אדם, עץ, אדם בט"ו בשבט גם...אלע פויגלען פון דעם בוים זיינען זיך צעפלויגן דריי קיין מזרח דריי קיין מערב און די רעשט קיין דרום, און דער בוים געלאזט אליין, הפקר פארן שטורעם..." [1]. לא הרבה שירי ערש אני זוכר מילדותי. "אויפן וועג", שהמאמע היקרה שלי זמרה ברגש רב, כדי להרדימני, איני שוכח: לקראת סיום הניגון, בדרך כלל, הייתי הופך פני לקיר, מעין אות ברור לשקיעתי בחלומות. אבל, לאחר שהמאמע שלי, חזרה לעסקי הבית, פקחתי את עיני לעבר הקיר ותכננתי את פעילותי האנרגטית ליום הבא. הציפורים שעל...