... ברוב המקרים יש מופע נוסף בגיל מבוגר יותר. הטיפול הרגיל כולל טיפול
תרופתי בנוגדי דיכאון, ובמקרים רבים גם פסיכותרפיה. יעילות ההשפעה של טיפול
תרופתי לבד נמצאה מובהקת רק במקרים של דיכאון חמור. את הטיפול בדיכאון בדרך כלל מתחילים בימינו עם
תרופות מקבוצת SSRI כגון פלואוקסטין (פרוזאק), פרוקסטין (סרוקסט), פלובוקסמין, ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל), אסציטלופרם (ציפרלקס) או סרטרלין. אפשרות אחרת היא
תרופות מקבוצת SNRI כמו ונלפאקסין (אפקסור) ו מילנציפרן (איקסל). במקרים מסוימים ניתן לטפל גם
בתרופות מדור ישן יותר כמו
תרופות טריצילקיות (למשל, נורטריפטילין (נורטילין) או קלומיפרמין (אנאפרניל) או
תרופות טטרציקליות (מפרוטילין, טרזודון, מיאנסרין או בונסרין, ומן הדור החדש יותר - מירטזאפין). מטא - אנליזה מ - 2009, שהשוותה 12 נוגדי דיכאון מהדור החדש, הראתה שהן ... אחרי שכמה נוגדי דיכאון לא הצליחו לטפל בו, יכול להיות שילוב בין מספר
תרופות מקבוצות שונות. שילוב של מירטאזאפין עם ונלפאקסין, השיג רמיסיה (הפוגה במחלה. מצב שבו תסמיני המחלה נעלמים באופן חלקי או מלא) אצל 58% מהמטופלים לעומת 25% עם ... ורגישות גבוהה יותר למחלות מסוימות כגון מחלות לב. לא ידוע בוודאות אם
תרופות משפיעות על הסיכון לבצע התאבדות אך צריך לקחת בחשבון שפעילותן היעילה מתחילה כ2-4 שבועות אחרי תחילת הטיפות ובתקופה זו יש לעיתים קרובות לצרף
תרופות להרגעה. הסובלים מדיכאון עלולים להיות מתוייגים חברתית בגלל תמונת המחלה, קשיי התפקוד, האבחנה והטיפול
התרופתי עצמם, כשלאנשים בריאים בסביבה יש קושי להבין על מה מדובר. הבנת הדיכאון והגורמים לו התקדמה רבות במשך השנים, עם זאת עדיין אין ההבנה שלמה והיבטים מסוימים של ... 3.4 במישור הנוירולוגי 4 טיפול 4.1 טיפול פסיכולוגי 4.2 טיפול
תרופתי 4.3 טיפול בנזעי חשמל 4.4 אחרים 5 אפידמיולוגיה 6 היסטוריה 8.1 מחקרים, הדרכה וייעוץ 8.2 מקורות 1 סימנים ותסמינים: לדיכאון קליני יש השפעה משמעותית על קשרי ... עוני, שימוש בסמים, מבנה האישיות, חוסרים תזונתיים, תופעות לוואי של
תרופות ועוד. ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים. ... שבין תאי העצב במוח. שלושת החומרים האלה הם גם המוקד לפעילותן של רוב
התרופות נוגדות הדיכאון השימושיות כיום. חסרון של מוליכים עצביים אלו גורם גם לשינוי פיזי, בניוון הדנדריטים שאמורים לקלוט את המוליכים העצביים.
התרופות נוגדות - הדיכאון פועלות בכמה כיוונים במטרה לשמור על רמה סבירה של מוליכים עצביים אלו במרווח הסינפטי. יש שמנסות לפגוע בתהליך הספיגה החוזרת של המוליכים העצביים ... האקסון. יש כאלו החוסמות קולטנים המונעים הפרשה של המוליכים העצביים.
התרופות פועלות המלוא תועלתן כשבועיים עד שישה שבועות מרגע נטילתן. ויסות הורמונלי נקשר אף הוא להתפתחות דיכאון, בפרט הורמונים הקשורים בציר היפותלמוס - היפופיזה (בלוטת ... שיטות שונות לטיפול בדיכאון. העיקריות שבהן הן טיפול פסיכולוגי וטיפול
תרופתי. מטופלים רבים משתמשים בשתי השיטות גם יחד. בנוסף לשתי שיטות טיפול נפוצות אלה, חלק מהחולים עושים שימוש גם בטכניקות משלימות או אלטרנטיביות לטיפול בדיכאון. ... שיטת טיפול זו היא לרוב קצרת מועד יותר מהשיטות הפסיכודינמיות. טיפול
תרופתי: כאשר הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, ולעתים במקביל לו, קיימת אפשרות לפנות לפסיכיאטר או לרופא כללי בעל ניסיון, לקבלת
תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקל על הדיכאון.
התרופות בהכללה מתחלקות לארבע משפחות: 1.נוגדי דיכאון מ"הדור הישן" - טריציקליים, טטרציקלים ואחרים. 2.נוגדי דיכאון מהדור החדש: SSRI -מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים SNRI ... פעילות סרוטונין ונוראפינפרין בררניים NRI -מעכבי ספיגת נוראפינפרין
תרופות אלו פועלות דרך עיכוב הספיגה החוזרת של המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין (נוראדרנלין). זוהי גם דרך פעולתן של מרבית
התרופות מהדור הישן, אם כי נוגדי הדיכאון מהדור החדש עושים זאת בצורה יותר בררנית. 3.MAO -מעכבי מונואמין אוקסידאז. בשימוש פוחת והולך, רובם שייכים גם הם ל"דור הישן" של
הכדורים. 4.פסיכוסטימולנטים (סמים ממריצים) - תכשירים מעוררים או ממריצים; נמצאים בשימוש נדיר מאוד בדכאון כמתגברים (אוגמנטציה) של פעילות התכשירים נוגדי הדיכאון. מציאת
התרופה המתאימה והמינון המתאים ביותר למטופל ספציפי היא משימה מורכבת, שעשויה להימשך על פני שבועות עד חודשים.
התרופות בהן נעשה שימוש נרחב ביותר החל משנות ה - 90 של המאה ה - 20 הן מקבוצת ה - SSRI, הכוללת את
התרופות פלואוקסטין (פרוזאק, פלוטין, פריזמה, אפקטין), פארוקסטין (סרוקסט, פאקסיל, פאקסט), סרטרלין (לוסטראל, סרנאדה, זולופט), ציטאלופרם (ציפרמיל, רסיטל), פלובוקסמין (פבוקסיל, לובוקס), ואסציטלופרם (ציפרלקס).
תרופות אלה מעלות את רמת הסרוטונין במרווח הסינפטי, על ידי חסימה של תהליך הספיגה החוזרת בתאי העצב. בדרך כלל חולפים כשבועיים עד חודש עד שהשפעת
התרופות מסוג זה ניכרת.
לתרופות מסוג SSRI יש תופעות לוואי נפוצות בתחילת נטילתן, בהן עצבנות, הפרעות שינה, הפרעות במערכת העיכול, וכאבי - ראש, אך ברוב המקרים הן נעלמות בשימוש מתמשך. תופעה ... המיני, הנפוצה יותר אצל גברים. בשנת 2011 אושרה לשימוש בארצות הברית
תרופת ה - Viibryd (vilazodone hydrochloride) שאינה מתאפיינת בתופעת לוואי זו (נכון ל - 2014 אינה מופצת בישראל). לפי מנהל המזון וה