... הפחד
מהפחד - גרוע
מהפחד עצמו? ואיך לא לכעוס על טעויות? לפחד
מהפחד / לכעוס על טעות שעשית. הטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד
מהפחד. ולמה הכוונה? לפעמים האדם פתאום קולט שהוא מפחד ממשהו, והדבר הזה בעצמו יוצר לו פחד נוסף, מאחר שהוא מפחד מכך שיש לו פחד, הוא נלחץ מכך שיש לו פחד, הוא חרד מכך שיש לו פחד. וזהו כמובן הפחד
מהפחד, דהיינו שהאדם מפחד מעצם זה שהוא נמצא בתחושה של פחד. הדבר נכון כמובן גם לשאר התכונות ... יש לאדם חרדה כלשהי, ואז הוא נכנס לחרדה נוספת מכך שהוא בחרדה. או לדוגמא, האדם לא רגוע מכך שהוא לא רגוע וכיו"ב. והטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד
מהפחד, להילחץ מהלחץ וכולי כנ"ל. ולמה? כי מה קורה כאן בעצם? מה בעצם גורם לו לאדם לפחד הראשון ... לכך שהוא לחוץ / חרד וכולי. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהוא בעצם מפחד וכולי, זו בעצם התעוררות תודעתית, דהיינו האדם מתעורר וקולט באיזה מצב הוא נמצא. וכאשר האדם מפחד
מהפחד, הדבר דומה לאדם שנלחץ מכך שבאמצע החלום שלו הוא עשה טעות כלשהי. לדוגמא: אדם הולך לישון ... וכועס על עצמו, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! נדמה לו שהוא פתאום קלט איזו טעות גדולה הוא עשה ונדמה לו שהוא עכשיו ערני לחלוטין, אבל באמת לכעוס על טעות שקרתה או לפחד
מהפחד וכולי, זה נקרא להמשיך לישון! כי אם האדם מתעורר לגמרי והוא ערני לגמרי, הוא קולט שבכלל אין שום סיבה הגיונית לפחד. ואז ממילא הוא נירגע! הוא לא מפחד
מהפחד, הוא פשוט נרגע! כי לפחד
מהפחד זו שטות גדולה לא פחות מאשר הפחד השטותי הראשון. לכעוס על עצמך על טעות שעשית, זו טעות לא ... אתה אמור להירגע מכך שאתה קולט את הטעות. אך כמובן לא להוסיף טעות על טעות ולהמשיך לכעוס על עצמך, כי זה בעצמו יוצר טעות נוספת. לסיכום: לכעוס על טעות שקרתה, לפחד
מהפחד, להיות חרד מחרדה וכיו"ב, זאת בעצמה טעות גדולה לא פחות מאשר הטעות הראשונה. תכף שאדם קלט ...