... המוח לכל דבר שאינו בר מדידה ובראש הדברים שאינם בר מדידה עומד
היקום. הוא חיפש הגדרה עבור
היקום וחיפש אותה ללא ליאות, בכל הדורות והזמנים, ובכל אמצעי שעמד לרשותו. כן העמיד לרשותו את בורא
היקום, ומאוחר יותר יעמיד לרשותו גם את הטכנולוגיה של העידן החדש; אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד: להשיג הגדרה
ליקום. ובעצם, להשיג את כלי המדידה... את המטר, את הליטר, את הזמן, את אלוהים, את הביג באנג... נוצר הרושם מתיאור השרשרת הסדורה זו - וכאילו אני מביע הבנה לאדם הזה שנפל ... הזה הדף כל מה שאינו נמדד ומנע ממנו להכנס אל תחומו, עד שהגיע אל
היקום הגדול והאין סופי והדף גם אותו, אולם בד בבד ביקש המוח האנושי לעשות פה מעשה ולהגדיר את
היקום הנמצא בתחומו, כי הרי לא יתכן להתקיים במרחב שאינך מכיר בקיומו... וכאן בנקודה הזו התחילה הנסיגה של המוח האנושי כאשר הגביל בעצמו את זירת התחרות שלו ואף את מתחריו, ... את הנתונים המגבילים האלה כי הרי הוא זה שקידם את פרוייקט הגדרת
היקום ועמל עליו בכל הזמנים והדורות ובכל האמצעים שעמדו לרשותו... או אז תחושת מועקה אמיתית וכנה לבשה אותה, כי הוא עמד לראשונה מול מימדים אדירים אך מוגדרים - דבר שדרש ממנו להתמודד עימם: איזה ערך יש לצפייה שלי
ביקום הנורא הזה? ובעצם איזה ערך יש לקיום שלי, להשפעה שלי... כאן התפתחה תורת ההישרדות שמקדשת כל אמצעי עבור המטרה הנעלה: לשרוד בכל מחיר
ביקום הגדול הנורא והבלתי צפוי זה. גודל
היקום יצר בזנבו את מושג הבלתי צפוי, והבלתי צפוי זוהה ובצדק כמרחב מאיים ומכאן הדרך היתה קצרה לאחד מעמודי התווך של תורת השרידות: לשרוד משמע לאיים, ולקרוס משמע להיות ... הדוחק שלנו; הרגשנו דחוקים בזמן הקצר העומד לרשותינו בשביל לצרוך את
היקום, ולכן שום כלי עזר ולמעשה לא יענה על הזמן שעומד לרשותינו ביחס למימדי
היקום. שום כלי לא יספק את הפוטנציה האצורה בתוכינו ומבקשת לפרוץ ולצרוך את המרחב; שום מהירות, שום מנוע... למסקנה המדויקת הזו הגיע מחבר התורה כלהלן: יח ויאמר יהוה אלהים, ... כנגדו - וכאמור האדם לא מצא תשובה לבעית ההספק שהתעוררה עם הגדרת
היקום על ידו; שום כלי עזר לא סיפק אותו. זהו המכשול הראשון שעמד כמתרס בפני הפוטנציה הנצורה באדם. המכשול השני שעמד בפני הפוטנציה האנושית - אם תרצה בפני התודעה האנושית - ... השני וממנו אגש ישירות אל שאלת המפתח של הגוף האנושי העומד לאורך כל
היקום וצופה בו בהבזק אחד. שבעה מליארד בני אדם צופים כיום
ביקום ומהווים המשך לשרשרת האנושית שצופה גם ברגע זה
ביקום המשתרע על מליארדי השנים אחורה ועוד אין סוף השנים קדימה... גוף זה צופה
ביקום; הוא לא צפה בו גם לא יצפה בו. והשאלה הנשאלת, היכן אני נמצא בגוף הזה? היכן האינדיבידואליות שלי? היכן היחודיות שלי ומהו גורלה? מהו גורלי כאדם בעל אופי ומהות וערכים אישיים... והרי המהות שלי בטלה בשישים בגוף הגדול המשתרע על פני כל
היקום ואני האינדיבידואל נטמע בתוכו. השאלה שלי בעצם, ומה עם התודעה שלי? מה עם נשמתי - מה קורה איתה, וגם מה עם הגוף החתיך שלי! ובכן גם בנקודה הזאת מושיט מחבר התורה יד ... ומדוקדק ולא - לא בעולם הבא, אין מונח כזה בתורה ולא במציאות, יש רק
יקום אחד ואנחנו קיימים בו. להשתמע. ...