אושר - הסוגים השונים של
האושר אושר
אושר הוא משאת נפשם ויעדם בחיים של כל בני האדם. החתירה
לאושר היא הכוח המניע והדוחף העיקרי בפעילותם. אף על פי כן,
אושר הוא מושג חמקמק שאין לו הגדרה אחידה ולא קיימת דרך אחת להשיגו, ומסיבה זו כל אדם בוחר בדרך אחרת ע"מ להגיע אל
האושר הנכסף. אופן התנהגותו של אדם נקבע ע"י מערכת סבוכה של צרכים, אינטרסים, דחפים, יצרים ... אחרת. אף על פי כן, מה שמניע את כולם, למרות הכל, הינו אותו יעד והוא הרצון לספק את הגורמים המניעים אותם, בדרך אל היעד הרחוק יותר והוא
האושר. "אושר מוחלט" ע"מ שיקל עלינו להבין מהו אותו
"אושר" שאליו כולנו חותרים והוא חומק מאיתנו כל הזמן, נבחן מושג לא מציאותי המכונה
"אושר מוחלט"
(אושר אבסולוטי).
אושר מוחלט הוא מצב בו אדם מגיע לסיפוק ולשביעות רצון בכל הגורמים המניעים בעת ובעונה אחת, דהיינו כל ... את כל המאוויים כולם, מה עוד שכל הגורמים המניעים מלכתחילה אינם עולים תמיד בקנה אחד זה עם זה ועשויים לסתור ואף לבטל אחד את משנהו. אדם שהשיג
אושר רגעי סיפק צורך או יצר אחד או שניים, אך עדיין אין הוא מסופק ביתר צרכיו או דחפיו ולפיכך
אושרו לעולם אינו מלא. מאחר
שאושר מוחלט לא ניתן להשגה, אף כי הוא משאת נפשנו, אנו חותרים כל העת להשיג, לפחות את
האושר היחסי הרגעי. כאן נכנסת לתמונה ההיררכיה של הגורמים המניעים שכל אדם בנה לעצמו בהתאם לנתוניו. האחד מאמין שהשגת
כסף רב תביא לו את
האושר והוא מציב מטרה זו בראש מעייניו, אחר מאמין שלימוד, סיפוק יצר הסקרנות וגילויים מדעיים ישביעו את ... תהילה או מוניטין הם העיקר. יש המאמין שהשגת כוח ויכולת להשפיע על אנשים, הם היעד העיקרי, יש מי ששם לו למטרה עיקרית שלווה, חיי חברה ומשפחה
מאושרים ותקינים ויש מי שמציב לעצמו רף עיקרי וראשוני של סיפוק יצריו המיניים, יש הנהנים מחיי אשליה ודמיון ויש הנהנים משימוש בסמים. פרדוקס
האושר נדמה לעצמנו אדם שהצליח להגיע אל
האושר המוחלט, דהיינו הוא הגיע לסיטואציה שבה כל צרכיו, יצריו, דחפיו, רגשותיו ורצונותיו הגיעו אל סיפוקם. אילו הזמן היה עומד מלכת, הוא היה נשאר בנקודת
האושר המוחלט שלו. ואולם מכיוון שהזמן ממשיך לזרום ואין יותר מה להשיג, מתחילות להופיע תחושות השעמום, ... בביטוי "אם אין רע, אין טוב", דהיינו ע"מ שנבחין בטוב, צריך שיהיה קצת רע. אם הכל טוב ואין כבר רע, אז אין טוב. יש גם פרדוקס בדרך להשגת
האושר. אם
אושר הוא הגשמת המאוויים, הרי שיש צורך במאוויים ושאיפות ע"מ להשיגו, ואולם אדם שאפתן לעולם לא יהיה
מאושר כיוון שתמיד ירצה עוד ועוד ועוד. לעומת זאת, אדם "השמח בחלקו" ואין לו כל שאיפות, גם הוא לעולם לא יוכל להיות
מאושר באמת, שכן אותו אדם ישאר תמיד מאחור ללא כל השגים. מי שהשיג את יעדו והגיע אל
האושר הרגעי ירצה להתקדם הלאה ולהשיג עוד ועוד יעדים, עד שיגיע לשלב בו יכשל, או עד שיעצור בשלב מסוים ואז תמיד יחיה בהרגשה שאולי יכול היה להצליח בשלב הבא. בשני המקרים תחושת
האושר מתמסמסת.
אושר יכול להיות מושג ע"י פעולות סותרות ובדרכים מנוגדות: לחימה - שלום, בניה - הריסה, אהבה - שנאה, לקיחה - נתינה, תגמול - נקמה, פירגון - מתיחת ביקורת, גרימת
אושר לאחר או פגיעה
באושרו. מה שנראה כהצלחה ע"י אחד יכול להיראות ככישלון ע"י אחר. אדם שהגיע להישג מסוים וזכה ל