ההיסטוריה של הכישוף - קוסמים, מכשפות ופגאנים - חלק 1... ראסל בעקבות מחקרו, אך הן שונות לחלוטין מהדימוי שלהן ולא רק בצורתן כמובן. אלא בעיקר בכוחן. מכשפות אינן קוסמות, אינן סוגדות לשטן ולא לאלים עתיקים, אינן עוסקות במאגיה שחורה. השאלה מהי מכשפה הוא עניין של הגדרה תרבותית. אבל צריך לנתץ עוד כמה דעות קדומות. רופא אליל איננו מכשף. להיפך, הוא נלחם בכוחות כישוף ... מקסמים לדת ומדת למדע". יש הממשיכים לטעון כך גם בימינו. חלק גדול משורשיו של המדע נעוצים במ אגיה. כל המדענים במאה 16 - 17 עסקו במגיה כדי לקדם מחקרים ורעיונות. המאגיה והמדע צמחו ממקור משותף, אך ההבדל ביניהם עמוק, המדע נבחן בכלים אמפיריים ודורש הוכחות. ולמרות שהמדע איננו מוביל בהכרח לאמת יש אפשרות להוכיח את רוב התיאוריות שהוליד. העוסקים במאגיה אינם טורחים כלל להוכיח ולבנות ת יאוריה. הם מאמינים. אנו לא מוכרחים להאמין למי שטען שחוצנים מדריכים אותו עד שיוכיח, אך לא בהכרח לזלזל. היום המאגיה חותרת לידע אך עדיין אינה מגיעה להוכחות. ראסל מחלק את העולם הזה לכמה קטגוריות. המכשפים, הקוסמים, ומאגיים. את המאגיים הוא מחלק למ אגיה נמוכה ומ אגיה גבוהה. הכישוף מתחבר במידת מה למגיה הגבוהה דרך האמונה המשותפת שקיימות זיקות סמויות בין כל היסודות ביקום. המכשפים והמאגים חושבים שיש להם את הידע להפעיל את הזיקות הללו. אלמלא היה לקוסמים תפקיד מועיל בחברה הם היו נעלמים. בזמנים קשים רדיפתם נותנת לקהילה תחושה גדולה ... מקומי על זה האירופאי. צריך להפריד בין הכישוף ובין הדמונולוגיה. הדמונולוגיה הייתה תורה שהתבססה באמונה בשדים. ובמקומות שונים התייחסו אליה בצורות שונות. כוחות מאגיה גויסו למלחמה בשדים. המחשבה היוונית - רומית יצרה קשר בין הדמונולוגיה והכישוף. כך נוצר הקשר בין השימוש בכוחות הדיימון DAIMONES) ) היווניים ... בעוד שביהדות תפקידו של השטן הלך והצטמצם ורבנים נטו להעלים ולוותר עליו דווקא בנצרות כוחו עלה והשטן קיבל כוח משמעותי במחשבה האמונית הדתית. אוגוסטינוס טען שהמאגיה והקסמים הם המצאה של השטן. ומטרתו להלחם בנצרות. חלק מהקסמים הם אשליה, אמר. הממשות והאשליה, שתיהן תולדה של השטן. לדעת חוקרים הכישוף לא היה קיים ...