בודהיזם - השושלת - 2...2.17 אז, לאחר שפרש אל מקום מבודד, עלתה בבודהיסטה ויפסי המחשבה: 'אין זה ראוי שאחיה עם קהל גדול שכזה. עלי לחיות לבד, מרוחק מהקהל הזה. ' לכן לאחר זמן מה הוא עזב את הקהל ושהה לבדו. שמונים וארבעה אלף האנשים הלכו לכיוון אחד והבודהיסטה לאחר. 2.18 אז, כאשר נכנס הבודהיסטה למקום בו התגורר לבדו, במקום מבודד, הוא חשב: 'אבוי, העולם הזה במצב עגום: יש לידה ודעיכה, [27] יש מיתה ונפילה למצבים אחרים של לידה מחדש. ואף אחד אינו מכיר דרך להמלט מהסבל הזה, מההזדקנות והמוות...