שבעת ימי הבריאה - יום 7 - חלק 2... הזה ניתן לחוש בהעדרה או לחילופין בקיומה. מחבר התורה נתן לנשמה האנושית את שם התואר "מודעות" המקביל בעצם לשם "אד" כפי שהופיע בפסוק ו' מהפרק השני של בראשית, ואני אבאיר בהמשך את הדברים אולם לפני כן הייתי רוצה להשקיף על הפנורמה הכללית של המונח "מודעות" - או "נשמה" במילון שלנו. לשם זאת עלי לבקש ממכם לאתר בניין מסויים הקרוב אליכם, פשוט לפתוח את החלון לאתר ... הרבה מאוד מערכות של יידע בתחומים שונים נאספו והושקעו בבניית הבניין ממול. אני מודע ליידע שהושקע בהקמת הבניין ממול למרות שאין לי בדל של יידע בתחום הזה. אין לי איפוא יידע אבל כן יש לי מודעות בכל הקשור לבניין שממול. תארו לכם אותי ללא המודעות הזו ניגש להקים בניין בן 50 קומות! אולי אגיע בקושי לקומה אחת שתקרוס על ראשי בהקדם האפשרי. אני רוצה להגיד שלא לכל אדם יש יידע אבל לכל אדם ישנה מודעות, וזה הדבר שמבדיל אותנו מהחיה שיכולה לעלות ביידע שלה על האדם בתחומים מסויימים כמו הצייד למשל, הנמר יודע לארוב לטרפתו ולצוד אותה הרבה יותר טוב מהאדם, אבל אין לנמר את המודעות של האדם; הוא יכול לעבור על יד הבניין ממול מבלי להיות מודע לקיומו, ומטבע הדברים ישנם דברים שיכול להתקל בהם ולהיות מודע לקיומם, כמו עץ, עוף, מים... אבל רמת המודעות שלי כאדם עולה לאין ערוך על רמת המודעות של הנמר, ולכן נכון להגיד - אם נכון הביטוי - שהמודעות שלי גדולה יותר מהמודעות של הנמר או אם תרצה - תודעתי גדולה מתודעתו / נשמתי גדולה מנשמתו. הייתי רוצה להדגיש שוב, שלמרות שהחומר הגולמי של המודעות הוא היידע / המידע / האינפורמציה, המודעות בפני עצמה אינה נמדדת ברמת היידע של האדם. אני יכול להיות בעל יידע עצום בתחומים מסויימים אבל רמת המודעות שלי צרה ביתר התחומים, ולהפך, ניתן להיות בעל מודעות רחבה בצד רמת יידע צרה. מודעות היא מד ההבחנה במידע - לא מד צבירת המידע. אני יכול לתאר את המודעות בעט ציורי ככרטיס אשראי שחולש על הכסף של כל הבנקים בעולם, כאשר הכסף מייצג את המידע וכרטיס האשראי את המודעת. אם כן אינני יודע כמה כסף יש בעולם וגם אינני יודע אם לממש אותו - מה אקנה בו, כמה אמשוך ממנו ומתי... אבל ... לרשותי ויכול בכל רגע לממש כל חלק ממנו, כי בידי כרטיס אשראי פתוח. זו איפוא הגדרת המודעות: להיות מודע לקיום המידע; להבחין בו. הבחנה זו תעמיד את המידע לרשותך הגם ואינך צורך אותו או את חלקו מיידית. מחבר התורה ... של כרטיס האשראי... הוא לקח את כל המידע שבעולם, צרר אותו בחבילה אחת וכתב עליה "מודעות" וליתר דיוק כתב "אד" - תכף ניגש למהות השם. אכן, היקום מכיל מידע לא סופי שלא ניתן לעמוד על מימדיו, אולם ... קיומו, צורר אותו בחבילה וורטואלית ושם על החבילה הזאת את שם הזיהוי שאבחר: אד, נשמה, מודעות... ולא על שום מה... מחבר התורה הניח שהיצור היחיד ביקום שיכול להיות מודע לקיום החבילה הזאת ולהוציא כל שביב מתכולתה בכל זמן שירצה הוא האדם. השאלה אם האדם רוצה להוציא מידע מהחבילה ... להבחין בתכולת המלאה של חבילת המידע ביקום. האדם הוא כלי קיבול מושלם לחבילת המידע, והמודעות שלו מתגלמת בפוטנציה הבלתי מוגבלת להבחין במידע; אך לא כל אדם משתמש במלוא הפוטנציה שלו, לכן לא לכל אדם אותה המודעות, אם תרצה - לא לכולנו אותה הנשמה. אם כן השאלה היא לא כמה אנו מושכים בכרטיס האשראי שברשותינו, וגם לא מהו ... המעמידה לרשות בעלי הכרטיס סכום בנקאי בלתי מוגבל. נא לזכור: כרטיס האשראי הוא "המודעות", והסכום שחולש עליו הכרטיס הוא "המידע". השאלה היא איפוא מיהו המחזיק בכרטיס האשראי; ושני סוגי אנשים לפחות מחזיקים בו: אדם שמודע לפוטנציה של הכרטיס שלו, ואחר לא. כלומר יש אדם שהמודעות שלו הינה בלתי מוגבלת בעליל, וישנו אחר שה