... כמו מתח בשרירים, רגזנות, קשיי שינה וחוסר מנוחה. לצורך אבחנה של GAD יש לוודא כי החרדה אינה נגרמת בעקבות גורמים אחרים - שימוש
בתרופות או סמים, או מחלה גופנית אחרת, וכן כי היא אינה מתרחשת רק בעת הפרעת מצב רוח אחרת או הפרעה פסיכאטרית אחרת. החרדה בלתי נשלטת, נחוות כגורמת סבל וגורמת לפגיעה בתחומי ... או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים. ההפרעה אינה בשל השפעות פיזיולוגיות ישירות של חומרים (כמו שימוש בסמים או
תרופות או מצב רפואי אחר (לדוגמה יתר פעילות של בלוטת התריס), ואינה מופיעה רק במהלך הפרעת מצב רוח אחרת, הפרעה פסיכוטית או הפרעה התפתחותית נרחבת. אפידמיולוגיה GAD היא ... להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח. טיפול כפי הנראה הטיפול המוצלח ביותר ב - GAD הוא טיפול המשלב גישות פסיכותרפויטיות,
תרופתיות ותמיכתיות. פסיכותרפיה גישת הטיפול הפסיכולוגי המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה התנהגותית - קוגניטיבית, תמיכתית ומכוונת תובנה. כפי הנראה לטיפולים ... הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה. טיפול
תרופתי ההחלטה לטפל ב - GAD באמצעות
תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. שלוש קבוצות
התרופות העיקריות בטיפול הן בנזודיאזפינים, SSRI ו - SNRI,
תרופות אחרות שיכולות להיות יעילות הן בוספירון, טריציקליים וחוסמי בטא. חלק מן המחקרים ממליצים על טיפול בן 6-12 חודשים, ואילו אחרים גורסים כי יש צורך בטיפול ארוך יותר, ייתכן שלכל החיים. כ - 25% מהמטופלים
בתרופות עשויים לחזור ולסבול מחרדה כחודש לאחר הפסקת הטיפול, ו - 60-80% חוזרים לסבול ממנה בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול. למרות שחלק מן החולים מפתחים תלות בבנזודיאזפינים, לרוב לא מתפתחת סבילות להשפעותיהם הטיפוליות של כל
התרופות.