כישלון ידוע מראשכישלון ידוע מראש ש' היקר רציתי לבקש ממך סליחה. סליחה על כך שנכשלתי. סליחה שלא הצלחתי להציל אותך. כל כך רציתי להציל אותך. כל כך רציתי להצליח במקום בו נכשלו רבים אחרים, לראות את החיוך המאושר על פניך ברגע התובנה וההבנה. ברגע ההארה. אבל נכשלתי. היה זה כישלון ידוע מראש. ניסיתי להסביר לך ולהראות לך את הדרך, הדרך שהייתי כל כך בטוחה שהיא הדרך הנכונה. חלק ממני עדיין חושב שזו הדרך הנכונה. אבל אתה פשוט לא הצלחת ללכת בה. למרות שביקשת ממני להציל אותך מעצמך וממסכת השקרים שאתה חי בה, למרות שראיתי שאתה באמת סובל - למרות הכל, נכשלתי. "אני מבין עכשיו שאין טעם", אמרת כשהלכת ביום שישי. "כנראה שהגעתי למקום הלא נכון. את לא יכולה לעזור לי". עיניך דמעו מעוצמת הכאב והייאוש שהציפו אותך. והכאב והייאוש הציפו גם אותי. הרגשתי תחושת כישלון. התחושה הייתה צורבת ולא נעימה והיא ליוותה אותי כל אותו יום. לא הצלחתי להציל אותך. אולי זו הייתה טעות לנסות מלכתחילה. אני הרי ... על הסיכוי שאולי תמצא, למרות שאתה לא מאמין שזה אפשרי למצוא מן פרדוקס שכזה. כל כך מבלבל ומציף שגם אני לפעמים הולכת לאיבוד במקום הזה. ולמרות תחושת הכישלון הצורבת שהייתה לי, הנה אני כותבת לך את המכתב הזה, ואולי גם זה סוג של ניסיון נואש אחרון להציל אותך. ואם כן, אז שוב עליי לבקש את ... לא יילך. עכשיו אני רק מנסה לספר לך איך הרגשתי. כרגע אני מרגישה קצת יותר טוב. אני חושבת שאני מצליחה לקבל את זה שלא הצלחתי. כי זו באמת הייתה כרוניקה של כישלון ידוע מראש. ואולי אם אצליח לקבל ולסלוח לעצמי על הכישלון הזה, אולי ביום מן הימים, גם אתה תצליח. היה שלום. אני מאחלת לך שתמצא את השלווה שאתה מחפש. ...