... פילוסופית הופיע בתחילת המאה העשרים כשהוסלר, מייסד הגישה, הדגיש שהידע מתחיל בהתנסות הסובייקטיבית של האדם ומכיוון שכך, התיאור וההבהרה של ההתנסות צריכים
להיות בעזרת שפה יום יומית ולא בעזרת אוצר מילים מדעי (Wong, 2006). באופן זה, הוא קרא תיגר על ההנחות שהיוו את הבסיס לחקירה המדעית. במקום ... הניתוחים והפרשנויות הנוגעות לכל היבט בקיום האדם, הן נגזרת של הבין - יחסיות שהיא השייכות של הדברים (Spinelli, 2007). הכוונה בכך, היא שהמחשבה אינה יכולה
להיות מחשבה בלבד. במהותה, היא תמיד מופנית כלפי משהו. בהצגת דבר, ישנו הדבר שמוצג, בשפיטה של דבר, ישנו אישור או דחייה, באהבה, דבר אהוב, בשנאה, דבר שנוא וכן אלאה (Cohn, 1997). מבחינה זו, האדם ללא קשר לעד כמה הוא מנסה
להיות אובייקטיבי, לעולם לא יכול להוציא עצמו מהדבר הנראה ולשקף נקודת מבט מנותקת של החקירה, שבאמצעותה יתגלה טבעה האמיתי של המציאות. כולנו ... או הייצוגים אותם אנו מביאים מעצמנו ושאותם אנו כופים על התופעה, מבלי לקחת שום דבר כמובן מאליו (Jacobsen, 2008). בכדי להצליח בכך, על הפנומנולוג
להיות פתוח להתנסויות ולא להימנע מהדבר הנמצא רק מכיוון שהוא אינו מתאים לאמונה והתיאוריה הפילוסופית, מדעית, פסיכולוגית או דתית שלו (Boeree, ... פנומנולוגית, בדרך כלל תגרום לאדם האחר להרגיש מובן ושמקבלים אותו ואת עולמו ומכך, שהוא מקבל חיים. תיאורו המפורט את התנסות חייו, יוביל אותו לפתוח את עצמו
ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת, באופן אוטנטי (Jacobsen, 2008). האוטנטיות האקזיסטנציאליסטית של היידיגר וסארטר בבסיס הפילוסופיה ... ופוך, 1992). זהו תיאור התפתחותו הבלתי נמנעת של האדם, עם כל שישנו. איננו נכנסים לעולם מחוצה לו, אנו תמיד חלק ממנו (Cohn, 1997). זהו מצב קיומי של כבר
להיות בין הדברים ולרוב, מכיוון שמעורבותנו עם העולם היא קדם מודעותית, מכאנית ומחוץ להכרה, איננו עורכים חזרות או חושבים על שאנו עושים, אנו ... כשהאדם מגדיר אפשרות אחת או יותר, הוא נאטם לאין סוף האפשרויות האחרות הגלומות בדבר וכשהוא אינו תופס את העולם שמסביבו כעולם של אפשרויות, הוא עצמו מפסיק
להיות אפשרות חיה שמתהווה ומשתנה. לפיו, תחושת פתיחות זו של הגילוי האינסופי של האפשרויות הגלומות הקיימות בעולם, היא האוטנטיות (להב ופוך, ... שהוא החיוני בשביל האדם, מבטא את ההבחנה בין האוטנטיות לאי אוטנטיות, את ה - איך צריך לחיות (Lieberman, & Havens, 2002). בלחיות באוטנטיות, כוונתו היא
להיות בעל היכולת לעשות החלטות בהירות שהם בהתאמה עם הערכים, שהן מזוהות כמתגמלות ושלאדם שווה להתחייב בשבילן. זו היא לא ההכרה בדחפיו או רצונותיו של האדם, אלא הערכה של ה -
להיות - בקיום (Van Deurzen - Smith, 2002). האדם האוטנטי, תופס את העולם ככזה הנברא על ידו ולכן, הוא גם יכול לשנותו. עולם זה מתואר כעולם ... שאינם בבחירתנו, איננו יכולים לבחור עולם ללא אנשים אחרים ולא ניתן לבחור היכן נולדנו, או לבחור לחיות לעד (Cohn, 1997). האופן בו תבוא לביטוי המשמעות של
להיות חופשי, יהיה בקבלת ההחלטות. מבחינה זו, ישנו דגש על הבחירה האישית, המודעות העצמית והאחריות האישית (Sommers - Flanagan, & Sommers - ... לחופש מוחלט. אנו נידונים לבחירה חופשית והדבר היחיד אותו אנו לא יכולים לבחור, הוא לא לבחור (Boeree, 2006). לפיו, בכל החלטה ישנו סיכון, אף אחת אינה יכולה
להיות מובטחת להיות הנכונה והדבר אינו אפשרי להימנע מההחלטה על ידי הסירוב להחליט, מכיוון שזו החלטה בפני עצמה (Cohn, 1997). לאחריות על חייו של האדם, הוא מתייחס לא רק מבחינת הפעולה, אלא גם מבחינת הכישלונות לפעולה. זו האחריות של ה -
להיות ללא התנגדות,
להיות המקור, האוטנטי,
להיות ער ביצירת העצמי, ביצירת הייעוד, יצירת המצבים הקשים, הרגשות השונים ובהכרח גם הסבל (Yalom, 1980). מבחינתו, לא קיימות אמיתיות מוחלטות ... יכולים לשמש כחומרים גסים בהם אנו מתנסים ולאדם, תמיד ישנה האפשרות לקחת תנאים ההתחלתיים אלו ולעצב את עצמו באמצעות בחירותיו. מבחינה זו, ישנם מספר דרכים
להיות אוטנטיים כמספר האנשים וכמו כן אותו מספר דרכים
להיות אי אוטנטיים (Boeree, 2006). היידיגר אומר שהאדם יבחר בחיים שאינם אוטנטיים, מכיוון שהחיים האוטנטיים מפחידים וקשים (להב ופוך, 1992). עצם הרעיון של
להיות אחראי על עצמי ועל העולם, ההבנה ששום דבר ביקום אינו בעל חשיבות אלא במידה אותה מבנה האדם, הינו תובנה מעוררת חרדה (Yalom, 1980). כך, ... היכולים להגיע עם הצורך בקבלת ההחלטות או מהדאגה והחשש הנחווים, כשאנו נעים לעבר אי הודאות שבעתידנו (Boeree, 2006). יתרה מזאת, לפיו החרדה אינה רק התגובה
להיותנו נזרקים לעולם, אלא שדרך החרדה עצמה, אנו נעשים ערים לעובדה זו (Cohn, 1997). כמו כן, ההבנה שהחיים הם סופיים ויכולים להיגמר בכל רגע ... אוטומט ולא להכיר, בזה שהוא זה הבורא את עולמו. עם זאת, כשהוא חי באופן זה מוצעת לו מציאות שהיא פשוטה ולא בעייתית, מציאות שהיא בנויה מעצמים שאינם יכולים
להיות אחרת ממה שהם ושלהם אפשרויות שימוש מוגדרות (להב ופוך, 1992). לדברי היידיגר, רוב האנשים מאבדים את עצמם, הם מאבדים את הערכה והמודעות ...