... בו מיותר לחלוטין. האדם צריך לעסוק במה שנוגע אליו. כל עיסוק באידאות שלא קשורים לאדם? זה בזבוז זמן, חסר תועלת, מסיט את האדם מהדרך, מסיר מהאדם אחריות, מרחיק אותו מהצלחה והתקדמות. אלוקים וקיום המצוות ...

... ולצורך וויסות הערכה עצמית. ההערכה עצמית יכולה לשאת אופי של האדרה ("אני תותח") או של הפחתת ערך ("אני אפס"), או לנוע בין שני הקצוות הללו. תנודות חריפות במצבי הרוח משקפים את התנודות בהערכה העצמית. הכוונה עצמית, בעלות ואחריות על התנסויות - עיסוק במטרות שנועדו להשיג הערכה מאחרים (כמו מקצוע יוקרתי או ציונים גבוהים) ולא עניין פנימי. הצבת סטנדרטים אישיים גבוהים ...

... אתה אומר: דעתכם עלי חשובה לי מדעתי על עצמי "... / דר' ווין דייר היו נאמנים לצרכים לאמונות ולרצונות שלכם קבלו אחריות אישית על הבחירות שלכם כי אם תהיו "מישהו אחר" ...

... איתו היא בחינם והוא יתן לך את העצות הטובות ביותר, אם רק תפנה אליו. בסופו של דבר כל אדם צריך לקחת אחריות על החיים שלו. נכון, מותר להתייעץ עם בני אדם אחרים, מותר להיעזר באחרים, רצוי אפילו ללמוד מניסיונם של אחרים, טוב מאוד לקרוא ולהחכים וכולי, טוב בכלל ללמוד כל הזמן ... שלו בחיים, שהוא השכל הישר שיש לו החל מהרגע שהוא נולד. תשאל אלף אנשים, אבל תעשה את מה שאתה מבין! קח אחריות ותפעל ע"פ שכלך. גם כאשר נדמה לאדם שהוא פועל על פי הרגש, את ההחלטה מקבל כמובן השכל. ז"א הרגש הוא חלק ממערכת השיקולים שלפיה מחליט השכל מה לעשות. האדם חושב משהו מצד ...

... אימון אישי מועצם מאוד כאשר משולבים בתוכו עקרונות רוחניים, ובמאמר זה אציג כמה עקרונות לאימון אישי בגישה זו. מה הארוע הזה בא ללמד אותי? האימון הקלאסי מלמד אותנו לקחת אחריות על חיינו. סטיבן קובי, מחבר רב ... את "מעגל הדאגה", לבין גישה פרו - אקטיבית, המגדילה את "מעגל ההשפעה", שהוא הבסיס לשינוי המבוקש. ברור ומוסכם שאם דפוס התנהגות הרסני גורם לנו נזקים, עלינו מוטלת האחריות לזהות את הדפוס השגוי ולתקן אותו. ...

... הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, שאותם הביאו המטפלים מהפילוסופיה. ביניהם, ניתן למצוא את הקיום, החופש, האחריות, חרדת המוות, המימוש העצמי וכמו כן גם האוטנטיות (Lieberman, & Havens, 2002). בין ... בכך, היא שאנו חיים בעולם משותף וקיומנו קיום משותף, אנו מאירים אחד על השני וחושפים אחד את השני ואחריותנו היחידה, היא להישאר בפתיחות לעולם, כך שהקיום יוכל להראות את עצמו ולחשוף את המשמעויות ... מתואר כישות הנזרקת לעולם של אפשרויות אין סופיות מהם הוא יכול לצמוח לכיוונים שונים (להב ופוך, 1992). אחריותו היחידה, היא להבנות את קיומו ולממש את אפשרויותיו על ידי בחירותיו (Jacobsen, 2008). ... ולכן, ישנה חשיבות למודעות האדם למסגרת זו (להב ופוך, 1992). האתגר שלו, הוא לחיות כל רגע בחופש ובאחריות כשהכוונה בכך, היא לחירות הבחירה ועיצוב העתיד, למרות המגבלות הטבועות בקיום (May, 1953, ... ולחיות בהעמדת פנים או לחלופין, לחיות באופן פתוח ומשוחרר יותר ובדרך שהיא אמיתית יותר. ההדגשה היא על אחריותו לחיות בפתיחות זו לעולם (Boeree, 2006). אולם לעיתים בהיעדר הרצון, תחושת הכיוון או האחריות שבקבלת ההחלטות, אנו מפקידים עצמו לשליטה על ידי כוחות זרים (להב ופוך, 1992). מאפשרים ... את עתידו ולממש את קיומו האוטנטי (Wong, 2006). ההתעלות מעל הניתנים הקיומיים, מערבת קבלת החלטות ואחריות ללקיחת פעולה למימוש אפשרויותיו ולעיצוב עולמו ומשמעותו של החופש הבלתי מוגבל, הינו באחריותו הבלתי מוגבלת של האדם על עולמו. (Wong, 2006). האדם החופשי אינו יכול להטיל אחריות על דבר מלבד עצמו (להב ופוך, 1992). פסיכולוגים אקזיסטנציאליסטים רבים מציינים שחיים ... מגשים חיים אוטנטיים, עולים בו רגשות אשם (Boss, 1963 מתוך להב ופוך, 1992). יתרה מזאת, גם כשהאדם נוטל אחריות מלאה להחלטותיו, הוא לעולם לא יוכל לממש את כל אפשרויותיו ולכן, אינו יכול להתחמק מתחושת ... שאנו קשורים בתלותיות לישויות אותן מציגה בפנינו התרבות (Lieberman, & Havens, 2002). אדם המתחמק מאחריות ושאוטם עצמו בפני אפשרויות הקיום האוטנטי, יכול לברוח מתחושת האשמה הקיומית, אולם הוא ... יכול לכאוב, לאשמה הקיומית אלמנט חיובי. היא מייצרת את האפשרות לכוון מחדש את חיינו ובכך, היא מאפשרת לקחת אחריות לקראת קיום שהוא יותר אוטנטי (Jacobsen, 2008). מבחינה זו, בעוד שהאשמה הקיומית חלה רק על ... וחשבון על השקר בו הוא חי (Keen, 1970 מתוך להב ופוך, 1992). אף על פי כן, נטייתו של האדם תהיה לברוח מהאחריות על חייו ולהפקיד אותה בידי אחרים (להב ופוך, 1992). האחריות האישית יכולה להוות לנטל שקשה לשאת את משקלו. לא ניתן לברוח ממנה וככול שהחופש גדול יותר, כך הבחירות מתרבות והאחריות גדלה וכשישנה אחריות גדולה, הדבר יכול לגרום לחרדה (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). החרדה, ... המהותיים של הקיום (Cohn, 1997). מבחינה זו, המקור לפתולוגיה תמיד יהיה תוצאה של בריחת האדם מנטילת אחריות לחייו, במובן של חוסר הפתיחות כלפי האפשרויות ומכך ממימוש קיומו האוטנטי (להב ופוך, ...

... לדבר איתך על הדברים שבהם הוא פחות הצליח, תלמד עליו הרבה יותר. תוכל לדעת מה בעיניו נקרא כישלון? מהו קנה המידה של כישלון בעיניו? מי לדעתו אחראי לכישלון שהיה? עד כמה בעיניו הכישלון היה באחריותו (יותר באחריותו טוב יותר) ? עד כמה הוא למד מהכישלון ומהנסיון של עצמו? אילו דפוסי התנהגות הוא שינה בארגון בעקבות הכישלון? אילו מסקנות הופקו? האם המסקנות שהופקו בעקבות ... מה הוא בדיעבד היה עושה אחרת? עד כמה הוא כנה עם עצמו להודות בטעויות? עד כמה הוא גאה בצורת הטיפול שלו בבעיה? עד כמה הוא יודע לבדוק את עצמו ולהבין למה קורות בעיות? עד כמה הוא יודע לקחת אחריות? עד כמה הוא יודע לקשר את כל הדברים אליו ולהבין שהוא אכן יכול למנוע טעות כזו בפעם הבאה? עד כמה הוא פתוח לדבר בכנות על חסרונות? עד כמה הוא מפחד לחשוף ...

... העידן החדש למקובלים ומובנים על ידי העולם המדעי ובעקבותיו, על האנושות כולה. "העידן החדש הוא עידן של הומאניות, עידן של מודעות, עידן שבו כל אדם מקבל על עצמו ברצון ובהתלהבות אחריות אישית ליצירת המציאות במודע. זה עידן שבו כל פרט מבין שהעולם שלו הוא אשליה עצמית אשר מוגבלת רק על ידי הבחירות וההחלטות ...

... הוא היה עושה אחרת. ואם הוא שואל בדרך אחרת: אז איך אני מתקן את זה? עונים לו: דווקא בגלל מה שעברת הגעת לאן שהגעת בזכות זה, אחרת לא היית לומד כלום ולא היית מתקדם, כלומר אם אתה מחליט מהיום לקחת אחריות ולקחת את עצמך בידיים, דווקא כל הכישלונות האלו הובילו אותך למקומות אליהם לא חלמת להגיע. אז תומס אלווה אדיסון אמר: לא נכשלתי 6,000 פעם, פשוט מצאתי 6,000 ...