... מה שאת רוצה. שאלה: אני רוצה את האמת. אליעד: מה זה ייתן לך? אם את רוצה להיות אמיתית, את חייבת להבין, למה באמת את רוצה את האמת. אם האמת תגרום לך
לסבול לנצח נצחים, גם תרצי אותה? כן. אז למה את לא רוצה את השקר? מה עומד מאחורי הרצון שלך לאמת? יש משהו שעשית היום שגרם לך
לסבול? כן. ואת חושבת שהוא היה אמת? לא. אני טוען שאם נבדוק אותך במשך היום, נראה שאת עושה הרבה דברים שאת יודעת שהם לא האמת, ואת עושה אותם כי הם יותר נוחים לך. לפני שנייה, אמרת שאת מוכנה
לסבול עבור האמת, אבל בשביל הנוחות שלך את בוחרת בשקר. אז מה זה אומר? שאלה: נכון, יש פער בין מה שאני ... עליו לבין המעשים שלי. אז איך אני מצמצמת את הפער? אליעד: על ידי זה שאת מפסיקה לשקר. שכששואלים אותך מה את רוצה, אל תגידי שאת רוצה את האמת, ומוכנה
לסבול עבורה. למה כי בדימוי הפנימי שלך את לא רוצה להגיד שאת אגואיסטית. אם את רוצה את האמת, תגידי שאת ... שהוא מחפש את האמת. אני קודם כל אומר, דע את האויב, שהאמת היא האויב. קודם כל תדעי במי את נלחמת, אל תעריצי כל כך את האמת. את מקודם אמרת שאת מוכנה
לסבול בשביל האמת, ואת באמת סובלת בגלל האמת. ואני אומר לך, אם את רוצה להפסיק
לסבול, תפסיקי לחפש את האמת. שאלה: אז מה אני אחפש? אליעד: תפסיקי לחפש. תגידי לעצמך, אני לא מחפשת כלום, ... את הכאב ברגל, אני צריכה סיבה למה לרצות את הכאב ברגל, אז תשאלי, למה שלא תרצי את הכאב ברגל? את אומרת שכדי להינות צריך סיבה, אני אומר הפוך, כדי
לסבול צריך סיבה. שוב, כואבת לך הרגל ואת סובלת מזה, למה את סובלת? כי את לא רוצה את זה, זה כמו על מי ... רק טוב. אליעד: למה? שאלה: אני לא רוצה להיות תלויה בסבל. אליעד: אז את לא רוצה להיות תלויה בסבל, וזה לא שאת לא רוצה את הכאב. זה לא שאת לא רוצה
לסבול. מה אכפת לך
לסבול? שאלה: אני לא שולטת עליו. אליעד: אם את לא שולטת אז אין פיתרון. אבל את כן שולטת. אם היית חווה ... בהתנגדות לכאב. להיות אמיתי עם עצמך, זה לשאול, למה אני לא רוצה את הכאב, ואז תביני שאין לך תשובה, ואז לא יפריע לך שכואבת לך הרגל. שאלה: אי אפשר
לסבול כאב וגם ליהנות. אליעד: אני בעדך, אני רוצה שתיהני בזה שתרצי את הכאב. אם את רוצה את הכאב את נהנית. אם תביני, למה את לא רוצה
לסבול מכאב, אז את לא תסבלי מכאב. אם תביני לה רע לך, לא יהיה לך רע. אני מתחייב לכם, שלא משנה לאיזה ... תשובה להפכים. אבל אם לא היית בחוויה שאכלת, או שכאשר אתה אוכל, אתה לא חווה שינוי, אז לא הייתה שום שאלה. ברגע שאתה מודה קצת, אז נפלת. לכן אל תסכים
לסבול בכלל, אם אתה אומר שאתה מוכן
לסבול קצת, אז אתה נופל בפח של הסבל. האמת היא מוחלטת, אם כואבת לך הרגל, ואת שואלת למה כואבת לי הרגל, ... למה זה טוב, אז את מסכימה עם זה שזה רע, ואת רק מחפשת סיבות למה ליהנות מזה. אם הסכמת, אז תסבלי ותאכלי חצץ. אבל זה צריך להיות הפוך, אני לא מוכנה
לסבול מזה, עד שלא אבין למה זה רע. ואפילו מוכנה
לסבול, אבל תשכנעו אותי למה
לסבול. גם המציאות היא כמו שהיא, וברגע שמנסים לשנות ולא לרצות אותה, סובלים. למה הפסיכולוגים לא עוזרים ...