ההסתכלות אני מתאר את מה שאני רואה ללא יכולת של הסבר.. נכון ...

... השייך לעם היהודי אך שולל את קיום האלוהים. אינני יודע אם על אותה הדרך ניתן להצביע על נוצרי - אתיאיסט או על מוסלם - אתיאיסט, אולם לא באתי לעסוק כאן במונחים והגדרות כי - אם לחקור מושג אנושי מובהק: אלוהים; איך האדם מתמודד עם המושג הזה. היצגתי כאן את היהודי שומר ...

... הפיזי. לכל אחד מאתנו יש נשמה, גם למי שלא מאמין בכך. הנשמה חוזרת פעם אחר פעם לגוף פיזי ומכאן המושג "גלגול נשמות". בכל פעם שהנשמה מסיימת גלגול פיזי היא חוזרת לרובד הרוחני וחוזר חלילה. ברובד הרוחני ...

... המוטיבציה - מהי מוטיבציה וכיצד ביכולתנו לשלוט במנגנון המוטיבציה הפנימי שלנו? אם נעצור לרגע ונתבונן, נגלה שמוטיבציה היא מושג המתאר את מידת עוצמת הרצון שלנו לביצוע פעולה או ...

... הזה יהיה כביאתך לעולם. מה ביאתך לעולם כתינוק, ללא חטא, כן צאתך מהעולם הזה ללא חטא! פיו ולבו שוים המושג 'תוכו כברו', מראה כי האדם השלם ... 10) של האות 'ט' שערכה 9 הרומזת למילה 'טוב'. הצדיק מיישם במציאות את הטוב בעולם. מצאנו קשר אמיץ בין שני המושגים: 'טוב' ו'צדיק': במסכת חגיגה (יב ... המעור הופכים את האדם לצדיק. לפני האות 'פ' נמצא את האות 'ע' הרומזת לשמירת העיניים. נוסף לפירוש המקובל למושג 'שמירת העיניים' יש להרחיב ולהסביר ...

... רוצה. אל תגבילו את עצמכם, אל תצמצמו את כוחו של היקום, תצרו את רצונכם בדמיון. תשקיעו זמן ומאמץ מחשבתי עקבי ובלתי מתפשר. מבטיח, זה יגיע כ"ש: אין דבר העומד בפני הרצון מושג זה מגיע מהיהדות. האלה שנשאלת? למה? ואלי לא? אולי הוא בכלל רוצה להרע? שאלות ... אתה מבין שאתה לא בוחר, ליקום יש סוג של תכנית כללית. נו אז יש תכלית או אין? יש ואין. תכלית היא סיבה למסיבה, והיקום לא ממש חייב אותה. מבחינת היקום אין תכלית, אין בכלל מושג כזה. תכלית היא נרדפת לסיבה, ובעולם התחתון אנחנו צריכים סיבות בכדי לעבור מרע ... שהיא יצרה בעצמה מנגנוני הגנה מפני סדקים בחומה שהיא יצרה סביבה. אנחנו חיים את החיים, בריצה אחרי הרצונות שלנו, ללא תשומת לב אמיתית לעולם הפנימי שלנו. אנחנו משתמשים במושגים כאילו הם כל כך ברורים ומובנים שאנחנו לא משקיעים ולו מאמץ אמיתי אחד לברר ...

... בין כך ובין כך לאלוהים יש אפשרות לעשות הכל, ואם היה רוצה את העולם הבא היה כבר בורא מלכתחילה את העולם הבא. ויש מושג "נהמא דכיסופא" שזוהי כפירה מוחלטת, ושטות מוחלטת, למה? ...

... הוא מוכר וידוע לי גם ממפגשים אחרים, החלטתי בעצם להשתמש בך כדי לעזור לעצמי להבין כמה דברים. ברגע זה אני גם לא בטוחה שזה המכתב שתקרא, כי באמת אין לי מושג לאיזה כיוון זה יתפוס. לפני הכל, אין לכל מה שיכתב שום קשר אישי או הגנה על מישהו. אילו הם פשוט הרהורים שיש בתוכי כל פעם שאני פוגשת אדם עם מלא פוטנציאל להיות ...

... תודה, אסירות תודה, הודיה או הערכה היא רגש או עמדה המכירה בתועלת שהתקבלה או תתקבל, או הבעתם של רגש או עמדה אלה. הבעת תודה נחשבת לאחד מכללי הנימוס בחברות רבות. תודה בתרבות תודה היא אחד המושגים או אחת החוויות המשמעותיות והמוערכות ביותר בדת בפילוסופיה ובספרות, ונחשבת כבר מאות שנים למידה טובה, לפעילות רצויה או הכרחית ... אחד משני המסרים העמוקים היחידים של בני אדם זה לזה, כאשר השני הוא המסר המשלים - בבקשה. הקשר בין תודה, מתנה וחובה אמונס, רוזנברג ותאורטיקנים נוספים מציינים שתודה קשורה באופן כמעט ישיר למושג מתנה. כאשר אנו תופסים מצב מציאותי ככזה שבו אנו מקבלים מתנה, לרוב מתעורר בנו רגש הכרת תודה כלפי הנותן. לעומת זאת כאשר אנו מקבלים ...

... ניתן לזקק מבנה לוגי באמצעות שפות מלאכותיות המושתתות על אופני ביטוי סימבוליים, ללא תלות בתחביר של השפה הטבעית. כך נולדה הלוגיקה המתמטית, המתמקדת במושג ההוכחה ובתכונותיהן של מערכות אקסיומטיות שונות. לפיכך בעוד שבראשית הלוגיקה נושא המחקר היה חוקי החשיבה הנכונה, נכון יותר לתאר את העניין של הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן ... זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. פרמנידס ותלמידו זנון התמחו בניסוחם של טיעונים פרדוקסליים, המראים כי ישנן סתירות במושגים באמצעותם אנו מבינים את המציאות, במיוחד בכל הנוגע למושגים רצף ואינסוף. את הסתירות הללו ניתן לחשוף באמצעות הצגת הקשרים בין המושגים השונים שלנו בצורה של טיעון, שעל אף שאנו נטוים לקבל את הנחותיו, מסקנתו בלתי נסבלת (למשל, שאין שינוי בעולם, שאין בו תנועה וכו'). הסיבה לכך שסתירות אלו עולות היא שהבנתנו הראשונית את המושגים הנוגעים לעולם החושים אינה מתוחכמת מספיק; בעקבות הסתירות, אנו נאלצים לחשוב מחדש על האופן בו עלינו להבין אותם. אפלטון יכול להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, לבין טיעונים שהתוכן שלהם עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. לשם כך ביקש אפלטון להבהיר את מושג ההגדרה (יוונית: Horismos), שכן ללא הגדרות חדות של המושגים אודותם נסובים טיעונינו, קשה להבחין מתי אנו סותרים את עצמנו. בדיאלוג האפלטוני הטיפוסי, סוקרטס בוחן נושא מסוים (למשל, מהו אומץ או מהי ידידות) ושואל את שאר המשתתפים בדיאלוג ... הלוגיקה החדשה להביע עובדות וקשרים שאינם ניתנים להבעה באמצעות הניתוח האריסטוטלי. כך למשל הצליחה הלוגיקה המודרנית לתת לראשונה תיאור מדויק של מושג הגבול באנליזה המתימטית של פונקציות, שכן לשם הבעת מושג זה יש צורך בטענה מרובת כמתים מן הצורה "לכל קיים כך ש...". הלוגיקה לאחר אריסטו ועד המאה התשע עשרה במשך כאלפיים שנה נחשבה הלוגיקה האריסטוטלית כמשהו שאין כל צורך לפתחו או ... בלוגיקה, ובאמצעותם ייצגו הסקים אריסטוטלים כמשוואות שהמסקנה היא פתרונן. במקביל, מתמטיקאים ופילוסופים כמו ברנרד בולצאנו ואלקסיוס מיינונג חקרו את מושג הטענה ואת האופן בו תפיסותינו של האובייקטיביות של הלוגיקה והמתמטיקה מחייבות אותנו לקיומן האידאלי של טענות. התפתחויות אלו עומדות בבסיס עבודתו של גוטלוב פרגה, שאף שעיקר הישגיו ... לא הוכרה כמעט בזמנו, ורעיונותיו קיבלו תהודה בעיקר דרך אלה שהשפיע עליהם, כגון ג'וזפה פאנו, ברטראנד ראסל ולודוויג ויטגנשטיין. חידושיו של פרגה "כתב מושגים", ספרו הראשון והמהפכני של פרגה מ - 1879, סימן את תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של הלוגיקה. בספר זה הציע פרגה לראשונה אקסיומטיזציה של תחשיב הפסוקים ושל תחשיב פרדיקטים, ... מעניקות ללוגיקה החדשה כוח להביע עובדות וקשרים שאינם ניתנים להבעה באמצעים האריסטוטלים. למשל הצליחה הלוגיקה המודרנית לתת לראשונה תיאור פורמאלי של מושג האינסוף, שהוביל מאז ימי האסכולה האלאטית לפרדוקסים, ושל מושג הגבול באנליזה המתימטית של פונקציות, שכן לשם הבעת מושגים אלו יש צורך בטענה מרובת כמתים מן הצורה "לכל קיים כך ש...". דוגמה פשוטה יחסית לאופן בא נעשה שימוש כזה בכמתים היא ההצרנה של הטענה "לכל אחד יש חבר", כאשר נציין את היחס בין ... (הרלוונטי גם בפילוסופיה של הלשון) - לפיו מילה מקבלת את משמעותה רק בקונטקסט של השיפוט שהיא משמשת כחלק ממנו. העקרון השלישי מציג את ההבחנה בין מושג לבין מושא. על פי פרגה, מושגים הם פונקציות, המקבלות את משמעותם רק כאשר ניתן להן אובייקט כערך שלהן. כשלעצמו, המושג הוא בלתי רווי (unsaturated), ורק כשהוא מתחבר לשם או לשם של משתנה, הוא מקבל משמעות. כך פותר פרגה את בעיית אחדות הטענה שהטרידה אחר כך את ראסל, ומציע, באופן מובלע, תורת טיפוסים פרימיטיבית: מושגים (מסדר ראשון) חלים על אובייקטים בלבד, משום שרק באמצעותם הם נהיים רוויים במשמעות. אולם מכאן עולות גם כמה מסקנות פרדוקסליות. מכיוון שרק בצירוף לשם או למשתנה יש למושג משמעות, המושג אינו יכול להופיע כנושא במשפט. מכאן יוצא, כי אין אפשרות לומר "המושג סוס הוא מושג", משום שכאן המושג סוס מופיע כאובייקט, ולא כמושג. פרגה נאלץ לפיכך לטעון: "המושג סוס אינו מושג", ומכאן נובע (אם כי פרגה אינו אומר זאת מפורשות): "המושג מושג אינו מושג". הטענה הפרדוקסלית חושפת כיצד שלושת העקרונות של פרגה קשורים זה לזה. לאור עקרון הקונטקסט, פרגה אינו מוכן לקבל שלפרדיקט יש משמעות במנותק מן המסגרת הטענתית בה הוא מופיע, ובה הוא רווי בזכות קישורו לאובייקט. לאור התנגדותו לפסיכולוגיזם, פרגה שולל את ההתייחסות אל המושג כאובייקט וסבור שהתייחסות כזו נובעת מתפיסת המושג כתוכן מנטלי אינרטי, ולא כפונקציה. עם זאת יש לפרגה דרכים לטפל במושגים במסגרת לוגיקה מסדר שני. דרך אחת היא על ידי ציון האקסטנציה של המושגים (ranges of values או Wertverlufe), דהיינו הקבוצה של האובייקטים שעבורם ה