... ב) כפי שהזכרתי לעיל, הטבע הוא דומיננטי וכוחותיו פועלים באחת על כל העצמים הקיימים
ביקום, מרמת החלקיק ועד לצבירי הגלקסיות... מובן הוא שגם האדם הוא חלק מהעצמים של
היקום שפועלים עליו כוחות הטבע, אולם הוא "העצם" היחיד בטבע שיכול להבחין במלוא ממד המרחק הקיים במרחב - לא רק בחלקו, ובזאת מתגלמת הפוטנציה הטמונה ... אותו ורק אז מתבונן בו. כך עשה עם הסטיה שגרמה לאדם להתרחק מהמציאות הפיזיקלית של
היקום - היא הנושא המרכזי שלנו; הוא חילק את הסטיה הזאת לחלקים, בודד כל חלק בנפרד והתבונן בו. וכאשר מעיינים בנוסח מחקרו, מבחינים בסדר הכרונולוגי ... וכגורם מכריע להבנת מציאות הדברים. נא לזכור שאנו מנסים להתבונן במופשטת: "צפיה
ביקום אין סופי נגזרת מנוכחות קבועה של צופה
ביקום האין סופי". נוכחות זו הופרה לכאורה ע"י האנשים שנפטרו או שנולדו... או אז צץ "הגוף" של שבעת מליארדי בני אדם שחיים כיום על כדור הארץ על ... וצאצאיהם שיבואו אחריהם, עמד לפני והצהיר: אני הוא הגוף האנושי המשפטי שצופה ברגע זה
ביקום המשתרע על מליארדי השנים אחורה ועוד אין סוף השנים קדימה... אבל עם הצהרת הגוף הזה הופיעה קושיה מהותית: והיכן אני אלברט שבות נמצא בגוף הזה? ... שדומה לאין ערוך לאדם - וישנם היום כאלו - ועומדת עם משפחתה המורחבת גם ברגע זה על מפת
היקום. יתכן והזנב שלה התקמט או התכווץ או נעלם באזור זה או אחר של
היקום, אולם השושלת שלה חולקת איתנו גם ברגע זה את
היקום, אחרת אין הסבר לשרידיה שנמצאו במרחק של מליוני השנים מאיתנו. עצם הימצאותה באזור גאוגרפי מסויים - מחייב את הימצאותה בכל אזורי המפה באחת, כי ... אחד החלקים... ובחזרה לאדם בו אנו מתבוננים כרגע - הוא אותו האדם שעומד ברגע זה ממש על
היקום וצופה בו ממרחק של מליארדי שנים אחורה או קדימה - תלוי
במיקום הגיאוגרפי שלו על מפת
היקום. אומנם לא ניתן לחלק את מהות האדם הזה לחלקים ולהתבונן בכל חלק בנפרד, ולמעשה לא ניתן להתבונן אף במעברים שחולף עליהם לכאורה, מעובר עד לבוגר, ... באדם הזה ולעמוד על מאפייניו, ולמעשה מדובר בתרגיל מחשבתי לכל דבר בו עוצרים את מכונת
היקום לרגע קט ומתבוננים באותו האדם שעומד בו ברגע על פני כל
היקום. ואם עוצרים את
היקום, למה לא לקחת לאדם הזה תמונה ולחלק אותה לחלקים... למעשה גזירת התמונה לחלקים מציינת את השלב השני של התרגיל המחשבתי. נחזור למופשטת שלנו ולהפרכה המיידית שעולה ממנה: "צפיה
ביקום אין סופי נגזרת מנוכחות קבועה של צופה
ביקום האין סופי". מופשטת זו הופרה ע"י אימי הצופה שהסתלקה מהעולם וע"י ביתי שהגיחה לעולם שנתיים לאחר מכן. שתיהן סימנו, כל אחת בדרכה, את קיום מימד הזמן המתקתק
ביקום ומגדיר את נוכחות האדם בו. בנקודה זו צץ הגוף האנושי הפרוש על פני
היקום במלואו וצופה בו במרחק של מליארדי השנים אחורה וקדימה ולצדדים... אומנם הגוף הזה החזיר למופשטת את הצבע הוורוד ללחיים, אך על חשבון הצבע של ... הוא השתמש למטרה הזאת בתרגיל מחשבתי שמאפשר להתבונן בגוף אנושי שנע ונד ללא הרף על פני
יקום אין סופי... הוא עצר לרגע את מכונת
היקום, לקח לגוף הזה תמונה המשתרעת על פני כל
היקום, והתבונן בה... הוא ראה בתמונה אדם הטמונה בו פוטנציה יחידה במינה שתאפשר לו להבחין במלוא שיעור ממד המרחק במרחב - לא רק בחלקו, והאדם הזה עמד ... באמצעותה על הדוושה פול גז... הוא רצה לקפץ למרחקים גדולים יותר מהמרחקים שדינמיקת
היקום מציעה לו בפועל. ובעצם, את היכולת לנוע ולצפות למרחקים - הוא זיהה כיכולת ליהנות
מהיקום ולאכול את פירותיו, לנצלו, לקפץ ולהתענג עליו, לצרוך אותו. זו היתה החוליה הראשונה שהבחין בה מחבר התורה ובודד אותה מתוך תמונת האדם הנייחת, אותה גזר
מהיקום כאשר עצר את מנועיו לרגע קט... וגם את החוליה הזו ביקש מחבר התורה לפרק לחלקים, לבודדם ולהתבונן בכל אחד בנפרד, כי הרי יש בידו תמונה נייחת ... להכנס לפרטיה, זאת כי התכונה הזאת מטילה אור על המונח "גוף האדם" המשתרע על פני כל
היקום, ועוזרת לי להבין את המופשטת שהגוף הזה משחק את התפקיד הראשי בה: "צפיה
ביקום אין סופי נגזרת מנוכחות קבועה של צופה
ביקום האין סופי". אולם על מונח אחד שנזכר בפסוקים שלעיל - אני צריך לעמוד ולסרוק באופן מרוכז, כי הוא מהווה חוליה מקשרת בין כל תכני המופשטת.
היקום שלנו, ציינתי, הוא
יקום דינמי שפועלים על החומר שבו כוחות טבע הנקראים בלשון התורה "צבאות יהוה". צבאות מלשון כוחות, והמונח יהוה מייצג את הדינמיקה של הכוחות האלה; ...