... החל מאותו אירוע, ללא קשר לתנאי ההתחלה של אותה מערכת! למרות שחץ הזמן באותה מערכת הצביע תחילה לכיוון ההפוך מזה של היקום, הרי מהרגע בו הופיע האירוע הלא - סיבתי, חזר חץ - הזמן היקומי והשתלט מחדש על המערכת, למרות שהמערכת מבודדת לחלוטין מיקום זה. מכאן נובעת באופן לוגי מסקנה לא פחות מרחיקת - לכת לגבי היקום כולו: אם קיימת אי - שם אפילו אינטראקציה אחת שאינה סיבתית, היקום כולו אינו אסימטרי בזמן. מכאן שהדרך המקובלת לקרוא את ההיסטוריה של היקום (גרסת "היה היה 1" בפרק הקודם) היא הנכונה ואילו הדרך המהופכת ("היה היה 2") היא מופרכת. נשארה אם כן רק שאלה קטנה: האם היקום בו אנו חיים הוא סיבתי? כמובן שזו לא שאלה קטנה כלל, וכבר הודינו שהיא למעלה מיכולתנו. אבל ... אבל הפיזיקאים הניחו שתכונותיהם האבודות של החפצים שנפלו לחור השחור נשארות חבויות איפה שהוא בתוכו, מעבר להישג ידו של היקום הנראה. והנה בא הוקינג, בעקבות גילוי של יעקב בקנשטיין (כיום מהאוניברסיטה העברית), והוכיח ... לא רק על חלקיק אחד אלא על חלקיקים רבים. וכאן, כפי שאומרים עורכי - הדין, we rest our case. אם התרחש אי - פעם אי - שם ביקום אפילו אירוע אחד שאינו דטרמיניסטי לחלוטין - תהא זו התנדפותו של חור שחור, פיהוקו של חתול או דמעות שהזילה עקרת בית אחרי קילוף בצל - אזי מאבדים היחסים הסיבתיים בכל היקום את סימטריית הזמן שלהם. אירוע כזה שקול להפרעה שהצגנו במסלולו של כדור ביליארד בודד: עם הזמן הוא משפיע על כל האירועים האחרים. כך יכולים אנו לשלול את האפשרות שאנו חיים ביקום מהופך מהסוג שהזכרנו בפרק י, וכך יכולים אנו סוף - סוף לתת הצדקה פיזיקלית למה שכבר מזמן יודע כל אדם ברחוב: אירועים בעבר גורמים לאירועים בעתיד ולא להיפך. ברצוננו לשוב ולהדגיש את פשטותו של הטיעון הזה: היקום אינו שונה משולחן הביליארד שבתמונה 8 אלא רק במספר מרכיביו. כל אירוע שאינו סיבתי באופן ...

... החיים כיום היא ארוכה הרבה יותר. נשמע מטורף, לא? אולם מחקרים מראים, שהאמירה הזו הופכת לאחרונה יותר ויותר נפוצה. ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם. מדובר ברציונליזציה "מרתקת" - "לא ניתן לצפות מבני האדם". מי בדיוק מרשה לעצמו להחליט, אילו מגבלות להשליט על בני האדם? ... ילדו את בנם הראשון בגיל 90 ובגיל 100. מי בדיוק מאריך ימים יותר מזה? ממי "לא ניתן לצפות"? כפי שיודע כל איש חינוך, ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם על ידי סביבתם. אם אתם מצפים שמערכת הנישואין שלכם תהיה יציבה וארוכת שנים, ישנו סיכוי הרבה יותר גדול שכך יהיה, מאשר לו ...

... ימי הבריאה - יום 7 - חלק 5 אם כן אני האדם מבחין באופן מובהק וחד משמעי בגושים מלוכדים, כל הסביבה שלי וכל היקום מסודרים בסדרה זו או אחרת של גושים. אבן למשל ובכל צורה וגודל היא גוש. עץ הוא גוש שהתלכד באופן מתוחכם, אדם הוא גוש מלוכד, ... מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. (בראשית ב, ו) "סדר הדברים" הזה שתחב מחבר התורה לידי הוא אב טיפוס של היערכות כל חוקי הטבע על צבאותיהם ביקום. "צבאות" הוא מונח שהטמיע מחבר התורה ומשמעותו "כוחות", במקרה שלנו הכוונה לכוחות הטבע. אני שב ומדגיש כי אני "קונה" את הגדרות ... היא ביטוי שכתובתו היא האדם שקלט את הביטוי, קולט אותו או יקלוט אותו, אין רובד רביעי בו נקלט הביטוי של ההבחנה. מחבר התורה התבונן איפוא ביקום - כמו שאנחנו מתבוננים בו, התבונן בחומר ובכוחות הפועלים עליו, ורשם את הבחנתו זו: ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. ההבחנה הראשונה שלו תואמת להפליא להבחנה שלנו. שתי נטיות עיקריות ישנן בחומר של היקום: הנטיה הראשונה היא להתפזר ולהתפשט... את הנטיה הזו הוא ביטא במשפט הזה: ואד יעלה מן - הארץ. כלומר ישתחרר ויתפזר... והנטיה ... אבל רשמיו כאן אינם מתייחסים לתכונות החומר ונטיותיו אלא לכוחות הפועלים עליו. למעשה הוא הבחין באב - טיפוס הנגזר מהתנהלות כל כוחות הטבע ביקום ורשם כאן את נוסח האב - טיפוס זה, ובעצם הוא צייר כאן תרשים מדויק של אב - טיפוס ובדפוס מילולי באופן שיישמר עבורינו לעד. אם כן הבה נשנס את מותנינו ונקדם את הביטוי שיפרוס לעינינו את היקום. נתחיל באות ו' שמקדם את הביטוי, ומשמעותו היא שהביטוי שלפנינו נגזם בעצם מתרשים יותר רחב שהגרף שלו התחיל עוד לפני כן ועוד ... אותם מאמצע ספר עבה... ואכן מחבר התורה מתחיל את הביטוי בהתחלת פרק ב' של בראשית, ומצייר את התודעה האנושית והמקורית של האדם כאשר הבחינה ביקום ובכוחות הפועלים עליו. ויכלו השמים והארץ וכל - צבאם... (בראשית ב, א) אנו נחזור כמובן אל התחלת התרשים כי הרי זהו הנושא ... להתהוות השמים והארץ... דהיינו, אומנם הבחנת האדם בשמים ובארץ מתגלמת בשביב של רגע אחד שגם אנחנו חיים אותו, ולשביב שכזה אין התחלה וסוף כי ליקום אין סוף, אולם מחבר התורה ובאופן יצירתי אם נכון הביטוי - וכאילו עצר לרגע את הבזק השביב הזה בשביל לקחת תמונה ליקום, לנתח אותה ולהראות לנו את הרקע עליו נוצרה התמונה הזאת... אלה הם שני הפסוקים ד' ה' מפרק ב עליהם עמדתי בחלק הראשון של היום השביעי, דרכם הציג מחבר התורה את מה שקדם לכאורה לתמונה שבידינו, ואף דאג להזכיר לנו שהמדובר בניתוח היפותטי, לא מעשי, כי לא ניתן לעצור את היקום ולהציץ במה שהיה לפניו... והינה אנחנו בפסוק ו' - ואד יעלה מן הארץ... והביטוי המופיע בפסוק שלנו הינו בעצם המשך לתמונה היפותטית אותה ניתח לפני כן: הינה סיימנו להציג את הרקע עליו עמדה תמונת היקום, ועכשיו לביטוי המציאותי של היקום והכוחות הפועלים עליו. אישית אני מוכן ומזומן להתחיל במלאכה ולרוקן על השולחן את מלוא תוכן הביטוי הזה, ויש הרבה תוכן... ... להלן - כבר הוצג בשלמותו לפני כן על פני עמודים שלמים. אני מדבר על "שביב אחד" או הבזק / הרף אחד שכוחות הטבע פועלים במסגרתו באחת על כל היקום, וזו המציאות שבמסגרתה מתקיימים העצמים בכל מצב פיזיקלי; זו היא המציאות שלנו. במציאות זו קיים ממד אחד בלבד - הוא ממד המרחק. ... באותה נקודה ובוחנים את אותו העצם; בפועל גם אנחנו וגם העצמים שלידינו פועלים עלינו כוחות הטבע - ואנו נעים, עוברים מרחקים... ואילו כל היקום היה נע בכיוון אחד ובמהירות אחת - לא היינו מבחינים בשום מרחק ביקום דהיינו לא היינו חשים את היקום - לא היינו חיים אותו, לא היינו מגלים אותו, כי היינו נמצאים בעצם רק בנקודה אחת שנעה עם כל עצמי היקום באותה מהירות ובאותו הכיוון והיינו נעים עם הנקודה הזאת - היא הסביבה שלנו, ותו לא. הכוונה במונח "ותו לא" היא שהתנאי למימוש "ההבחנה" לא היה מתקיים; פשוט לא היה לנו קיום במרחב כי לא היה שום יצור שיבחין ולו חלקית ביקום, לא היה פוטנציאל לחיים כי "ההבחנה" חייבת להיות ייחסית - אחרת אין במה להבחין. ואכן הבחנתינו במימד המרחק בפועל נבעה מהכיוונים ומהמהירויות השונות של העצמים ביקום כולל העצם שלנו - היינו הגוף שלנו, והלכה למעשה אילו הגוף שלנו היה נע באותה המהירות והכיוון של כל עצמי הסביבה - לא היינו ... התנאי למימוש ההבחנה לא היה מתקיים. המופשטת הזו נראית על פניה מוזרה, אבל קל מאוד לאפס את הערכים ולהבחין בה, כי אין שום הבדל בין "העצמים ביקום" לבין "העצמים של הסביבה", התנאי למימוש "ההבחנה" מתקיים בכל מרחב שהוא כאשר העצמים שלו נעים במהירויות שונות ו/או בכיוונים ... כי למעשה הכוחות הפועלים על המסה שלו אינם זהים לכוחות הפועלים על יתר העצמים במרחב. ולמעשה אותם הכוחות הפועלים על האדם משנים ללא הרף את המיקום שלו ביחס ליתר העצמים שביקום - בכללם העצמים שבסביבתו, והוא מזהה את המרחקים הנוצרים ומודד אותם בכלי טכני שנוצר במוחו למטרת המדידה - הוא יחידות הזמן. זהו ... האנושית בקיום מימד הזמן, כי האדם מבחין מולו למעשה בתמונה אחת שכוחות הטבע פועלים על כל חלקיה בהבזק אחד, ולמעשה הכוחות הפועלים על תמונת היקום לפני רגע הם אותם הכוחות הפועלים על היקום ברגע זה וגם ברגע שאחריו. במילים אחרות, מה שקרה בתמונת היקום לפני מליארד שנה הוא מה שקורה ברגע זה ביקום ומה שיקרה בעוד מליארד שנה, הכוחות של היקום פועלים על כל היקום בהבזק בן שביב אחד, אולם היות והיקום הוא אין סופי והמיקום שלנו בתוכו משתנה ללא הרף לפי הכוחות הפועלים גם עלינו בהבזק הזה, אשר על כן אנו מבחינים ללא הפסק בתמונה רצופה של מרחב חדש ...

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, ... ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. בצמצום אנחנו אומרים יקומים מקבילים, אבל זה סוג של אחד. יקומים מקבילים זה שכל קטן יותר. כאילו דמיינו שיש תמונה ואין אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ... ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את היקומים המקבילים. הספר הזה, נמצא במקום ובזמן מסוים, מבחינת אופציה הוא יכול להיות באין סוף מקומות ובאין סוף זמנים. נניח שהוא נמצא רק במקום מסוים ובזמן מסוים, אז במסגרת כל היקומים הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן. אם כל האופציות קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית. ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. ... שכל מאוד גדול. איך יכול להיות שעל אותו מרחב מקום ועל אותו מרחב זמן נמצאים אין סוף ישויות? זה לא יכול להיות, ולכן אנו אומרים שזה באין סוף יקומים. גם בשכל הגדול יותר להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא ... זמן. למשל המעיל שלך נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. רק בתודעה יש לך קריסה, זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה. זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו. ... לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות שרחוקים ממך יותר ויש כאלה שרחוקים ממך פחות. זה קצת דומה למה שדברנו עליו. מה הבנת? שאלה: כשאתה מדבר על יקומים מקבילים, אתה למעשה ממחיש לי שזה בעצם לא יקומים מקבילים, אלא זה באותו מקום ובאותו זמן חוויה אחת שזה בעצם גם צורה, כל ... מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן כדי שהשכל שלנו יתפוס מה קורה אתה מדבר איתנו על יקומים מקבילים, כדי שאיך שהוא נבין את זה, אבל זה לא באמת. אליעד: זה לא רק שזה לא באמת, זה הרבה יותר מזה. מהיבט מסוים זה גם זה. הנושא של יקומים מקבילים הוא נגזרת. אם תהיה משוכנע במאה אחוז שמה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי האפשרי, אז נגמרת לך המשמעות של היקום הנפרד. כי אם כל מה שנכון לגבי המחויב נכון לגבי כל דבר אפשרי.. מה זה ...

... שפע אין סופי. זוויות הראייה שלנו מתרחבות ואנחנו מתחילים לאפשר לעצמנו לקלוט ולאחר מכן ליישם עוד ועוד אפשרויות. חשוב לזכור, היקום מציע לנו שפע אין סופי. על מנת לחיות את השפע, עלינו ללמוד להכיל אותו. אחד הפרמטרים הכי חשוב ...

... הגדול VS הקבלה המפץ הגדול: בתחילתו של היקום הייתה נקודת אנרגיה, הידועה בשם סינגולריות כבידתית. סטיבן הוקינג: "ומצב הגבולות של היקום, הוא שאין לו גבולות" (הכל אינסוף). התיאור הקבלי: דע כי טרם נאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות, האור אינסוף (אלוהים). המפץ הגדול: תנועת חלקיקי האור הוגבלה, והיקום היה עמום לחלוטין, האור לא יכול היה לנוע. ולא היה חלל ריק המאפשר את היווצרות היקום. קבלה - רבי נחמן: (תודה סד) כאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם, לא היה מקום לבראו, מחמת שהיה הכל אינסוף ובלתי החלל הפנוי, אין שום מקום לבריאת העולם כלל. המפץ ... אך כמובן שלא באמת מדובר בחלל ריק, אלא בחלל המלא בשרידים של אותה אנרגיה אינסופית מן המפץ הגדול בדמות קרינת גלי מיקרו, וקרינה זו ממלאת את כל היקום. רבי נחמן: (תודה סד) והחלל הפנוי, אין שם אלוקות כביכול, אך באמת לאמיתו בוודאי אעפ"כ יש שם אלוקות, כי בוודאי אין שום דבר בלעדי חיותו, כי השם ית ממלא כל העולמין ... בשני הסברים שונים? הוא שימוש במושגים שאנו לא מכירים ממש ועומקם, אך מי שיתעמק במושגים יגלה שמשמעותם היא אחת. המדע והקבלה מתארים את היווצרות היקום, באופן דומה, בנוסף שניהם כנים לגבי מידת מה של ספק, מכיוון שמדובר בטיעון שלא מתיישב היטב בהיגיון. רבי נחמן: (תורה סד) וזה הצמצום של החלל הפנוי אי אפשר להשיג ... מכיוון שאין שהיגיון לומר שמדבר שהוא אחד - האינסוף הפשוט שבו אין שום שינוי ואין הפרדה בין יש לאין, תיווצר לפתע הפרדה ויתרחש שינוי כלשהו, היווצרות היקום. המשך - רבי נחמן: ואלו המבוכות הבאות מהחלל הפנוי אין עליהם שכל ליישבם ועל כן אי אפשר להשיג כלל בחינת החלל הפנוי, עד לעתיד לבוא. עד לעתיד לבוא - הכוונה שבחינת ...

... לעוצמה שלנו לייחודיות שלנו, אנחנו מרגישות ראויות לקבל אהבה! אנחנו משדרות שאנחנו מוכנות לקבל מהיקום לא פחות מאת הטוב ביותר עבורנו כי לא באמת צריך מישהו חיצוני כדי להרגיש אהובה הכל מתחיל בתוכנו! אז אני מזמינה ...

... ולא שאני זוכר אך ייתכן שהעצבות פירקה גם היא איזו אהבה ממוסדת. ואולי מאייר מבינה עד כמה היא חתרנית. הארגון הוא לא ארגון הומניטארי. נכון שהוא סיפק מקומות עבודה בטוחים, אך הארגון הוא יקום מסתורי. מטרת הספר היא "לרפות את ידי המנהלים" לגרום לאיבוד מוסר העבודה. להשתמש במקום העבודה לתועלתם של העובדים במקום לשרת את הארגון, דבר שעשו עד כה. מאייר מעידה שהספר הוא ציני. ארגון איננו רוצה בטובתכם. ואינו מכבד את הערכים שהוא מטיף אליהם, לכאורה. הארגון הוא יקום אטום. הפרופסורים שמדברים עליו אף פעם לא עבדו בו. קשה לדמיין את רומיאו ויוליה מדברים על תזרים מזומנים ניהול ועסקאות שצריך לבצע. הארגון איננו מקום בו ...

... תחילה שגילה הסבר פשוט לחוק השני של התרמודינמיקה: היקום התחיל במצב מסודר מאוד, אבל גם צפוף מאוד. ככל שהיקום מתפשט, נוצר יותר חלל ריק, וכך החל החומר החם לפלוט את חומו לחלל שסביבו. במילים פשוטות יותר, עצם התפשטות היקום יצרה יותר מקום, ולכן יותר אפשרויות לבלגאן. הוקינג חזר בו ... תלמיד שלו, דני לפלאם, ששאל אותו מה יהיה אם יתחיל היקום יום אחד להתכווץ חזרה, כפי שיש תסריטים החוזים שיקרה. האם אז ... ספל קפה ההולך ומתקרר, ובמקרה זה בדיוק הרגע בו החל היקום להתכווץ, איך ידעו המולקולות להפוך בדיוק באותו רגע את מהלכן ... רעיון די חלש. סביר יותר שהאנטרופיה תמשיך לעלות גם ביקום מתכווץ. והנה, במהלך דיונים אלה העלה הוקינג טיעון אפיסטמולוגי פשוט אבל גורלי: אם אכן יתכווץ היקום ויחד אתו תרד האנטרופיה, אנחנו לא נרגיש בכך! אחרי הכל, כיצד ... שלנו בצורת זיכרונות. אבל אם יתהפך כיוון האנטרופיה ביקום כולו, הוא יתהפך גם בסביבתנו ובתוך גופנו, וכך נלך וניעשה ... מה שקורה בדיוק עכשיו? כיצד יודעים אנו שאיננו חיים ביקום מהופך שהכל בו הולך אחורנית? התשובה מטרידה עוד יותר: אי אפשר ... הגדולה ביותר הידועה לנו? הכי לא סביר שהדבר יקרה ביקום כולו. והנה, במשפט ג' יש טעות קטלנית: הוא חסר משמעות לחלוטין! ... דהיינו, גופו וסביבתו. אבל על מה יסתכל מי שחי בתוך יקום שכולו מהופך? עצם המילים "ישר" ו"מהופך" הן חסרות - משמעות כשמדובר על כל היקום, שכן אין לנו שום מסגרת חיצונית לשפוט על פיה! כאן בא הפיסיקאי ... ורק מבלבלים את כולם. אם ניפטר ממעבר הזמן, יהיה לנו יקום ארבע - ממדי שכל האירועים בהיסטוריה שלו - עבר, הווה ועתיד - ... - פי הפיסיקה המקובלת, ניתן לקרוא גם את ההיסטוריה של היקום פנים ואחור בציר הזמן. מותר לומר: היה היה יקום שבו החלקיקים היו מסודרים במצב המאוד מיוחד בו יש להם אנטרופיה ... חום אל החלל הקר עד שקפאו. הפיזור הסופי של החלקיקים ביקום היה לכאורה ערבוביה גמורה, אבל ערבוביה זו שימרה בדייקנות את ... אם שתו אותם מאוחר. ומותר באותה מידה לומר: היה היה יקום שהחלקיקים המפוזרים בו בערבוביה היו מסודרים בצורה כל כך ... עד שיצרו גלקסיות של גז לוהט בעוד האנטרופיה של כל היקום הולכת ונעשית נמוכה. בין לבין, מתים קמו מקבריהם, הצעירו ונעשו ... מוקדם אבל הלך והתחמם. שני התיאורים מתייחסים לאותו יקום ארבע - ממדי, ושניהם שווי - ערך ממש כמו הדרכים ההפוכות בהן ... הזמן. עכשיו יש לפיסיקאי השמרן תמונה עקבית מושלמת: יקום דומם וקפוא, שכל האירועים בו - עבר, הווה ועתיד - קיימים יחד ... ע"י הסיבתיות? במילים אחרות, האם כל אירוע המתרחש ביקום, ותהא זו אפילו תנועת חלקיק זעיר שבזעירים, נקבע באופן מוחלט ... הזמן באותה מערכת הצביע תחילה לכיוון ההפוך מזה של היקום, הרי מהרגע בו הופיע האירוע הלא - סיבתי, חזר חץ - הזמן היקומי והשתלט מחדש על המערכת, למרות שהמערכת מבודדת לחלוטין מיקום זה (תמונה 9). תמונה 9 מכאן נובעת באופן לוגי מסקנה לא פחות מרחיקת - לכת לגבי היקום כולו: אם קיימת אי - שם אפילו אינטראקציה אחת שאינה סיבתית, היקום כולו אינו אסימטרי בזמן. מכאן שהדרך המקובלת לקרוא את ההיסטוריה של היקום (גרסה Error! Reference source not found. ע' 247) היא הנכונה ... (גרסה 0) היא מופרכת. נשארה אם כן רק שאלה קטנה: האם היקום בו אנו חיים הוא סיבתי? כמובן שזו לא שאלה קטנה כלל, וכבר ...

... הבשלות לתהליך החניכה של התחברות מחדש. אז מהו בעצם תהליך התחברות מחדש? זהו תהליך אשר נלקח מתוך פרק 314 בספר מפתחות חנוך שנכתב בשנת 1973 ובו מתחברים מחדש לקווים האקסיוטונאלים של היקום, הפלנטה. נשמע פלצני, נכון? למעשה זהו תהליך ...